עריכת הדף "איסר יהודה אונטרמן"

[[קובץ:Isser Yehuda Unterman portrait 1964.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר יהודה אונטרמן]]
ה[[רב]] '''איסר יהודה אונטרמן''' (נולד ב[[י"ד בניסן]] [[ה'תרמ"ו]], ב[[בריסק]]‏‏{{הערה|1=‏אז באימפריה הרוסית, כיום ב[[בלארוס]].‏}} ונפטר ב[[כ"ד בשבט]] [[ה'תשל"ו]] ב[[ירושלים]] (19 באפריל 1886- 26 בינואר 1976). היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן [[הרב הראשי]] האשכנזי השני של [[מדינת ישראל]]. 

==תולדות חייו==
נולד ב[[בריסק]] בי"ד ניסן תרמ"ו בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש. למד ב[[ישיבת מיר]] ואח"כ אצל רבו המובהק הגאון [[שמעון שקאפ]]. אחר חתונתו למד ב[[ישיבת וולזין]] .שם הוסמך לרבנות. היה רב בכמה מקומות .
בשנת תש"ו עלה ל[[ארה"ק]] ונתמנה לרבה של [[תל אביב]] שיכלל את שירותי הדת והקים כולל "שבט מיהודה". בניסן [[תשכ"ד]] נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן 10 שנה בכ"ד שבט תשל"ו בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה".

==קשריו עם חב"ד והרבי:==
ביקר בישיבות חב"ד, היה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ליחידות. כשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא  על ההתענינות של הרבי: ביחידות אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שלא התחתן, אחרי שנתיים כשנכנס הדבר הראשון שהרבי שאל: "מה עם הבן שלך האם כבר התחתן"? התפלאתי לא רק מהזכרון המופלא אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו.

על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תתיבות שמו של הרבי) שליט"א האדמור מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון". 

==נסיעת אניות ישראליות בשבת==
הרבי יצא נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת במאבק בלתי מתפשר כאשר הוא מנצל ידיעותיו בהנדסת אניות. בענין זה התכתב הרבי ואף נפגש ב[[יחידות]] עם הרב אונטרמן וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת. 

==לקריא נוספת==
* [[שמן ששון מחבריך]].
* ממלכת התורה

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|הבא=הרב [[שלמה גורן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ד' ניסן]] - [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] - [[תשל"ג]]}}


[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:איסר יהודה אונטרמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר יהודה אונטרמן]]
+[[קובץ:Isser Yehuda Unterman portrait 1964.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר יהודה אונטרמן]]
-ה[[רב]] '''איסר יהודה אונטרמן''' נולד ב[[י"ד בניסן]] [[ה'תרמ"ו]] (19 באפריל 1886), בעיר בריסק‏‏ ונפטר ב[[כ"ד בשבט]] [[ה'תשל"ו]] (26 בינואר 1976) ב[[ירושלים]].
+ה[[רב]] '''איסר יהודה אונטרמן''' (נולד ב[[י"ד בניסן]] [[ה'תרמ"ו]], ב[[בריסק]]‏‏{{הערה|1=‏אז באימפריה הרוסית, כיום ב[[בלארוס]].‏}} ונפטר ב[[כ"ד בשבט]] [[ה'תשל"ו]] ב[[ירושלים]] (19 באפריל 1886- 26 בינואר 1976). היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן [[הרב הראשי]] האשכנזי השני של [[מדינת ישראל]].
-היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן [[הרב הראשי]] האשכנזי השני של [[מדינת ישראל]].
-==תולדות חיים==
+==תולדות חייו==
-נולד בעיר בריסק{{הערה|1=‏אז באימפריה הרוסית, כיום ב[[בלארוס]].‏}} בי"ד [[ניסן]] [[תרמ"ו]].
+נולד ב[[בריסק]] בי"ד ניסן תרמ"ו בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש. למד ב[[ישיבת מיר]] ואח"כ אצל רבו המובהק הגאון [[שמעון שקאפ]]. אחר חתונתו למד ב[[ישיבת וולזין]] .שם הוסמך לרבנות. היה רב בכמה מקומות .
-בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש. למד בישיבת מיר ולאחר מכן אצל רבו המובהק ר' [[שמעון יהודה שקאפ]]. אחר חתונתו למד בישיבת וולוז'ין שם הוסמך לרבנות. במהלך חייו כיהן כרב בכמה וכמה מקומות ברחבי העולם.
+בשנת תש"ו עלה ל[[ארה"ק]] ונתמנה לרבה של [[תל אביב]] שיכלל את שירותי הדת והקים כולל "שבט מיהודה". בניסן [[תשכ"ד]] נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן 10 שנה בכ"ד שבט תשל"ו בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה".
-בשנת תש"ו עלה ל[[ארה"ק]] ונתמנה לרבה של [[תל אביב]]. במהלך כהונתו, פיתח ושכלל את שירותי הדת והקים את כולל "שבט מיהודה". ב[[ניסן]] [[תשכ"ד]] נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן במשרה זו כעשר שנים.
+==קשריו עם חב"ד והרבי:==
+ביקר בישיבות חב"ד, היה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ליחידות. כשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא  על ההתענינות של הרבי: ביחידות אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שלא התחתן, אחרי שנתיים כשנכנס הדבר הראשון שהרבי שאל: "מה עם הבן שלך האם כבר התחתן"? התפלאתי לא רק מהזכרון המופלא אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו.
-ב[[כ"ד שבט]] [[תשל"ו]] בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה".
+על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תתיבות שמו של הרבי) שליט"א האדמור מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון".
-==קשריו עם חב"ד והרבי==
-ביקר בכמה מ[[ישיבות תומכי תמימים]], היה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. כשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא על ההתעניינות של הרבי: ב[[יחידות]] אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שטרם נישא. כעבור שנתיים כשנכנס שוב ליחידות, הדבר הראשון שהרבי שאלו היה "מה עם הבן שלך, הוא כבר התחתן"?... הרב הפטיר, "התפלאתי לא רק מהזיכרון המופלא שלו, אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו!"...
-על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תיבות של שמו של הרבי) שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון".
-בערוב ימיו, שלח הרבי בשליחות חשאית את הרב [[גרשון מענדל גרליק]], על-מנת שיפעל להשאיר את הרב אונטרמן לכהן כרב ראשי עד סוף ימיו.
 ==נסיעת אניות ישראליות בשבת==
-כאשר הרבי יצא ב[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|מאבק נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת]], הוא התכתב ואף נפגש ב[[יחידות]] עם הרב אונטרמן, וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת.
+הרבי יצא נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת במאבק בלתי מתפשר כאשר הוא מנצל ידיעותיו בהנדסת אניות. בענין זה התכתב הרבי ואף נפגש ב[[יחידות]] עם הרב אונטרמן וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת.
-==לקריאה נוספת==
+==לקריא נוספת==
 * [[שמן ששון מחבריך]].
 * ממלכת התורה
-*'''היחידות הראשונה של הרב אונטרמן''', שבועון התקשרות משפטים תשפ"א עמוד 9, 'ניצוצי רבי'
-*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 36.
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 32: / שורה 24: @@
 [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
-[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
-[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]