עריכת הדף "איסור קטניות בפסח"

'''איסור קטניות ב[[פסח]]''' הוא [[מנהג]] שהתקבל בין [[יהדות אשכנז|עדות האשכנזים]] החל מתקופת ה[[ראשונים]], והוא אחד מהמוקדמים והנפוצים שבין ה[[הידורים וחומרות בפסח|סייגים הנהוגים בפסח]] מחשש לאיסור [[חמץ]]. איסור זה חל על אכילת קטניות, אך הן מותרות ב[[איסור הנאה|הנאה]] וכן ב"[[בל יראה ובל ימצא]]".

==מקור האיסור וטעמו==
בגמרא ובהלכה נפסק במפורש, כי איסור [[חמץ]] חל אך ורק על [[חמשת מיני דגן]]: [[חיטה]], [[שעורה]], כוסמין, שיבולת שועל ושיפון. לעומת זאת שאר המינים, אפילו אם העיסה הנעשית מהם תופחת, אין זה נקרא חימוץ אלא סרחון, ומותרת{{הערה|פסחים לה, א. רמב"ם הלככות חמץ ומצה פרק ה, הלכה א.}}.

בתחילת תקופת ה[[ראשונים]], בסביבות המאה האחרונה לאלף החמישי (ד'תת"ק-ה'), החל נפוץ בקהילות היהודיות באשכנז וצרפת מנהג להימנע מאכילת קטניות ב[[פסח]]. רבי [[יצחק מקורביל]], הסמ"ק, שחי בתחילת האלף השישי כותב על המנהג "שנוהגין בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים"{{הערה|שם=סמק|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40641&st=&pgnum=257&hilite= סמ"ק סימן קכב].}}. כמה מהראשונים ערערו על המנהג, שהרי מפורש בגמרא שלא שייך בקטניות חשש חמץ; רבי [[יחיאל מפריז]] היה אוכל קטניות, מסיבה זו, וגם [[רבינו ירוחם]] כתב{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=19336#p=67&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=%u05E9%u05D8%u05D5%u05EA נתיב ה, חלק ג].}} ש"מנהג שטות הוא".

עם זאת, הסמ"ק מקיים את המנהג, ומסביר שטעמם של האוסרים לא היה בגלל החשש שהקטניות מחמיצים (וכמפורש בגמרא שאינם מחמיצים), אלא בגלל גזירה שבדורות האחרונים, שאינם בני תורה ואינם מבחינים בין המינים, עלולים להחליף בין הקטניות לבין מיני הדגן האסורים, ולהיכשל באיסור חמץ{{הערה|שם=סמק}}. גיסו של הסמ"ק, [[מרדכי בן הלל|המרדכי]], מביא את דברי הסמ"ק ומציין שגם רבי [[ברוך בן יצחק|רבינו ברוך]] ורבי [[שמואל מאיברא]] החמירו ולא אכלו קטניות{{הערה|מסכת פסחים, סימן תקפח.}}.

ואף שבתחילת תקופת הראשונים לא כל האשכנזים קיבלו את המנהג, בסיום תקופת הראשונים כותב [[יעקב בן משה|המהרי"ל]] בשם רבו, רבי [[שלום מאושטרייך]]: "ואל יאמר אדם כיון שאין אסור מדאורייתא אין לחוש, דכל דגזרו רבנן העובר עליו חייב מיתה, ועובר על לא תסור מן הדבר אשר יורוך . . דבר שפשוט איסורו ובא להתירו מכח מנהג שם יסכר פי דוברי שקר, וגם אם תולה בחכם שוא ושקר דבר הנביא ההוא, ואילו היה החכם שם היה משיב הבדאות והשוא ומדוח על פניו"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=36&hilite= מהרי"ל, הלכות מאכלות האסורות בפסח].}}.

ה[[טור]] וה[[בית יוסף]]{{הערה|אורח חיים, סימן תנג.}} מביאים את המנהג ומוסיפים לו טעם, שישנו חשש שמיני דגן התערבבו בקטניות, וקשה לבררם יפה. אך שניהם פוסקים שאין חשש בקטניות, ורק האשכנזים חששו לכך. בהתאם לכך ב[[שולחן ערוך]] פסק הבית יוסף שהקטניות מותרות, וה[[רמ"א]] בהגהתו מציין ש"המנהג באשכנז להחמיר, ואין לשנות"{{הערה|שם=שוע|שם, סעיף א.}}.

כך פסק גם [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]], אלא שאדמו"ר הזקן הביא בעיקר את הטעם הראשון - חשש ההחלפה של קטניות בדגן, ולא את חשש התערובת של דגן בקטניות{{הערה|שם=שוע}}. עם זאת, הוא פוסק שיש לחשוש גם לתערובת - ולכן גם מינים שאינם אסורים בגזירת הקטניות, הרוצה לאכלם בפסח צריך לבררם היטב מדגן, ומינים מסויימים כמו כמון ושבת שקשה מאוד לבררם, מומלץ להחמיר ולהימנע מהם עד [[אחרון של פסח|יום טוב האחרון]]{{הערה|שם, סעיף ו.}}.

==מיני הקטניות האסורים==
באופן כללי, נאסרו באכילה רק הקטניות, אך לא שאר סוגי זרעוני הגינה. ההגדרה ההלכתית להבחין בין קטניות לבין שאר סוגי הזרעים היא, שהקטניות הם הצמחים שבהם הזרע נאכל, וזרעוני גינה הם אלו שבהם הפרי נאכל והזרע לא{{הערה|שולחן ערוך יורה דעה רצז, ג.}}.

אמנם, מכיון שהחשש הוא להחלפה בין הקטניות והדגן, לכן חל האיסור על מינים נוספים שאינם מוגדרים בהלכה כקטניות, כמו חרדל, שגדל בשרביטים ובכך דומה למיני קטניות{{הערה|אדמו"ר הזקן שם, סעיף ד; על פי סמ"ק שם, וט"ז שם ס"ק א.}}.

כמו כן נאסרו גם קטניות שלא היו בזמן הראשונים שגזרו את האיסור, כגון תירס{{הערה|אדמו"ר הזקן שם, סעיף ג.}}.

==הפרטים הכלולים באיסור==
איסור קטניות הוא רק איסור אכילה, אך לא [[איסור הנאה]], ולכן פסקו הראשונים שמותר להדליק ב[[שמן]] הנעשה מקטניות, ובוודאי שמותר להשהותם בבית ללא חשש "[[בל יראה ובל ימצא]]". כמו כן, קטניות שהתערבו בתבשיל, בטלות ברוב, ואין צריך שיהיה בו [[ביטול בשישים|שישים כנגדם]]{{הערה|אדמו"ר הזקן שם, סעיף ה; על פי תרומת הדשן סימן קיג, ורמ"א שם.}}.

קטניות שנשמרו ממגע עם מים, ונטחנו ונאפו בהשגחה מוקפדת, באופן כזה שגם אילו היו מיני דגן לא היה בכך חשש חמץ, אלא הייתה התוצאה [[מצה]] - דנו בכך האחרונים, והיו מהם שרצו לאסרם{{הערה|שו"ת מאמר מרדכי, אורח חיים, סימן לב. וראה גם שו"ת חת"ם סופר, אורח חיים, סימן קכא.}}. אך אדמו"ר הזקן פוסק שכל האיסור הוא רק "אם נפלו עליהם מים", אך כאשר הם שמורים ממים כמו מצה, מותרים{{הערה|שם, סעיף ה.}}. תלמידו, רבי [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], מעיד ש"רבותינו ב[[מעזריטש]]" היו נוהגים לאפות מצות מקמח קטניות, על מנת להשתמש בקמח זה לתבשילים וכדומה - מה שלא היו יכולים לעשות מקמח מצה, מחשש [[מצה שרויה|שרויה]]{{הערה|1=תשובתו נדפסה בקובץ [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13462&st=&pgnum=6&hilite= יגדיל תורה (ברוקלין) גליון י"ב, ע' י].}}.

שמן קטניות, היו שרצו להתירו, אך [[הצמח צדק]] הוכיח מהראשונים שהתירו שמן קטניות '''בהנאה''', ומכאן שאסור באכילה. עם זאת, הסכים להתיר בשעת הדחק בתנאי שקודם הכנת השמן ירתיחו את הקטניות באופן הדומה לאפיה, בצורה כזו שבדגן אינו יכול לבוא לידי חימוץ{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/1/57/1.htm שו"ת צמח צדק, אורח חיים, סימן נו]. וראה גם בתשובת רבי יצחק אייזיק מוויטבסק הנ"ל בקובץ יגדיל תורה.}}.

כמה מהאחרונים דנו בנושא היתר גזירת הקטניות בשעת הדחק. היו מהם שהתירו{{הערה|חיי אדם כלל קכו, סעיף א. נשמת אדם סימן כ. שו"ת מהרי"מ מבריסק, סימן מח. משנה ברורה שם, ס"ק ז. ועוד.}}, והיו שאסרו{{הערה|שו"ת תשובה מאהבה, סימן רנט. שו"ת חת"ם סופר, אורח חיים, סימן קכב. ועוד.}}. הצמח צדק כותב על ההיתר: "ולא ידעתי מנ"ל זה", ופוסק לאסור אף בשעת הדחק{{הערה|שו"ת צמח צדק שם.}}.

בשנת [[תשל"ט]], כאשר נקלטו בשכונת [[קראון הייטס]] ילדים ניצולים ש[[איראן#הצלת ילדי איראן|הוברחו על ידי שלוחי הרבי מהמהפכה באיראן]], הורה [[הרבי]] לרב [[יעקב יהודה הכט]] שהופקד על הדאגה לקליטתם שבחג הפסח יבשלו להם קטניות, כמנהגם לשיטת הספרדים.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''המועדים בהלכה''', ירושלים תש"ע, חלק ב' ע' שסט ואילך

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שלום בער לוין]], הלכות פסח עם ביאור דברי שלום, [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/divrei-shalom/4/2.htm סימן תנג] סעיפים א-ו {{ספרייה}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/06-04-2021-02-43-07-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%90-%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1.pdf איסור קטניות בפסח]''', בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של [[את"ה העולמי]] פסח תשפ"א, עמוד 88
*'''[https://col.org.il/news/137805 אם הם לא חמץ, אז למה בעצם אנחנו לא אוכלים קטניות?]''' {{COL}}

{{פסח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסח]]