עריכת הדף "אסיפות תלמידי המגיד"

'''אסיפות תלמידי המגיד''' היו האסיפות שבהם התכנסו תלמידי המגיד אחרי פטירתו, אסיפות אלו היוו את המשך דרכה של החסידות והיו הגרעין ליסוד [[חסידות חב"ד]].

==רקע==
בשנת [[תקל"ב]] יצא חרם על עדת החסידים ותלמידי המגיד, מה שהגביר את רדיפות המתנגדים, ב[[י"ט כסלו תקל"ג]] נפטר [[המגיד ממזריטש]] מה שהוסיף רק קושי על החסידים.

לפיכך היו צריכים החסידים אדם שינהיג אותם, [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] קיבלו עליהם את רבי [[אברהם המלאך]] כאדמו"ר עליהם ושלחו לו ב[[חנוכה]] [[תקל"ג]] כתב התקשרות{{הערה|ע"פ הוראת המגיד ממזריטש ב[[י"ח כסלו]] [[תקל"ג]] שהורה שרבי אברהם המלאך ינהיג אחריו}}.

זמן קצר אחרי, התאספו תלמידי המגיד כדי להטוות את המשך דרכה של החסידות.

==האסיפה הראשונה (תקל"ג)==
בשנת [[תקל"ג]] התאספו תלמידי המגיד לראשונה כדי לדון על המשך דרכה של החסידות.

תחילה הוחלט על מינוי רבי אברהם המלאך כמנהל ה[[חבריא קדישא]]. לאחר מכן הוחלט על מינוי [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] כנשיא החסידים ב[[רוסיה]] ו[[ליטא]] ומינוי אדמו"ר הזקן למסדר הכללי והמורשה שידאג לסדר את החסידות ולחזק את החסידים.
===תוצאות האסיפה===
במשך שלוש שנים בין [[תקל"ג]]{{הערה|עם סיום האסיפה}} עד שנת [[תקל"ו]] היה [[אדמו"ר הזקן]] נודד בין ערים ומחזק את קהילות החסידים.

נסיעות אלו היו לפעמים בגלוי ולפעמים בחשאי, באותו העת ביקר גם [[אדמו"ר הזקן]] גם במעוזי ההתנגדות כמו [[וילנה]], [[מינסק]] ו[[שקלוב]].

במשך נסיעותיו ונידודיו אלו צבר לעצמו אדמו"ר הזקן תלמידים וחסידים שהם היו הגרעין להקמת [[החדרים]] לאחר מכן.

==האסיפה השנייה (תקל"ו)==
בשנת [[תקל"ו]] התאספו תלמידי המגיד בשנית, החלטות האסיפה היו:
* ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]]
* ש[[אדמו"ר הזקן]] יתמנה להיות נשיא החסידים ב[[רוסיה]] ו[[ליטא]].
* וש[[אדמו"ר הזקן]] ימשיך בתפקידו כמסדר הכללי.
===החדרים===
{{ערך מורחב|החדרים}}
עם מינוי [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא החסידים הפיץ אדמו"ר הזקן כרוז לקהל החסידים לבוא ל[[ליאזנא]] וללמוד ולקבל הוראות על סדר לימודם ב[[ליאזנא]].

אלו הם היו ההוראות:
*חובה ללמוד [[גמרא]] בכל יום בעיון בחבורה אחת, הלימוד לא יהיה פחות מארבע שעות ביום.
*במשך שבוע צריכים ללמוד שיעור קבוע ולהיות בקי בו.
*צריכים ללמוד כל יום [[הדף היומי|דף]] גמרא ב[[גירסא]].
*פעמיים בשבוע יתפלפלו ביניהם החסידים, על כך היה אחראי אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]].
*חובה ללמוד כל יום [[הלכה]] במשך שעתיים ביום ולימוד ב[[שולחן ערוך]] סימן אחד ליום, על כך היה ממונה אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]].

בהמשך הקים אדמו"ר הזקן מאותם חסידים שהגיעו ל[[ליאזנא]] והתמידו בלימודם את [[החדרים]].

==האסיפה השלישית (תקל"ז)==

===עליית החסידים לארה"ק===
{{ערך מורחב|עליית החסידים}}
כאמור עם החלטות האסיפה של תלמידי המגיד בשנת [[תקל"ו]] הוחלט ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]].

לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[תקל"ז]] החליט [[אדמו"ר הזקן]] להצטרף לרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] בעלייתו ל[[ארץ הקודש]], תלמידי [[החדרים]] ב[[ליאזנא]] התעצבו מאוד וניסו לשכנעו להישאר ברוסיה.

במשך שלושה חודשים נסע [[אדמו"ר הזקן]] ונדד בין ערים אולם בסוף רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] שכנעו אותו לחזור לביתו.

זמן קצר לפני שהם יצאו לארץ ישראל התאספו תלמידי המגיד וקבעו את ההחלטות האחרונות על המשך דרכה של החסידות.

===תוצאות האסיפה===
עם חזרתו של [[אדמו"ר הזקן]] הוא קבע את מושבו ב[[ליאזנא]]{{הערה|לאחר שכנועים רבים מצד תושבי העיירה והבטחה לכלכל את תלמידי החדרים}}.

כאשר הגיע אדמו"ר הזקן לליאזנא הוא קבע תקנות מסודרות לגבי ההגעה לליאזנא אשר נקראו [[תקנות לאזניא]].

בשנת [[תקל"ח]] הוקם החדר הראשון של אדמו"ר הזקן שהיווה הבסיס להקמת [[חסידות חב"ד]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ועידות]]