עריכת הדף "אליעזר סילבר"

{{דמות
|שם=אליעזר סילבר
|כינוי=
|תמונה=סילבר.jpg
|תיאור= 
|תאריך לידה=[[תרמ"ב]]
|מקום לידה= 
|תאריך פטירה= [[ח' שבט]] [[תשכ"ח]]
|מקום פטירה= 
|מקום פעילות=[[ליטא]]
|תפקידים נוספים= נשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]], נשיא ועד ההצלה, רב בערים ספרינגפילד ו[[סינסנטי]]
|רבותיו= רבי [[מאיר שמחה הכהן]] האור שמח, ורבי [[יוסף רוזין]]
|תלמידיו= 
|חיבוריו= חידושי רבי שמעון יהודה הכהן על הש"ס, שערי יושר
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הרב '''אליעזר סילבר''' ([[תרמ"ב]] - [[ח' שבט]] [[תשכ"ח]]), היה נשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]], נשיא ועד ההצלה רב בערים ספרינגפילד ו[[סינסנטי]]. היה בקשר ידידותי עם אדמו"ר הריי"צ והרבי, פעל בשיתוף פעולה עם ליובאוויטש למען הצלה ותמיכה בתקופת השואה ולאחריה.

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תרמ"ב]] לאביו הרב בונם צמח, ממשפחה מיוחסת{{הערה|כפי מפורט בספר "איש ההלכה והמעשה" שיצא לכבודו בשנת [[תש"ז]].}}. למד בדווינסק אצל הרבנים הרב [[מאיר שמחה הכהן]], בעל ה"אור שמח", והרב [[יוסף רוזין]] מ[[רוגוצ'וב]]. אחר כך למד בקיבוץ של הגאון הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ב[[וילנא]] ואצל [[רבי חיים מבריסק]], והיה מפורסם כאחד מגדולי העילויים.

בשנת [[תרס"ז]] הגיע לארצות הברית. כיהן כרב בעיר ספרינגפילד עד שנת [[תרצ"ב]], ואז נבחר לרב העיר [[סינסנטי]] אוהיו. 

היה נשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]. נפטר בן שמונים ושש שנים ב[[ח' שבט]] [[תשכ"ח]].
==קשריו עם חב"ד==
===פגישתו עם אדמו"ר הריי"צ ===
ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] [[תרפ"ט]] (חמשה ימים לאחר שהגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית), בא הרב סילבר לאסיפה של רבנים שקרא [[הרבי הריי"צ]] למעונו בבית מס' 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל [[הרבי הריי"צ]] את פעולתו בחיזוק היהדות בארצות הברית, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]].

הרב [[דוד איידלמן]] ([[שליח]] [[הרבי]] בעיר ספרינגפילד) שמע מבתו של הרב סילבר, שכאשר נפגש באותה עת עם הרבי [[הריי"צ]], הניח על שולחנו של סכום כסף גדול מאד. אולם הרבי החזיר לו את הכסף באומרו: "אני מקבל כסף רק מחסידים". (מסתבר שהרב סילבר רצה לתת את הכסף עבור הרבי [[הריי"צ]] עצמו, ועל זה ענה לו שאת הכספים מהסוג הזה ("[[דמי מעמד]]") הוא מקבל רק מחסידים). 

מאז אותה פגישה הרגיש הרב סילבר הערצה גדולה אל אדמו"ר הריי"צ והתקרב אליו מאד, כאשר במשך שנים רבות עזר רבות למוסדותיו של הרבי [[הריי"צ]] בארצות הברית ובאירופה.

ב[[יום ראשון]] [[ג' תמוז]] [[תר"צ]], כשנסע הרבי [[הריי"צ]] בדרכו מבוסטון בחזרה ל[[ניו יורק]], כשהגיע הרכבת לתחנת העיר ווסטר, באו לקבל את פניו משלחת רבנים מהעיר הסמוכה ספרינגפילד בראשות הרב הראשי והאב"ד הרב סילבר. הם ליוו את הרבי עד שהגיעה הרכבת לספרינגפילד. הרבי נסע לביתו של הרב ועיין בספריתו הגדולה. מבית הרב הלכו כולם לבית הכנסת הגדול "בית ישראל", שם ערך הרב סילבר קבלת פנים גדולה לכבודו של הרבי ונאם שם באסיפה.

=== ההיסטוריה של התמונה המשותפת ===
[[קובץ:אליעזר סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר סילבר עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
קיימת תמונה מפורסמת שבה נראים [[הרבי הריי"צ]] והרב סילבר צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] הרב של חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם [[הרבי הריי"צ]] פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").

הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס ממנה כמה מאות עותקים, וחילק צילום התמונה לכל מי שעמד עימו בקשר. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ.

=== פעולות למען יהדות [[רוסיה]] ===
ב[[כ"ח שבט]] [[תר"צ]] כאשר היה [[הרבי הריי"צ]] ב[[שיקגו]], בעת ביקורו בארצות הברית, כתב אל הרב סילבר ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|איגרת]] ג'תתכז: "השמועות הבאות מרוסיא מאת הרבנים ומשמשי בקודש, מבהילות הנה. ומעידות אשר מצבם של הרבנים שמה כבר ירד למדריגה שאין למטה הימנה. צרותיהם מי יוכל לספר ועוברות כל גבול. נתונים המה לקלון ולשמצה, מטה לחמם נשבר, מגורשים ממעונותיהם, מיסים וארנוניות מטילים עליהם בסכומים כאלו שאי אפשר לשלמם, וזה גורם אחריו מאסר בבתי הסוהר. מכתביהם פולחים כליות ולב, צועקים הצילונו, בואו לעזרתינו, ואם נוסיף עוד לעמוד מרחוק ולהחריש בעת הזאת, ומצאנו עוון". 

הרבי התיעץ עם הרב סילבר אם כדאי לצאת במגבית רשמית בכל בתי הכנסת שבניו יורק עבור עזרת הרבנים ברוסיה.

בשנת [[תרצ"ד]] פנה אליו [[הרבי הריי"צ]] בתור אחד מראשי [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית]], וביקשו להשפיע על הממשל ב[[וושינגטון]] ללחוץ על נציגי ממשלת [[רוסיה]] בענין הגזירות נגד היהדות.

=== עזרת הרב סילבר לאחר שאדמו"ר הריי"צ היגר לארצות הברית ===
כשהגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], יסד מיד את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" בניו יורק, ואת ישיבות "[[אחי תמימים]]" בערי השדה. הרב סילבר פנה בשנת [[תש"ג]] בכרוז של תמיכה לסיוע לישיבות ליובאוויטש (ביחד עם הרב ישראל רוזנברג):
"לא יאומן כי יסופר, ובכל זאת עובדה משמחת היא, שבזמן כה מועט נעשה כל כך הרבה. נוסדו ישיבות בערים הבאות: ישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] קנדה, ב[[תומכי תמימים פיטסבורג|פיטסבורג]], ב[[תומכי תמימים ווסטר|ווסטר]], [[תומכי תמימים נוארק|נוארק]] וב[[תומכי תמימים בופאלו|בופאלו]]. 

כן נוסדו חדרי תורה בסביבות שונות בברוקלין. בכל מוסדות הנ"ל יונקים ממקור התורה למעלה מאלף ילדי ישראל, תחת השפעת תורה ויראת שמים. זרם התלמידים הוא כל כך גדול, עד אשר הבנין הנוכחי של הישיבה המרכזית בברוקלין הוא צר מלהכיל את כל התלמידים".

ב[[כ"ד טבת]] תש"ג באגרת א'תתקכט הודה לו [[הרבי הריי"צ]] על ש"קבל על עצמו לעמוד בעזה"י בראש התעמולה והמגבית במחנו הט' לטובת מרכז הישיבות תומכי תמימים, בסכום נכון המתאים לרוחב דעתו בעניני החזקת התורה". עבודה קדושה זו נשאה פרי, נקנה בנין חדש עבור הישיבה בברוקלין, וב[[ג' סיון]] [[תש"ו]] באגרת ב'תתקה הודה לו [[הרבי הריי"צ]] על השתתפותו ב[[חנוכת הבית]] של הישיבה.

=== חברת "עדינו" ===
ב[[חודש טבת]] [[תש"ה]] קיבל הרב סילבר על עצמו להיות חבר ב"ועד מועצת התורה של [[חברת עדינו]]" שיסד הרבי הריי"צ. ענינה של חברה זו לאחד אברכים ותלמידי ישיבות "להפגש פעם בחודש לשוחח בדברי תורה ו[[התוועדות|להתוועד]] בסעודת מצוה ביומא טבא לרבנן השומרים הנהגת מסורת אבות".

ב[[יום שלישי]] [[י' סיון]] הגיע הרב סילבר ל-[[770]] במיוחד מסינסנטי, ל"כינוס תלמידי חכמים" הראשון של "עדינו". ואמר [[פלפול]] בהלכה לפני כמאתים תלמידי חכמים, אברכים ותלמידי ישיבה. 

בירחון התורני "[[הפרדס]]" [[מנחם אב]] [[תש"ה]] מסופר: "כשתי מאות רבנים, ראשי ישיבה, בחורי חמד מקשישי תלמידי ישיבות שונות, בעלי בתים ואברכים בני תורה מצוינים, מניו יורק וערי השדה, התאספו פה להקדיש איזה שעות באוירה של [[תורה]] תמימה, ולהשתעשע ולהתוכח בהלכה ופלפולא ד[[אורייתא]].. הגר"א סילווער פתח ואמר [[פלפול]] עמוק בענין וגדר שותפים וביאר בהבנה עיונית כל מיני וסוגי שותפות הנמצאים בתלמוד. פלפולו המלא גאונות ושפע רב של הברקות זהרי אור חכמת ה[[תורה]], הפליא את קהל השומעים".

=== פעילות משותפת בעניני יהדות בארצות הברית ומחוצה לה ===
בתחילת שנת [[תש"ב]] החל הרבי [[הריי"צ]] לארגן ועדה כללית למען שמירת [[שבת קודש]]. הוא פנה בענין זה במכתבים אל אדמו"רי החסידות וגדולי התורה וביניהם אל הרב סילבר. ב[[חודש ניסן]] תש"ב ענה לו הרב סילבר על מכתבו, והוא פתח במילים: "הוד כבוד חביבנו האדמו"ר הארי שבחבורה ליש בן לביא, המפורסם בתבל, מרביץ תורה ויראה, הרה"ג מהר"י שניאורסאהן שליט"א". 

ב[[ה' באייר]] אגרת א'תשע ענה הרבי על מכתב זה בענין "קריאת האסיפה הראשונה למען השבת".

ב[[תמוז]] [[תש"ב]] אגרת א' תתכז פנה אליו הרבי [[הריי"צ]] בענין "גזירה איומה ונוראה.. שרוצים להכריח.. להקדים ללימודי הקודש את להבדיל, לימודי החול בישיבות". המשך למכתב זה יש באגרת א'תתלב מי"ג [[מנחם אב]] תש"ב, בו מזכיר הרבי גם את ביקורו של הרב סילבר אצלו "שהתענגתי מאד על תוקף דעתו דעת תורה, בענין הגזירה, שצריכים לעמוד בכל תוקף עוז מבלי לזוז זיז כל שהוא".

ביום השני של [[ראש חודש]] [[אדר]] תש"ה ציוה הרבי [[הריי"צ]] על כל תלמידי תומכי תמימים והרמי"ם בראשם, להשתתף, על פי בקשת הרב סילבר, באסיפת מחאה "נגד כת הכופרים (של הסוכנות היהודית) מעבירי ילדי ישראל על דת ישראל".

ב[[ד' אלול]] [[תש"ה]] אגרת ב'תשמו בירכו [[הרבי הריי"צ]] על יוזמתו לעשות מגבית עבור שומרי השביעית בארץ הקודש ושולח לו את תרומתו הפרטית.

=== נסיעת הרב סילבר לאירופה להצלת הפליטים ===
ב[[ו' ניסן]] [[תש"ו]] אגרת ב'תתפה פנה אליו [[הרבי הריי"צ]] בבקשה לעזור בהשפעה על הג'וינט שיתמכו באלפי היהודים פליטי המלחמה במחנות [[איטליה]] שאין להם [[מזון]] כשר לפסח. 

ב[[ה' אייר]] אגרת ב'תתצה הודה לו על שההשתדלות נשאה פרי, אבל עוררו שיש להשתדל להשיג עבורם אוכל כשר גם לכל השנה, וכן לעזור להם בשאר עניני הדת.

בהמשך לבקשתו זו של הרבי, החליט הרב סילבר לנסוע ל[[אירופה]] ולבדוק במה אפשר לעזור ליהודים הפליטים שם. הרבי פנה ב[[כ"ז אייר]] תש"ו אל [[אנ"ש]] במדינות אירופה: "החובה ומצוה לפרסם זאת ברבים, אשר ידידי הרה"ג מוהר"ר אליעזר שליט"א סילווער, מלבד גאונותו בידיעת התורה, גדלה מאד מעלתו באהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], אשר בוערת בלבו תמיד כלפיד אש. ומבלי חת משום מניעות ועיכובים לוחם הוא ב[[מסירת נפש]] בעד כל הקדוש לנו, יומם ולילה לא ישקוט מעבודתו הגדולה בהחזקת התורה והיהדות, ולעשות טוב וחסד עם כל אחד ואחד.. מבלי הבט על חלישות בריאותו.. ועל הוצאתו הפרטית.. ובזה הנני לעורר ולבקש את ידידינו אנ"ש.. להתכונן לקבל את פני ידידי הרב הגאון הנ"ל בכל אותות כבוד ויקר, כראוי והגון לאיש רם המעלה כמוהו, ולהיות בעזרתו בכל מה שאפשר להם, בכדי להקל עליו להשיג את מטרת נסיעתו".

ב[[ג' סיון]] תש"ו אגרת ב'תתקה עודדו לקראת נסיעתו הנ"ל לאירופה. "ומלבד סידור העזרה הגשמית בעדם, הנה בטח ישתדל כת"ר להפיח בהם רוח חיים, לחזקם ולאמצם באמונת השי"ת, בשמירת התורה והמצוות, ובתקוה חזקה בישועה קרובה לבוא בעזה"י".

=== השערוריה מגזילת ילדי העולים לחינוך כפרני ===
ביום ראשון של ראש חודש [[תמוז]] [[תש"ט]] באגרת ג'תקטו פנה [[הרבי הריי"צ]] אל הרב סילבר בענין "הסכנה הגדולה הצפויה לאלפים ורבבות ילדי ישראל מאפריקא ומקצתם מאסיא, העומדים להגר ל[[ארץ הקודש|ארצנו הקדושה]] תבנה ותכונן. ילדים אלו שנתחנכו על ברכי היהדות במשפחות חרדיות, עומדים להמסר על כרכם לחוגים בלתי דתיים להתחנך ללא תורה וללא יהדות ח"ו. והתירוץ הניתן על זה הוא, כי החוגים הדתיים חסרי דירות הם לקלוט לתוכם ילדים אלה.

הרבי קבע כי "שערוריה נוראה כזו לא נשמע כמוה בדברי ימי ישראל, אשר אלפים ורבבות בני ובנות ישראל ממשפחות חרדיות, אשר משך כמה דורות מסרו נפשם על קדושת השם, יאנסו לעבור על דתם ח"ו על ידי מהרסים ומחריבים בישראל, היה לא תהיה". הוא ביקש מהרב סילבר: "בלי ספק יאחז בהקדם באמצעים נמרצים להציל נפשות אלו מהסכנה הגדולה המרחפת עליהן".

== קשריו עם הרבי ==
[[קובץ:הרבי עם הרב סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אליהו חיים קרליבך (לימים ראש מכון 'זכר נפתלי'), הרש"ז שניאורסאן, [[הרש"ג]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]] מפונוביז', [[הרבי]], הג"ר אליעזר סילבר]]
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ היה הרב סילבר בקירוב גדול אל [[הרבי]], ועסק עמו בענייני הכלל. קשרים אלו החלו עוד בחייו של הרבי הריי"צ. כבר בשנת [[תש"ח]] ישנו מכתב של הרבי אליו ב[[אגרות קודש|אגרת]] שכ"ז בה ביקש הרבי את שיתוף הפעולה שלו בענין פעולות ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעיר סינסנטי. כמו כן האריך לבאר שם האם הענין של ט"ו בשבט הוא מהתורה כמו כל השיעורין שהם הלכה למשה מסיני או מדרבנן, "שהתורה מסרה לחכמים לקבוע זמן ר"ה לאילנות ובקביעותם נעשה מהתורה". והביא כמה דוגמאות וראיות לזה.

ב[[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] שלח הרב סילבר את ברכתו לרבי ביחד עם הרב [[ישראל רוזנברג]] (נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה), וזה לשון המברק: "לרגל עלותו על כסא גאוני תבל קדושי חב"ד, אנו מאחלים לכת"ר הצלחה רבה בנשיאותו". 

ב[[כ"ג שבט]] [[תשי"ב]] אגרת א'תלא בירך אותו הרבי בהגיעו לשבעים שנה, ובינתיים התפלפל בשולי המכתב בנגלה ובנסתר בענין "בן שבעים לשיבה".

=== פעילות משותפת להצלת האדמו"ר מסקולען ===
הרב סילבר סיפר לרב שארפשטיין שבאחד הימים קיבל טלפון מהרבי בעצמו ובו ביקש ממנו לנסוע לוושינגטון כדי לפעול לשחרורו של האדמו"ר מסקולען, רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל]], שנאסר ב[[רומניה]] בגלל הפצת יהדות, שחרור יתומים וכיוצא בזה. הוא ענה לרבי שכבר רבים התעסקו בזה, אגודת הרבנים, אגודת ישראל ועוד ארגונים, אך לא עלה בידם לשחרר את האדמו"ר, ובוודאי שגם הוא לא יוכל להועיל בזה. אך מכיון שהרבי מבקש יעשה זאת.

ב[[יום שני]] נסע לוושינגטון, וממש בדרך פלא פגש פקיד בכיר שהכיר אותו מסינסנטי, וביקש ממנו שיעזור לו בזה. הוא כתב מיד ל"סטייט דפארטמנט" וביקש שידאגו לשחרור האדמו"ר מסקולען ברומניה. ברגע שה"סטייט דפארטמענט" קיבל את המכתב, שלחו מיד מכתב לשגרירות רומניה בארצות הברית בענין האדמו"ר הכלוא. בדיוק באותו זמן ביקשה ממשלת רומניה מממשלת ארצות הברית שברצונה למנות שגריר רומני חדש בארצות הברית. כשקיבלה השגרירות הרומנית את המכתב של בקשת השחרור, חשבו שם שהתמנות השגריר החדש תלויה בשחרור הסקולענער, הם עשו מיד מה שעשו ותוך זמן קצר הסקולענער אכן שוחרר.

===ביקורו במוסדות ואירועים חב"דיים===
[[קובץ:סילבר_בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדווחת על ביקורו של הרב סילבר בכפר חב"ד]]
הרב סילבר היה אורח הכבוד בדינר שהתקיים בניו יורק לטובת "[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]]" שהתקיימה ב[[י"ז סיון]] [[תשט"ז]].

כאשר הגיע לארץ הקודש בשנת [[תשכ"ד]] לכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]] שהתקיימה בין התאריכים י"ג-כ"ד מנחם אב, הוזמן על ידי העסקן ר' [[זושא וילימובסקי]] יחד עם רבנים בולטים נוספים מהזרם הליטאי לבקר במוסדות בכפר חב"ד.

הרב סילבר הגיע למקום ב[[כ"ח אב]] יחד עם הרב [[משה פיינשטיין]], והם מסרו בפני הנאספים בהיכל [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] דברי תורה וברכה. רוב תושבי הכפר הגיעו לכבד את הביקור בנוכחותם, ולאחר סיום הביקור נערך סיור לרבנים במוסדות הכפר. לאחר הביקור התארחו הרבנים בביתו של ראש הישיבה, הרב [[נחום טרבניק]], שהיה ידידו של הרב פינשטיין עוד מהימים בהם למדו יחד בישיבה{{הערה|1=[http://www.scribd.com/doc/160109302/892 שניאור זלמן ברגר, '''העולם הליטאי בתומכי תמימים'''] - [[שבועון בית משיח]] גליון 892 עמוד 40 ואילך.}}.

=== דבריו על הרבי ===
בשנת [[תש"כ]] חל [[י"ב תמוז]] ב[[יום חמישי]]. הרב שארפשטיין נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום שישי]] והרבי אמר לו מיד: שנה זו היא שנת השמונים (להולדת [[הרבי הריי"צ]] נ"ע). כשתחזור לסינסנעטי תדאג שיעשו התועדות לכבוד מו"ח אדמו"ר, ושהרב סילבר יהיה ראש המדברים בה. הרב סילבר קיבל את ההוראה וערך [[מלוה מלכה]] באותו [[מוצאי שבת]] פ' פנחס ושהוא היה ראש המדברים.

בין השאר אמר: "אליהו הנביא נקרא בשלוש שמות. [[אליהו הנביא]], אליהו התשבי, אליהו הגלעדי.. תשבי הוא זה שמשיב בהלכה בכל מקום ששואלים אותו.. נביא הוא שעונה דברי נביאות.. גלעדי הוא גל של אבנים שאף אחד אינו יכול לשנות את דעתו.. בדור שלנו היה זה הרבי הקודם, שלא היבסצקיה ולא הקומוניסטים יכלו לשנות את דעתו.. ובדורנו, הרי זה האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א דהיום".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|סילבר אליעזר]]
[[קטגוריה:אישים באוהיו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ב]]
[[קטגוריה:רבני אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]]