עריכת הדף "אותיות האל"ף בי"ת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות ה[[אל"ף]] [[בי"ת]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}} | {{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=אין את כל האל"ף בי"ת, וכן אין פירוט מלא של ענינם.}} | ||
{{פיצול|הערה=יש לפצל לאותיות, וכל אות בנפרד.}} | |||
[[קובץ:האב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אותיות הא"ב]]{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות ה[[אל"ף]] [[בי"ת]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}} | |||
'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] שב[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים. | |||
'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים | |||
==מערכת האותיות== | ==מערכת האותיות== | ||
===אות א'=== | ===אות א'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[א]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[א]]}} | ||
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך". | האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך". | ||
האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם"{{ | האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם"{{הערת שוליים|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - [[הקדוש ברוך הוא]] - יחדור בו בגלוי.}}. | ||
צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו". | צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו". | ||
שורה 19: | שורה 16: | ||
===אות ב'=== | ===אות ב'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ב]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ב]]}} | ||
אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, | אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילא "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן '''ב'''רכה. | ||
אור השבת מתגלה על ידי אות זו כמו שנאמר בספר יצירה{{הערה|פרק ד}}: המליך אות ב' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו שבתי בעולם, ושבת בשנה, ופה בנפש. | אור השבת מתגלה על ידי אות זו כמו שנאמר בספר יצירה{{הערה|פרק ד}}: המליך אות ב' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו שבתי בעולם, ושבת בשנה, ופה בנפש. | ||
שורה 31: | שורה 28: | ||
===אות ד'=== | ===אות ד'=== | ||
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. | אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. | ||
שורה 41: | שורה 37: | ||
===אות ה'=== | ===אות ה'=== | ||
אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין האותיות של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש. | אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין האותיות של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש. | ||
בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]]. | בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]]. | ||
====ענינה==== | |||
אות ה"א היא "אות קלילא דלית בה מששא", שהבל הלב המתלבש בה הוא מועט יותר מן כל האותיות. שמבין ה' מוצאות הפה, אותיות אחה"ע שמוצאן מן הגרון הם קלים יותר מכל האותיות, כמו גיכ"ק מן החיך. ואות ה"א היא קלה יותר מן אותיות אח"ע. ולכן נקראת ה"א אות קלילא, שקל לדבר אותה, דליתא בה מששא, שמועט מאוד ההבל שבה. | |||
מבחינת אות ה"א הוא התהוות כל צבאי צבאות עליונים, כמו שמבואר שם [[צבאו"ת]], שאות הוא בצבא שלו. וזהו שנאמר "בהבראם - בה' בראם", שהתהוות כל צבאי צבאות הוא מן אות ה"א. | |||
====מילואים==== | |||
האות ה' כשהיא מופיעה בשם השם, יכולה להופיע במספר [[מילואים]]: | |||
*ה"א - מילוי [[אל"ף]]. | |||
*ה"י - מילוי [[יו"ד]]. | |||
*ה"ה - מילוי ה"א. | |||
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ה" הוא - 5. | |||
===אות ו'=== | ===אות ו'=== | ||
אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. | אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. | ||
שורה 55: | שורה 65: | ||
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6. | ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6. | ||
===אות י'=== | ===אות י'=== | ||
אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד. | אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד. | ||
שורה 77: | שורה 74: | ||
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10. | ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10. | ||
====חלקי האות==== | |||
תמונת אות יו"ד מורכבת מן שלושה חלקים: קוץ העליון של יו"ד, [[גוף]] אות יו"ד, וקוץ התחתון של יו"ד. מבואר כי קוץ התחתון של יו"ד הוא הממשיך לאות ה"א. והמשכה זו היא על ידי קוצו העליון של יו"ד, שהוא למעלה מעצם בחינת היו"ד. | |||
==== קוצו של יו"ד ==== | |||
קוצו של היו"ד מרמז לבחינת ה[[רצון העליון]] של [[הקדוש ברוך הוא]] - [[כתר]], שהוא למעלה מבחינת [[חכמה]] עילאה. | |||
===אות כ'=== | ===אות כ'=== | ||
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים. | אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים. | ||
בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]]. | בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]]. | ||
בביאור הדברים נאמר כי [[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים. ובכל ממוצע יש שני בחינות: הבחינה התחתונה שבעליון, והבחינה העליונה שבתחתון. ושני בחינות אלו, שהם פנימיות כתר עליון וחיצוניות כתר עליון, כלולה כל אחת מ[[עשר ספירות]]. וזהו אות כ"ף שהוא מספר עשרים. | |||
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "כ" הוא - 20. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אתוון רברבין]] | *[[אתוון רברבין]] | ||
*[[אתוון זעירין]] | *[[אתוון זעירין]] | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]], '''אותיות לשון הקדש'''. | *[[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]], '''אותיות לשון הקדש'''. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |