עריכת הדף "אלעד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=קהילת חב"ד | |שם=קהילת חב"ד | ||
|תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]] | |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]] | ||
| − | |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל | + | |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר |
| − | |עיר= | + | |עיר=אלעד |
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |מדינה=[[ארץ ישראל]] | ||
| − | |רב הקהילה=הרב | + | |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי |
| − | |שלוחים מרכזיים=הרב | + | |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב |
| − | |מוסדות בקהילה= | + | |מוסדות בקהילה= בית חב"ד, גני חב"ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה |
|מספר משפחות בקהילה=כ-250 | |מספר משפחות בקהילה=כ-250 | ||
|ראו גם='''ראו גם''' | |ראו גם='''ראו גם''' | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
}} | }} | ||
| − | העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ח]] ובשנת [[תשס"ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב"ד]]. נכון לשנת [[תשע"ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי | + | העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ח]] ובשנת [[תשס"ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב"ד]]. נכון לשנת [[תשע"ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב"ד מתוך 45,000 כלל תושביה. |
== קהילות חב"ד == | == קהילות חב"ד == | ||
===בית כנסת "בית מנחם"=== | ===בית כנסת "בית מנחם"=== | ||
| − | בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי " | + | [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]] |
| + | בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות", ביקש מראש המועצה, הרב צוריאל קריספל לקבל מבנה עבור בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת. ב[[חודש תשרי]] [[תש"ס]] התקיים מניין בביתו של הרב סילברמן ולאחריה הגיש הרב סילברמן לראש המועצה בקשה ממניין אנשים המתגוררים באלעד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות. | ||
| − | לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערה|שהייתה שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]].}}, החל הרב סילברמן גיוס החתמת חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים בבית כנסת חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר א']] כבר הוגשה הרשימה וב[[כ"ג סיוון]] הוחלט לאשר את הבקשה ולתת מבנה לבית כנסת חב"ד. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימת חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י"ח באלול]]. ב[[כ"א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' | + | לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערה|שהייתה שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]].}}, החל הרב סילברמן גיוס החתמת חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים בבית כנסת חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר א']] כבר הוגשה הרשימה וב[[כ"ג סיוון]] הוחלט לאשר את הבקשה ולתת מבנה לבית כנסת חב"ד. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימת חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י"ח באלול]]. ב[[כ"א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש המועצה ר' צוריאל קריספל. |
| − | יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, | + | יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה). |
| − | עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה | + | עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת. |
| − | ב[[ב' ניסן]] [[תשע"ב]] התקיימה טקס | + | ב[[ב' ניסן]] [[תשע"ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת. |
| − | בשנת [[תשע"ד]] אירע ניסיון הצתה של | + | בשנת [[תשע"ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת. |
| − | === | + | ===בית כנסת "דרך מצוותיך"=== |
| − | ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת | + | ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של "פאר מנחם" רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס"ד]]. |
| − | לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] " | + | לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] "דרך מצוותיך" שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ"ס חב"ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב"ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים. |
| − | בשנת | + | בשנת תשע"ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת ובפסח תשפ"ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות את המבנה בתוך שנה. |
| − | === | + | ===בית הכנסת "היכל הברכה" צפון אלעד (רובע A)=== |
| − | עם התפתחות העיר | + | עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס"ה, להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב"ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס"ו]] סוכם על פתיחת בית כנסת בראשות הרב סילברמן לרווחת חסידי חב"ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס"ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב"ד לקראוון ברובע A ברחוב הראב"ד באדר תשס"ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי. |
| − | בשנת | + | בשנת תש"ע הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון. |
| − | משפיעי בית הכנסת הם הרב | + | משפיעי בית הכנסת הם הרב זאב דוב הלפרין והרב משה זילברשטרום. |
| − | === | + | ===בית הכנסת חב"ד "אהל רינה" מערב אלעד === |
בשנת תשע"א, החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת בשכונת מערב אלעד בראשות השליח הרב סילברמן שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11. | בשנת תשע"א, החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת בשכונת מערב אלעד בראשות השליח הרב סילברמן שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11. | ||
| שורה 73: | שורה 74: | ||
בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס"ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר. | בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס"ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר. | ||
| − | בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע"ט]] נבחר ר' | + | בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע"ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר. |
| − | |||
| − | |||
==מוסדות חב"ד== | ==מוסדות חב"ד== | ||
