עריכת הדף "אמירת לחיים"

[[קובץ:משקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חסיד|חסידים]] לאחר אמירת 'לחיים' בחג ה[[פורים]]. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
[[קובץ:הרבי מחלק משקה ברחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק 'משקה' רגע לפני שנכנס למכונית ברחוב [[איסטרן פארקווי]], ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]]]]
'''משקה''' (נהגה במלעיל), הוא כינוי מקובל למשקה חריף אלכוהולי בקרב חסידי חב"ד, עליו אומרים [[חסיד|החסידים]] ''''לחיים'''' ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]]. את המשקה שותים על מנת להקל את הפנמת הדברים הנאמרים בהתוועדות וקבלת החלטות טובות. עם זאת, פעמים רבות הדגיש הרבי את שלילת השתייה המרובה ואף ציווה על "[[תקנת המשקה]]" המגבילה את כמות השתייה והגילאים בהם שותים משקה.

בשנים הראשונות השתמש [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] במשקה הנקרא [[בנדיקטין]], ובעקבות מעשה שהיה עבר הרבי להשתמש בפומבי במשקה סמירנוף (אף שבביתו המשיך הרבי להשתמש בבנדקטין גם אחר כך). עד היום משקה זה הוא המשקה העיקרי שמשתמשים בו בהתוועדויות חסידיות ב-[[770]] ובכלל אצל החסידים.

==המטרה באמירת לחיים==
{{להשלים}}
כאשר ביקר [[הרבי הריי"צ]] אצל הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסעו בארץ]], שאל הרב זוננפלד את הרבי הריי"צ מדוע נוהגים החסידים לומר לחיים בהתוועדות. הרבי הריי"צ ענה על כך במשל לבן יחיד של מלך שנשלח לכפר מרוחק על מנת שיתערה עם התושבים ויקרבם אל המלך, אבל בפועל שכח בן המלך את מטרת שליחותו למקום. יום אחד הגיע לכפר שליח מעיר המלוכה, ומסר לבן מלך מכתב בו כתב אליו אביו כי תכף הוא ישיב אותו אל הארמון. בן המלך התמלא שמחה על כך שבקרוב הוא ישוב אל הארמון ורצה לפצוח בריקוד, אך חשש שיחשבו כי הוא השתגע, ולכן הוא הזמין את כל בני הכפר לשתות על חשבונו, עד שכולם יחד פצחו בריקוד. משל זה מתאר את [[ירידת הנשמה לגוף]], ואת זאת שהמשקה נועד להרדים את [[הנפש הבהמית]] ולהביא את [[הנפש האלוקית]] לידי גילוי{{מקור}}{{הערה|מקורו של משל זה הוא בתורת [[הבעל שם טוב]] בנוגע למצוות עונג שבת.}}

וכן התבטא{{הערה|שיחת פורים תשי"ג}} הרבי: {{ציטוטון|אצל חסידים הסדר הוא שאומרים "לחיים" כדי להרדים את הגוף ונפש הבהמית, ולעורר ולגלות את הנפש האלקית"}}.

==נוסח אמירת ה'לחיים'==
הביטוי החסידי השגור אצל חסידי חב"ד, הוא 'לחיים ולברכה', כפי שנהג [[המגיד ממעזריטש]], ו[[אדמו"ר הזקן]] וכל החסידים אחריו, שביארו את כוונת הנוסח, שהיות ובשעה שנכנס [[יין]] יצא סוד, שזהו התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה, והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה{{הערה|היום יום כ"ט אדר א'. משיחת ליל שביעי של פסח תרצ"ז. [[ספר השיחות]] תרצ"ו-ת"ש עמוד 230.}}.

עם זאת, אצל קהילות חסידיות אחרות נוהגים לאחל בשעת שאומרים 'לחיים' את הנוסח 'לחיים טובים ולשלום', ואף נוסח זה מובא אצל רבותינו נשיאינו עם הביאור שלו{{הערה|ראו בהערה הקודמת.}}, שהסיבה לכך שדווקא כשאומרים לחיים צריך לאחל 'לחיים טובים', היות ובפעם הראשונה שמוזכר בתורה על שתיית משקה משכר, כאשר נח יצא מהתיבה ושתה יין, התורה מספרת לכך שהיו מזה תוצאות לא טובות.

ולמעשה, עוד הרבה קודם לכן, החטא הראשון שהיה בעולם שהוא מקור כל החטאים – לפי אחת מהדעות – היה עץ הגפן, ומכיון שהיו תוצאות לא טובות, צריך לברך שה'לחיים' שאומרים יהיה עם תוצאות טובות: לחיים טובים ולשלום{{הערה|בספר שבילי הלקט סימן ר"מ, מובא שזה הסיבה שאומרים לפני שמוציאים ידי חובה אחרים בברכת הגפן 'סברי מרנן', שהתרגום של מילים אלו בארמית הוא 'תבינו, אדונים', ומה יש להבין? שהיות וכעת אנחנו מתכוננים לשתות משקה שיצא ממנו קללה, יש לשים לב בשעת השתיה שלא יזיק ויביא למכשול.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] הסביר{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק א' עמוד קלח. [[אוצר סיפורי חב"ד]] י"ז עמוד 42.}} שלמעשה האיחול 'לחיים טובים ולשלום' כולל שלושה חלקים:
*'''לחיים''' – בריאות הגוף, שלא יהיו חולים חס ושלום.
*'''טובים''' – פרנסה.
*'''ולשלום''' – שלום בית.

בפועל אצל חסידי חב"ד התקבע לומר בנוסח של [[המגיד ממעזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]], אך מספר פעמים גם הרבי בעצמו השתמש בנוסח זה{{הערה|ראו לדוגמא: [[יום יום עם הרבי (ספר)|יום יום עם הרבי]] ט"ו מר חשון. עמוד 211, בסיום השיחה השלישית בהתוועדות פרשת וירא. שבת פרשת פנחס תמוז תנש"א, מבית חיינו עמוד 6. תשרי תשכ"ד, יומן הרב מלוב ב[[בטאון חב"ד]] עמוד 10.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שאין צורך להרבות בברכות עם אמירת 'לחיים', ואמירת לחיים בלבד מספיקה וכוללת את כל הברכות{{הערה|רשימות הרב"ש עמוד מז.}}.

[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי דובין]] מחלק לחיים ב[[התוועדות חסידית]] בריגה. מאחריו נראה הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]

==תקנת המשקה==

{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת המשקה]]}}
'''תקנת המשקה''', היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה[[משקה]] יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים.{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים [[תשי"ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי"צ]] בריבוי מקומות{{מקור}} נגד שתיית המשקה.}}

במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות{{הערה|1=ראה משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש [[תשכ"ח]] חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים [[תש"מ]] (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - [[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ [[תשמ"ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך [[חסידות חב"ד]] ([[חכמה]] [[בינה]] דעת)". משיחת שבת פרשת תצא [[תשמ"ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.

== חלוקת המשקה ==
{{ערך מורחב|חלוקת משקה}}
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] נוהג לחלק משקה בשביל האירועים שיהיו בעתיד הקרוב. גם כמה פעמים ב[[כוס של ברכה]] נהג הרבי לחלק משקה לאנשים מסויימים.

== 'תחליפים' ל'משקה' ==

הרבי מבאר שיינה של תורה - [[תורת החסידות]] - היא תחליף לשתיית 'משקה'. בנוגע לשתיית ארבע כוסות באחרון של פסח, הורה הרבי שאין לשתות כוסות שלמים (כמו בליל הסדר), ואם יש בכך צורך, ניתן לעשות זאת ברוחניות: לחזור בעל פה ארבעה [[מאמר|מאמרי]] חסידות ו"כיוון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא גם בגשמיות...".

גם לאנ"ש מעל גיל ארבעים שאצלם ה'גזירה' קלה יותר - מצביע הרבי על 'יינה של תורה' כשתיה הנכונה, ומ'משקה' זה בוודאי יש לשתות בשופי'. 

כאשר ר' [[יצחק הולצמן]] נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשל"ו]] ושאל בכתב לגבי התוועדויות עם 'משקה' בישיבות תיכוניות. הרבי הרים את שתי ידיו על השולחן, הגביה את עיניו, דפק בחוזקה על שולחנו ואמר שאין צורך ב'משקה', אף לא ביין, ואפשר פשוט להתוועד עם סודה{{הערה|בקהילות החסידים מקובל בשם רבי ישעיה מקרעסטיר ראיה בדרך צחות, שאפשר לומר 'לחיים' על מי סודה, ממאמר הפסוק "ברוך אתה בעיר" - מלשון 'ביר' (-בירה), "וברוך אתה בשׂדה" - לשון סודה. שאפשר לברך ולומר לחיים גם על 'ביר', וגם על 'סודה' (מרא דשמתתא אות תרטו).}}.

כאשר הר' שאול ג'ובני נכנס ל[[יחידות]] בתחילת שנת ה[[קבוצה]] שלו - [[תשל"ז]], אמר לרבי שחבריו לוחצים עליו לשתות משקה על אף שהוא אינו אוהב את טעמו, שאל אותו הרבי איזה משקה הוא אוהב, וכשהשיב שקולה אמר לו הרבי שיאמר לחיים על קולה ושיאמר לאחרים שכך הורה לו הרבי, ואף הציע לו שייתן לו כסף כדי שיוכל לקנות קולה עבורו{{הערה|[[בדרך תמים]] [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20%282%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf גליון ב' עמוד 41]. 'תאמר לחיים על קוקה קולה' בפרוייקט 'בקודש עם הרבי לבד' שבועון כפר חב"ד 1954 עמוד 58.}}.

כאשר נאסר על הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] לשתות משקה בשל מצב בריאותו, הורה לו הרבי כי בעת שהוא מדבר בהתוועדות ילגום תה במקום משקה. הרב גוראריה סיפר כי אכן התה עזר והקל מעליו את הדיבור בהתוועדויות{{הערה|[[בכל ביתי נאמן הוא]].}}.

בשנת [[תשמ"א]] חל [[ערב פסח שחל בשבת|ערב פסח בשבת]], ב[[התוועדות של הרבי]] שנערכה בשעה 1:30 כבר היה אסור לשתות משקה ויין{{הערה|משקה משום חמץ, ויין מצד ההלכה האוסרת לאכול ולשתות גל פריט ממאכלי ליל הסדר לאחר השעה העשירית של היום.}}, הרבי אמר לחיים על כוס מים ואף הורה לרב [[זלמן שמעון דבורקין]] להוציא את כל הנוכחים במקום באמירת לחיים על מים.

==ראו גם==
* [[שר המשקים]]
* [[זעקס און ניינציקער]]
* [[בנדיקטין]]
* [[יין]]
==לקריאה נוספת==
'''l'chaim!''' ,[[A Chassidisher Derher]],  גיליון 84 (161), עמודים 48-59.

==קישורים חיצוניים==
*מנחם ברונפמן, '''[https://www.alysefer.com/mashke שתיית משקה בחב"ד - נימוקים והסתייגויות]''', באתר עלי ספר (מתוך שבועון כפר חב"ד פורים תשע"ט)
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fd/%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf משקה המשמח]''', ליקוט מקיף על שתיית משקה ו[[תקנת המשקה]]
*[https://col.org.il/news/138492 באמצע הופעה ווקאלית: אברמ'ל פריד הסביר מה לא טוב בקולה] {{col}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/4/4b/%D7%A2%D7%9C_%D7%9B%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%AA.pdf גליון לחג הפורים עם פנינים חסידיים בקשר לאמירת לחיים]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]