עריכת הדף "אותיות האל"ף בי"ת"

{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=אין את כל האל"ף בי"ת, וכן אין פירוט מלא של ענינם.}}
{{פיצול|הערה=יש לפצל לאותיות, וכל אות בנפרד.}}
[[קובץ:האב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אותיות הא"ב]]{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות ה[[אל"ף]] [[בי"ת]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}}

'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון אין סופי של מילים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] ש[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים.

==מערכת האותיות==
===אות א'===
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".

האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם"{{הערת שוליים|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - [[הקדוש ברוך הוא]] - יחדור בו בגלוי.}}.

צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו". 

רמזים נוספים באות אלף, בעבודת ה':

יו"ד, יהודי מלמעלה ויו"ד, יהודי מלמטה, וקו האמונה מחברן. לפי נוסחא אחרת; ה"א" בא להורות על נשמת היהודי (יו"ד) כפי שהיא למעלה (בשמים), ונשמת היהודי למטה - בהתלבשותו בגוף, וקו של [[יראת שמים]] המחבר אותם.

והיינו, שגם בהיות נשמתו מלובשת בגוף ונפש בהמית - הוא קשור לה' כפי שהיה קשור בהיות נשמתו למעלה, וזאת על ידי חיזוק האמונה ויראת שמים.

האות "א" - אל"ף - רומזת לשלשה ענינים:

#אל"ף - [[אלופו של עולם]].
#אל"ף - [[אולפנא]] ולימוד, כמו אאלפך חכמה! אאלפך בינה.
#אל"ף - אותיות '[[פלא]]'.

וכל שלשת ענינים אלו שבאות 'א' (אל"ף), יתגלו בתוך ה[[גולה]] ויהפכוה לגאולה. 

ו[[מלך המשיח]] שיש בו כל שלשת הבחינות הללו, והיינו, שהוא [[ביטול|בטל]] בתכלית לאלופו של עולם בקבלת עול מלכות שמים, ונוסף לזה הוא חכם בחכמת התורה - אאלפך חכמה, ומעל כל זה הוא דבק ומאוחד ב[[עצמותו]] ית' גם בגופו הגשמי, הנה, רק הוא יחדיר ויגלה את ה'א' בעולם, על כל שלושה עניניה הנ"ל, ויהפוך את הגולה לגאולה בחסד וברחמים.

ערכה המיספרי ([[גימטריה]]) של אות אל"ף הוא - 1. 
===אות ב'===
אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילא "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן '''ב'''רכה.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות בי"ת הוא - 2 והיא מורה על ספירות [[חכמה ובינה]].

===אות ג'===
אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית. 

חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל".

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3.

====תמונתה====
תמונת אות גימ"ל היא אות [[וי"ו]] עם [[נקודה]] שהיא [[יו"ד]] תחתיו. והיא מורה על ספירת ה[[יסוד]], המשפיעה לספירת ה[[מלכות]]. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות [[וי"ו]], אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד, להורות על סיום השפע בספירת ה[[מלכות]] אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.

===אות ד'===
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].

חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]].

עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]].

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.

===אות ה'===
אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין ה [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש.

בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]].

====ענינה====
אות ה"א היא "אות קלילא דלית בה מששא", שהבל הלב המתלבש בה הוא מועט יותר מן כל האותיות. שמבין ה' מוצאות הפה, אותיות אחה"ע שמוצאן מן הגרון הם קלים יותר מכל האותיות, כמו גיכ"ק מן החיך. ואות ה"א היא קלה יותר מן אותיות אח"ע. ולכן נקראת ה"א אות קלילא, שקל לדבר אותה, דליתא בה מששא, שמועט מאוד ההבל שבה.

מבחינת אות ה"א הוא התהוות כל צבאי צבאות עליונים, כמו שמבואר שם [[צבאו"ת]], שאות הוא בצבא שלו. וזהו שנאמר "בהבראם - בה' בראם", שהתהוות כל צבאי צבאות הוא מן אות ה"א.

====מילואים====
האות ה' כשהיא מופיעה בשם השם, יכולה להופיע במספר [[מילואים]]:

*ה"א - מילוי [[אל"ף]].

*ה"י - מילוי [[יו"ד]].

*ה"ה - מילוי ה"א.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ה" הוא - 5.

===אות ו'===
אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].

אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.

ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.

===אות י'===
אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.

היו"ד הינה גם הראשונה ב[[שם הוי"ה]] ומרמזת על בחינת ה[[חכמה עילאה]] - חוכמה של [[עולם האצילות]] שממנה מתחיל [[סדר השתלשלות|סדר ההשתלשלות]]. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "[[נקודה]]" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק [[נקודה]] וקוץ מעליה.

האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10.

====חלקי האות====
תמונת אות יו"ד מורכבת מן שלושה חלקים: קוץ העליון של יו"ד, [[גוף]] אות יו"ד, וקוץ התחתון של יו"ד. מבואר כי קוץ התחתון של יו"ד הוא הממשיך לאות ה"א. והמשכה זו היא על ידי קוצו העליון של יו"ד, שהוא למעלה מעצם בחינת היו"ד.

==== קוצו של יו"ד ====
קוצו של היו"ד מרמז לבחינת ה[[רצון העליון]] של [[הקדוש ברוך הוא]] - [[כתר]], שהוא למעלה מבחינת [[חכמה]] עילאה.

===אות כ'===
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים.

בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]].

בביאור הדברים נאמר כי [[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים. ובכל ממוצע יש שני בחינות: הבחינה התחתונה שבעליון, והבחינה העליונה שבתחתון. ושני בחינות אלו, שהם פנימיות כתר עליון וחיצוניות כתר עליון, כלולה כל אחת מ[[עשר ספירות]]. וזהו אות כ"ף שהוא מספר עשרים.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "כ" הוא - 20.

== לקריאה נוספת ==
*[[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]], '''אותיות לשון הקדש'''.

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
{{מבט}}