עריכת הדף "אספקלריא"

'''אספקלריא''' היא זכוכית שקופה, שלעיתים מלטשים אותה כעדשה עבור משקפת (או זכוכית מגדלת) ולעיתים משתמשים בה כמראה. שני סוגי האספקלריא מובאים (בגמרא, בראשונים, באחרונים ובחסידות) כמשל לשני אופנים בהשגת אלוקות.

==במשנה==
המושג אספקלריא מובא לראשונה במשנה{{הערה|כלים פרק ל' משנה ב'.}} לגבי דיני טומאה וטהרה: "אספקלריא –טהורה. ותמחוי שעשאו אספקלריא טמא". דהיינו, מכסה קערה (=תמחוי) העשוי זכוכית שקופה הינו טהור, ואילו הקערה עצמה אם עשאה זכוכית – טמאה.

==בגמרא==
שואלת הגמרא{{הערה|ביבמות מ"ט ב'.}} כיצד זה יתכן שישעיה '''ראה''' את ה' (שהרי אמר "ואראה את ה'{{הערה|ישעיהו ו' א'.}}"), ואילו למשה רבינו נאמר "כי '''לא יראני''' האדם וחי{{הערה|שמות ל"ג כ'.}}" – היתכן שישעיה גדול ממשה? ומתרצת, שישעיה ראו באספקלריא שאינה מאירה, ואילו משה באספקלריא המאירה.

דהיינו, הגמרא אומרת שיש שני סוגי הזכוכית, והם משל להבדל שבין משה רבינו לשאר הנביאים. דברי הגמרא הובנו באופן אחד בספרות החקירה, ובאופן אחר בתורת החסידות:

==בספרות החקירה==
בספרות החקירה שני סוגי הזכוכית הם זכוכית שקופה ונקיה לעומת אטומה ומלוכלכת. הרמב"ם והרמב"ן{{הערה|הרמב"ם בפירושו למשנה, בשמונה פרקים פרק ז', והרמב"ן בפירושו לבראשית י"ח א' – באופן דומה.}} מסבירים את ההבדל בין משה לשאר הנביאים, שהנבואה תלויה בשלימות השכל והמידות. ככל שהנביא מזכך יותר את מדותיו ושכלו נעשית ה"אספקלריא" דרכה הוא רואה זכה יותר והשגותיו באלוקות גבוהות יותר, אך רק משה רבן של כל הנביאים זכה לזכך בשלימות '''כל''' שכלו ומדותיו. לכן רק משה בלבד ראה את האלוקות בשלימות, באופן ברור ובהיר לגמרי. ואילו שאר הנביאים ראו את ה' כביכול דרך זכוכית קצת "מלוכלכת", דהיינו, שלא ראו בשלימות כמו משה.

==בחסידות==
אך בחסידות שני סוגי הזכוכית הם עדשה ומראה. כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|תו"א מקץ ד"ה ת"ר מצוות נר חנוכה כו' ל"ג א'.}}, שיש ב' סוגי מראות: זכוכית שקופה המלוטשת לעדשה (שעל ידה יכולין לראות מרחוק), ומראה, (דהיינו, שיש מסך וציפוי על הזכוכית. אבל הציפוי אינו עב ומסתיר אלא דבר דק וקלוש, והיינו, ציפוי כסף הידוע). הראשונה היא אספקלריא המאירה, והשניה היא שאינה מאירה - שאין רואים בה מהות הדבר הנראה ועצמותו כי אם רק דמות לבד. אמנם, מצד אחד יש באספקלריא שאינה מאירה מעלה: שיכול לראות את עצמו וגם לראות מאחוריו.

===אספקלריא המאירה===
היא משל לתורה ומצוות, שהן ה"לבוש" שעל ידו יכולה הנשמה ליהנות בג"ע מאור אין סוף המתגלה בו.

===אספקלריא שאינה מאירה===
אספקלריא שאינה מאירה היא [[משל]] ל[[קריאת שמע]] ו[[תפילה]]: הנפש הבהמית היא "ציפוי דק"{{הערה|דק= שהרי היא מקליפת נוגה, ולא מג' קליפות הטמאות לגמרי.}} המכסה ומסתיר, אך אינה מעלימה לגמרי – ואדרבה: ע"י הפיכת הנפש הבהמית מרע לטוב מתווסף בנשמה האלוקית אור מאיר יותר מקודם שהייתה קודם ירידתה בגוף. וכדברי הזוהר{{הערה|תרומה, קכ"ח ב'.}} שע"י כפיפת הרע לטוב שורה קדושת ה' הנעלית ביותר{{הערה|כד אתכפיא ס"א אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין יתיר משבחא אחרא, ואסתלקותא דא יתיר מכלא.}}, ומאיר שלא על פי סדר השתלשלות. דהיינו, תורה ומצוות ממשיכים אלוקות משורש הנאצלים – [[אריך אנפין]], ואילו תשובה ותפילה ממשיכים מבחינה התחתונה שבמאציל – [[עתיק יומין]].

אספקלריא המאירה היא העבודה שעיקרה הגילוי מלמעלה, ואילו אסקפלריא שאינה מאירה עיקרה עבודת האדם מלמטה למעלה, עבודת התשובה{{הערה|שע"י הבכייה והתעוררות רחמים על פשעיו (כמ"ש סד"ה הראיני את מראיך שבדרושי שיר השירים שבתורה אור) יבוא לבחינת בכל מאדך ותמשך כללות החיות מאור א"ס ב"ה הסכ"ע להיות גילוי אלוקותו ית' על כל השנה - לקו"ת ניצבים מ"ז ג'.}} והתפילה.

===זמן הבית וזמן הגלות===
ההבדל שבין העבודה בזמן הבית (אספקלריא המאירה) לזו של הגלות (שאינה מאירה) דומה להבדל שבין תורה ומצוות לתפילה ותשובה{{הערה|לקו"ת דרושים לשמ"ע צ"ב ב.}}: העבודה דזמן הגלות ויום טוב שני של גלויות היא עבודת הבעלי תשובה, שמבחינה אחת נעלית מעבודת הצדיקים – שעל ידה דוקא מגיעים ל"הראיני את מראיך{{הערה|שיר השירים ב' י"ד.}}", וכמו מעלת החיות והאופנים (שהם המלאכים שביצירה ובעשיה) על השרפים (המלאכים שבבריאה): שדוקא משום '''שאינם''' משיגים את מקורם ושורשם הם ברעש{{הערה|ליקוטי תורה שלח מ"ז א' ובכמה מקומות.}} גדול. דהיינו, שהאופנים הם כבן כפר שראה את המלך, והרעש הוא תשוקתם וחפצם בכלות הנפש. אך השרפים עומדים בבחינת ביטול, והם כבן כרך שראה את המלך על דרך משל, שאין חידוש כל כך בעיניו רוממות המלך אלא מתענג ונהנה מזיו יקרת תפארת גדולתו.

==הקב"ה כמראה==
בלילה האחרון לחייו של [[אדמו"ר הזקן]], ראה את נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] שגדל אצלו כבן שהוא עצוב מהמצב, וכשראה אותו במצב זה אמר לו שמקובל אצלו מרבותיו שעל הקב"ה נאמר 'כמראה אדם עליו מלמעלה', היות והקב"ה הוא בדוגמת 'מראה', שכפי שהאדם מראה את עצמו בפני המראה זוהי הדמות המשתקפת אליו בחזרה, כך גם ביחס בין הקב"ה והאדם למטה, שכאשר האדם נוקט בקו של גבורות, כך גם מתראה לפניו הקב"ה, ואילו כשהוא מראה את עצמו בקו של שמחה ופתיחת הלב, מחזיר לו הקב"ה ומראה לו פנים שמחות ושוחקות{{הערה|מכתב אדמו"ר הצמח צדק, הוזכר בהתוועדות שבת פרשת שמות תשי"ט.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''איסור הסתכלות במראה - לגברים''', שונה הלכות גליון 623 פרשת תולדות תשפ"ג
*הרב מנחם מענדל רייצעס והרב ברוך אוברלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1rvx6w1UybQClKDXnBxe6TFY4sFP9XwZD/view שימוש במראה להנחת תפילין]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה פרשת מקץ תשפ"ד עמוד 43 ועמוד 53

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]