עריכת הדף "אחדות החסידים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
על כך השיב הצמח צדק, ש"'''אחדות החסידים תנהיג אותם עד ביאת המשיח'''". | על כך השיב הצמח צדק, ש"'''אחדות החסידים תנהיג אותם עד ביאת המשיח'''". | ||
| + | |||
| + | למרות השוני והחילוק שיש בין חסיד לחברו, התבטא הרבי ש"העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1795.htm אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תשצה].}}. | ||
==אחדות החסידים בדורות קודמים== | ==אחדות החסידים בדורות קודמים== | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות]], אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה{{הערה|שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.}}, ובכוחו של ניגון שמנגנים מתוך אחדות חסידים - לפשט את העקמומיות שבלב{{הערה|משיחת פורים תש"כ. תורת מנחם חלק כז עמוד 457 ואילך.}}, והקושי להגיע לאחדות, הוא ההוכחה לחשיבות הדבר{{הערה|אגרות קודש חלק י' אגרת ג'לח.}}. | הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות]], אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה{{הערה|שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.}}, ובכוחו של ניגון שמנגנים מתוך אחדות חסידים - לפשט את העקמומיות שבלב{{הערה|משיחת פורים תש"כ. תורת מנחם חלק כז עמוד 457 ואילך.}}, והקושי להגיע לאחדות, הוא ההוכחה לחשיבות הדבר{{הערה|אגרות קודש חלק י' אגרת ג'לח.}}. | ||
| − | |||
| − | |||
דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".}}. | דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".}}. | ||
