עריכת הדף "איוב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 25: | שורה 25: | ||
אלא שבענין ההטעמה [[מעין עולם הבא]], לא הגיע למעלת ה[[אבות]], כמבואר בתוספות{{הערה|1=[[ד"ה]] שלושה, מס' [[בבא בתרא]] יז א.}} מגודל צידקותו, הנה בכל פעם שבניו סיימו לעשות משתה, היה מקדשם ומקריב [[קרבנות]] בשביל כל אחד מהם, באומרו: "אולי חטאו בני וגו' בלבבם" בעת משתה היין. ומזה נלמדה ההלכה בדבר [[תענית בה"ב]] לאחר כל חג. | אלא שבענין ההטעמה [[מעין עולם הבא]], לא הגיע למעלת ה[[אבות]], כמבואר בתוספות{{הערה|1=[[ד"ה]] שלושה, מס' [[בבא בתרא]] יז א.}} מגודל צידקותו, הנה בכל פעם שבניו סיימו לעשות משתה, היה מקדשם ומקריב [[קרבנות]] בשביל כל אחד מהם, באומרו: "אולי חטאו בני וגו' בלבבם" בעת משתה היין. ומזה נלמדה ההלכה בדבר [[תענית בה"ב]] לאחר כל חג. | ||
כגודל צדקתו כך גודל [[ייסורים|יסוריו]] ב[[נסיון]] שהועמד בו, ויסוריו שהיו גדולים ביותר, היו לשם דבר - יסורי איוב, ואף על פי כן מכיון שהיו אלה רק ב[[גשמיות]], כתב הרמב"ן{{הערה|1בהקדמה לפירוש [[איוב]].}} שאפילו | כגודל צדקתו כך גודל [[ייסורים|יסוריו]] ב[[נסיון]] שהועמד בו, ויסוריו שהיו גדולים ביותר, היו לשם דבר - יסורי איוב, ואף על פי כן מכיון שהיו אלה רק ב[[גשמיות]], כתב הרמב"ן{{הערה|1בהקדמה לפירוש [[איוב]].}} שאפילו יסורים של איוב ע' שנה אין להן ערך כלל ליסורי הנפש שעה אחת בגהינום. | ||
מפורסמת אימרתו בתפילתו: "רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו'", ומבואר ב[[תניא]] שאין הכונה בזה שבבריאתם נבראו [[צדיקים]] או [[רשעים]], כי הרי אז לא מגיע לצדיקים שכר על צדקתם, ולרשעים עונש על עוונם, שהרי נבראו כאלה. אלא הכונה היא, "בראת צדיקים" - שברא ה' אנשים בעלי [[נשמה|נשמות]] גבוהות, המסוגלים לעמוד במדריגות הרוחניות וה[[אהבה]] הגדולה לה' - של הצדיקים, ולעומתם "בראת רשעים" - שברא ה' אנשים עם [[נשמה|נשמות]] נמוכות, שאינם מסוגלים למאוס ברע בתכלית ולבוא לידי [[אהבה בתענוגים|אהבת ה' בתענוגים]] - להתענג על ה' מעין עולם הבא, אלא שיגיע אליהם כמעשה הרשעים, דהיינו, - במחשבתם והרהורם לבד, כאשר ינסה יצרם לפתותם לדבר עבירה ח"ו, אבל הם מתגברים על יצרם וידחוהו בשתי ידים. | מפורסמת אימרתו בתפילתו: "רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו'", ומבואר ב[[תניא]] שאין הכונה בזה שבבריאתם נבראו [[צדיקים]] או [[רשעים]], כי הרי אז לא מגיע לצדיקים שכר על צדקתם, ולרשעים עונש על עוונם, שהרי נבראו כאלה. אלא הכונה היא, "בראת צדיקים" - שברא ה' אנשים בעלי [[נשמה|נשמות]] גבוהות, המסוגלים לעמוד במדריגות הרוחניות וה[[אהבה]] הגדולה לה' - של הצדיקים, ולעומתם "בראת רשעים" - שברא ה' אנשים עם [[נשמה|נשמות]] נמוכות, שאינם מסוגלים למאוס ברע בתכלית ולבוא לידי [[אהבה בתענוגים|אהבת ה' בתענוגים]] - להתענג על ה' מעין עולם הבא, אלא שיגיע אליהם כמעשה הרשעים, דהיינו, - במחשבתם והרהורם לבד, כאשר ינסה יצרם לפתותם לדבר עבירה ח"ו, אבל הם מתגברים על יצרם וידחוהו בשתי ידים. |