עריכת הדף "איסר זלמן מלצר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 2: שורה 2:
|שם=איסר זלמן מלצר
|שם=איסר זלמן מלצר
|כינוי=האבן האזל
|כינוי=האבן האזל
|תמונה=מלצר.JPG
|תמונה=[[קובץ:מלצר.JPG|250px]]
|תיאור=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תר"ל]]
|תאריך לידה=[[תר"ל]]
|מקום לידה= מיר
|מקום לידה= מיר
|תאריך פטירה=[[י' בכסלו]] [[תשי"ד]]
|תאריך פטירה=[[י' בכסלו]] ה'[[תשי"ד]]
|מקום פטירה= קמניץ
|מקום פטירה= קמניץ
|מקום פעילות=[[בריסק]]
|מקום פעילות=[[בריסק]]
שורה 15: שורה 15:
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
}}
הגאון רבי '''איסר זלמן מלצר''', ([[ה' אדר]] [[תר"ל]] - [[י' בכסלו]] [[תשי"ד]]) ראש ישיבת עץ חיים, רב, ומנהיג. תלמידו של רבי [[חיים מבריסק]].
הגאון רבי '''איסר זלמן מלצר''', ([[ה' אדר]] [[ה'תר"ל]] - [[י' בכסלו]] ה'[[תשי"ד]]) ראש ישיבת עץ חיים, רב, ומנהיג. תלמידו של רבי [[חיים מבריסק]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 42: שורה 42:
למרות היותה של ה[[עיירה]] [[סלוצק]] [[עיירה]] [[מתנגד]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק ב' עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] [[מוסקבה]] כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה היה לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערה|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת [[תש"נ]] חלק א' עמ' קכ"א}}.
למרות היותה של ה[[עיירה]] [[סלוצק]] [[עיירה]] [[מתנגד]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק ב' עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] [[מוסקבה]] כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה היה לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערה|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת [[תש"נ]] חלק א' עמ' קכ"א}}.


==למד את תורת [[הקבלה]]==
==למד [[קבלה]] וחסידות==


בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] עם חברותא. במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטות]] היה מן הראוי לציין פרט זה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"ז [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=2c29af59-2b74-4cdc-821b-d7679d580290&st=ראיתי+ההוספה+בנוגע+להרב+מלצר&pgnum=280 אגרת ו'תט"ו]:
בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] עם חברותא. במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטות]] היה מן הראוי לציין פרט זה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"ז [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=2c29af59-2b74-4cdc-821b-d7679d580290&st=ראיתי+ההוספה+בנוגע+להרב+מלצר&pgnum=280 אגרת ו'תט"ו]:
שורה 54: שורה 54:
בשנת [[תש"ג]] פנה ר' איסר זלמן, יחד עם ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] ועוד רבנים בבקשה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול למען הילדים הפליטים.
בשנת [[תש"ג]] פנה ר' איסר זלמן, יחד עם ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] ועוד רבנים בבקשה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול למען הילדים הפליטים.


ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] פנו אדמו"ר הריי"צ יחד עם ר' איסר זלמן ושאר הגדולים במכתב נזעם לעסקני הציבור היהודי ב[[עולם]] נגד ה[[ציונות]] המעבירה ילדים על דתם{{הערה|נדפס בתחילת החוברת "[[ילדי טהרן מאשימים]]".}}.
ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] פנו הריי"צ יחד עם ר' איסר זלמן ושאר הגדולים במכתב נזעם לעסקני הציבור היהודי ב[[עולם]] נגד ה[[ציונות]] המעבירה ילדים על דתם{{הערה|נדפס בתחילת החוברת "[[ילדי טהרן מאשימים]]".}}.


בי"ג ב[[ניסן]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי [[אברהם מרדכי אלתר|להרב אלתר מגור]], ולהרבנים, [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], [[איסר זלמן מלצר|מלצר]] סופר, סורוצקין, כהנמן, [[אברהם ישעיהו קרליץ|קרליץ]], בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=אלתר+מגור&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז']}}.
בי"ג ב[[ניסן]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי [[אברהם מרדכי אלתר|להרב אלתר מגור]], ולהרבנים, [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], [[איסר זלמן מלצר|מלצר]] סופר, סורוצקין, כהנמן, [[אברהם ישעיהו קרליץ|קרליץ]], בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=אלתר+מגור&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז']}}.
שורה 63: שורה 63:


==לכבודו של אדמו"ר הריי"צ==
==לכבודו של אדמו"ר הריי"צ==
בי"ג תמוז תש"ה נערכה בירושלים חגיגה גדולה במלאות חמישים שנה לעבודת הכלל של [[הרבי הריי"צ]]. בחגיגה השתתף הרב מלצר ובדבריו הגדיר את הרבי הריי"צ כ"עמוד התורה" בהיותו מייסד ישיבות ובתי חינוך בכל אתר ואתר ושעליו ניתן לומר כמו שכתוב על [[שמואל הנביא]]: "כי שם ביתו"{{הערה|שמואל א', ז יז}} שבכל מקום שמגיע אליו אינו מרגיש עצמו זר כי אם ניגש מיד למלאכת הרבצת התורה והקדושה{{הערה|קובץ ליובאוויטש - נדפס בכתר מלכות ע' קמד}}.


ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ח]] יזם [[כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]] סדרת חגיגות לכבוד [[אדמו"ר הריי"צ]] לרגל חמישים שנה לתחילת פעילותו הציבורית ב[[י"ב תמוז תרנ"ה]], לגרום לרבי הריי"צ ול[[רבנית נחמה דינה]] נחת רוח. על פי בקשתו של [[הרבי]]{{הערה|באמצעותו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].}} שיגרו ארבעה ממנהיגי היהדות החרדית מברקי ברכה ל[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרבנים הראשיים הרב [[בן ציון חי עוזיאל]] והרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], נציג [[העדה החרדית]], הגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] ונציג [[אגודת ישראל]] - הרב מלצר{{הערה|ראה גם [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 106 הע' 13.}}.
ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ח]] יזם [[כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]] סדרת חגיגות לכבוד [[אדמו"ר הריי"צ]] לרגל חמישים שנה לתחילת פעילותו הציבורית ב[[י"ב תמוז תרנ"ה]], לגרום לרבי הריי"צ ולרבנית נחמה דינה נחת רוח.
 
על פי בקשתו של [[הרבי]]{{הערה|באמצעותו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].}} שיגרו ארבעה ממנהיגי היהדות החרדית מברקי ברכה ל[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרבנים הראשיים הרב [[בן ציון חי עוזיאל]] והרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], נציג [[העדה החרדית]], הגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] ונציג [[אגודת ישראל]] - ר' איסר זלמן{{הערה|ראה גם [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 106 הע' 13.}}.


==ברכה לקבלת הנשיאות==
==ברכה לקבלת הנשיאות==
שורה 71: שורה 72:
עם עלותו של [[הרבי מלך המשיח]] על כס נשיאות [[חב"ד]], ב[[י"א שבט תשי"א]] שיגר ר' איסר זלמן{{הערה|כיו"ר [[מועצת גדולי התורה]] ו[[אגודת ישראל]].}} מברק ברכה נלהב, וזה (חלק מ)לשונו:
עם עלותו של [[הרבי מלך המשיח]] על כס נשיאות [[חב"ד]], ב[[י"א שבט תשי"א]] שיגר ר' איסר זלמן{{הערה|כיו"ר [[מועצת גדולי התורה]] ו[[אגודת ישראל]].}} מברק ברכה נלהב, וזה (חלק מ)לשונו:


"ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן"{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 123 הע' 13.}}.
"ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן".{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 123 הע' 13.}}


==באגודת ישראל==
==באגודת ישראל==


רבי איסר זלמן הצטרף לאגודת ישראל בהיווסדה בקטוביץ ב-[[תרע"ב]]. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים של "אגודת ישראל", החל מ-[[תרפ"ד]] בוינה, ובשנותיו האחרונות כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", המוסד העליון של אגודת ישראל העולמית. הכרוז האחרון שיצא מעטו, שבועות מספר לפני פטירתו, היה בנוגע לכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל העולמית בירושלים, בסוף [[תשי"ד]].
רבי איסר זלמן הצטרף לאגודת ישראל בהיווסדה בקטוביץ ב-[[תרע"ג]]. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים של "אגודת ישראל", החל מ-[[תרפ"ד]] בוינה, ובשנים האחרונות כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", המוסד העליון של אגודת ישראל העולמית. הכרוז האחרון שיצא מעטו, שבועות מספר לפני פטירתו, היה בנוגע לכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל העולמית בירושלים, בסוף [[תשי"ד]].


בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{הערה|ביניהם ניתן למנות את הרב [[זלמן סורוצקין]], [[יצחק מאיר לוין]] ו[[מנחם פרוש]] (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב [[צבי ויינמן]].).}} בעידוד של הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|ראה 'הקרבניט', מוסף [[סוכות]] [[תש"ע]] לעיתון המבשר.}} להכשיל את מאבקו של [[הרבי]] למען [[חזית דתית מאוחדת]], וביקשו לכנס אסיפת [[מועצת גדולי התורה]] להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה{{הערה|אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.}}.
בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{הערה|ביניהם ניתן למנות את הרב [[זלמן סורוצקין]], [[יצחק מאיר לוין]] ו[[מנחם פרוש]] (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב [[צבי ויינמן]].).}} בעידוד של הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|ראה 'הקרבניט', מוסף [[סוכות]] [[תש"ע]] לעיתון המבשר.}}להכשיל את מאבקו של [[הרבי]] למען [[חזית דתית מאוחדת]], וביקשו לכנס אסיפת [[מועצת גדולי התורה]] להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה{{הערה|אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.}}.


==יחס לחסידות==
==יחס לחסידות==


במכתב מ[[י"ב כסלו]] [[תשט"ו]] כותב הרבי : {{ציטוטון|בטח יודיעוני הטעמים - הגלוים על כל פנים - שבסיבתם מפריעים לימוד התניא בישיבת . . ואם דברו בזה עם בנו הרב הגאון וכו' הרב איסר זלמן מלצר ע"ה שכמדומה לי הוא הבעל דיעה שם, ש[אביו, הרב איסר זלמן מלצר] היה ב[[רוסטוב]] וזכה לראות את כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ובמילא קשה להאמין שהוא ינגד לזה}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' ע' קלט,  אגרת ג'ק - הושלם על פי [[ימי מלך]] חלק ג' עמ' 1145 הע' 9*}}.
בי"ב [[כסלו]] [[תשט"ו]] כותב רבינו:
 
"בטח יודיעוני הטעמים - הגלוים על כל פנים - שבסיבתם מפריעים לימוד התניא בישיבת...
 
ואם דברו בזה עם... שכמדומה לי הוא הבעל דיעה שם, '''שהי' ברוסטוב וזכה לראות את כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע'''. ובמילא קשה להאמין שהוא ינגד לזה."{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' אגרת ג'ק.}}.
 
וממקום אחר{{הערה|[[ימי מלך]] חלק ג' עמ' 1145 הע' 9*}} אנו למדים שמדובר בר' איסר זלמן.


== ספריו ==
== ספריו ==
הוא חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, בשם "אבן האזל". הרבי מצטט בשיחות מספרו זה{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4619&hilite=c4d9abde-8b05-4eca-9af8-1b38143c1867&st=%u05d0%u05d1%u05df+%u05d4%u05d0%u05d6%u05dc&pgnum=381 שיחות קודש תשל"ח עמ' כט (378)]}}.
הוא חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, בשם "אבן האזל". הרבי מצטט בשיחות מספרו זה.{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4619&hilite=c4d9abde-8b05-4eca-9af8-1b38143c1867&st=%u05d0%u05d1%u05df+%u05d4%u05d0%u05d6%u05dc&pgnum=381 שיחות קודש תשל"ח עמ' כט (378)]}}


== תלמידיו ==
== תלמידיו ==
שורה 92: שורה 99:
* הרב [[חיים שלום סגל]]
* הרב [[חיים שלום סגל]]
* הרב [[דב בער אליעזרוב]]
* הרב [[דב בער אליעזרוב]]
*הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]]
*הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 100: שורה 107:
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)