עריכת הדף "אליהו אליעזר דסלר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אליהו אליעזר דסלר''' ([[תרנ"ב]] - [[כ"ד טבת]] [[תשי"ד]]) היה [[משגיח]] בישיבת פונוביז' הליטאית, שנחשב לאחד מגדולי בעלי ה[[מוסר]] בדור האחרון, ונודע בעיקר בסדרת ספריו 'מכתב מאליהו'. עמד בקשרים קרובים עם חסידי חב"ד והושפע עמוקות מהגותה של החסידות ואף הרבה להזכיר ולצטט רעיונות מספרי החסידות עליהם התבסס בדרשותיו. | הרב '''אליהו אליעזר דסלר''' ([[תרנ"ב]] - [[כ"ד טבת]] [[תשי"ד]]) היה [[משגיח]] בישיבת פונוביז' הליטאית, שנחשב לאחד מגדולי בעלי ה[[מוסר]] בדור האחרון, ונודע בעיקר בסדרת ספריו 'מכתב מאליהו'. עמד בקשרים קרובים עם חסידי חב"ד והושפע עמוקות מהגותה של החסידות ואף הרבה להזכיר ולצטט רעיונות מספרי החסידות עליהם התבסס בדרשותיו. | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
נולד בשנת [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] ב[[לטביה]] לאביו הרב [[ראובן דב דסלר]] שהיה תלמידו המובהק של 'הסבא מקלם', ולאמו חנה פריידל, שהייתה נכדתו של מייסד תנועת המוסר רבי [[ישראל סלנטר]], ומשחר ילדותו התחנך בשיטה זו. | נולד בשנת [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] ב[[לטביה]] לאביו הרב [[ראובן דב דסלר]] שהיה תלמידו המובהק של 'הסבא מקלם', ולאמו חנה פריידל, שהייתה נכדתו של מייסד תנועת המוסר רבי [[ישראל סלנטר]], ומשחר ילדותו התחנך בשיטה זו. | ||
בילדותו למד אצל מורים פרטיים, ובתקופה זו התגורר אביו במשך מספר שנים בעיר החסידית [[הומיל]], והוא קבע את מקום מושבו בהוראת אביו בבית המדרש החב"די{{הערה|כך סיפר חתנו הרב גלדצהעלר, תוך שנימק זאת בכך שבשאר בתי המדרש הייתה לתנועת ה'בונד' השפעה, בשונה מבית הכנסת החב"די שם לא הייתה להם דריסת רגל.}} בהומיל פגש לראשונה בחסידי חב"ד והתקרב לדרכם ולהגותם. כשהגיע לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת קלם. | בילדותו למד אצל מורים פרטיים, ובתקופה זו התגורר אביו במשך מספר שנים בעיר החסידית [[הומיל]], והוא קבע את מקום מושבו בהוראת אביו בבית המדרש החב"די{{הערה|כך סיפר חתנו הרב גלדצהעלר, תוך שנימק זאת בכך שבשאר בתי המדרש הייתה לתנועת ה'בונד' השפעה, בשונה מבית הכנסת החב"די שם לא הייתה להם דריסת רגל.}} בהומיל פגש לראשונה בחסידי חב"ד והתקרב לדרכם ולהגותם. כשהגיע לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת קלם. | ||
זמן קצר לאחר סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בהיותו בן עשרים וחמש, נדד ל[[רוסטוב]] על מנת לפגוש ב[[אדמו"ר הרש"ב]] ולשאול אצלו בנוגע לסוגיות שונות שהתקשה בהם בלימוד חסידות. | זמן קצר לאחר סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בהיותו בן עשרים וחמש, נדד ל[[רוסטוב]] על מנת לפגוש ב[[אדמו"ר הרש"ב]] ולשאול אצלו בנוגע לסוגיות שונות שהתקשה בהם בלימוד חסידות. | ||
| שורה 11: | שורה 10: | ||
בשנת [[תר"פ]] בהיותו בן עשרים ושמונה, התחתן עם מרת בלומה, נכדתו של הסבא מקלם. על אף שהוצע לו לכהן כדיין בבית הדין ב[[וילנא]], סירב להצעה ושלח ידו בעסקים יחד עם אחיו. | בשנת [[תר"פ]] בהיותו בן עשרים ושמונה, התחתן עם מרת בלומה, נכדתו של הסבא מקלם. על אף שהוצע לו לכהן כדיין בבית הדין ב[[וילנא]], סירב להצעה ושלח ידו בעסקים יחד עם אחיו. | ||
בשנת [[תרפ"ח]] ליווה את אביו לצורך טיפול רפואי ל[[אנגליה]], ונותר שם בעקבות בקשת בני המקום לשמש להם כרב. | בשנת [[תרפ"ח]] ליווה את אביו לצורך טיפול רפואי ל[[אנגליה]], ונותר שם בעקבות בקשת בני המקום לשמש להם כרב. בשנות מגוריו באנגליה, התארח אצלו החסיד הנודע ה[[שד"ר]] ר' [[איצ'ה דער מתמיד]], ובמשך כל זמן שהותו במקום התעמקו יחד בלימוד חסידות ונוצר ביניהם קשר שנשמר לאחר מכן באמצעות מכתבים. | ||
בשנות מגוריו באנגליה, התארח אצלו החסיד הנודע ה[[שד"ר]] ר' [[איצ'ה דער מתמיד]], ובמשך כל זמן שהותו במקום התעמקו יחד בלימוד חסידות ונוצר ביניהם קשר שנשמר לאחר מכן באמצעות מכתבים | |||
כעבור שלוש שנים הצטרפו אליו גם בני משפחתו, והוא כיהן כרב באיסט אנד ובדלסטון והקים בה ישיבה. בסביבות שנת [[תש"א]] מונה כמנהיגו של הכולל לרבנים בגייטסהד, ושמו התפרסם למרחקים. בתקופת כהונתו בראשות הכולל קבע שיעור ברבים בלימוד [[ספר התניא]] עם בני הכולל. | כעבור שלוש שנים הצטרפו אליו גם בני משפחתו, והוא כיהן כרב באיסט אנד ובדלסטון והקים בה ישיבה. בסביבות שנת [[תש"א]] מונה כמנהיגו של הכולל לרבנים בגייטסהד, ושמו התפרסם למרחקים. בתקופת כהונתו בראשות הכולל קבע שיעור ברבים בלימוד [[ספר התניא]] עם בני הכולל. | ||
| שורה 19: | שורה 17: | ||
בשנת [[תש"ז]] התבקש על ידי ראש ישיבת פונוביז' הליטאית שב[[בני ברק]] לבוא ולכהן כ[[משגיח]] בישיבה, והוא נעתר לבקשה. את שיחת המוסר הראשונה שלו פתח בציטוט מתורתו של [[הבעל שם טוב]] דבר שהדהים את כל תלמידי הישיבה ואף הגיעו הדברים לידי כך שעמיתיו לצוות וכן רבנים נוספים משיטת המוסר החלו לנזוף בו על כך שמצטט מ[[תורת החסידות]] ומשלב אמרות מאדמו"רי החסידות לדורותיהם כחלק משיטת המוסר. | בשנת [[תש"ז]] התבקש על ידי ראש ישיבת פונוביז' הליטאית שב[[בני ברק]] לבוא ולכהן כ[[משגיח]] בישיבה, והוא נעתר לבקשה. את שיחת המוסר הראשונה שלו פתח בציטוט מתורתו של [[הבעל שם טוב]] דבר שהדהים את כל תלמידי הישיבה ואף הגיעו הדברים לידי כך שעמיתיו לצוות וכן רבנים נוספים משיטת המוסר החלו לנזוף בו על כך שמצטט מ[[תורת החסידות]] ומשלב אמרות מאדמו"רי החסידות לדורותיהם כחלק משיטת המוסר. | ||
נפטר בפתאומיות כתוצאה מהתקף לב ב[[כ"ד טבת]] [[תשי"ד]]. | נפטר בפתאומיות כתוצאה מהתקף לב ב[[כ"ד טבת]] [[תשי"ד]]. | ||
| שורה 27: | שורה 23: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב נחום זאב דסלר - מייסד האקדמיה העברית בקליבלנד | *בנו, הרב נחום זאב דסלר - מייסד האקדמיה העברית בקליבלנד | ||
* | *חתנו, הרב אליהו יהושע גלדצהלר | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב וולפא, '''שמן ששון מחבריך''', חלק א' עמוד 134 | *הרב וולפא, '''שמן ששון מחבריך''', חלק א' עמוד 134 | ||
*'''מרביצי תורה ומוסר''', חלק ג' עמוד נג | *'''מרביצי תורה ומוסר''', חלק ג' עמוד נג | ||
*'''[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]''', גליון שלישי כ"ד טבת [[תשע"ו]] עמוד 35 ואילך | *'''[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]] ''', גליון שלישי כ"ד טבת [[תשע"ו]] עמוד 35 ואילך | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:דסלר, אליהו}} | {{מיון רגיל:דסלר, אליהו}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]] | [[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]] | ||