עריכת הדף "אותיות האל"ף בי"ת"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות ה[[אל"ף]] [[בי"ת]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}}
{{אות
|שם=אותיות האל"ף בי"ת
|תמונה=[[קובץ:אותיות אב.jpg|150px|מרכז]]
}}
[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד לומד את האותיות הא"ב]]
'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים, ואין סוף צירופים שונים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] שב[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים.

==מערכת האותיות==
[[קובץ:לוח האלף בית והנקודות.jpg|ממוזער|לוח האל"ף בי"ת וה[[נקודות]] כפי שנדפס בתחילת [[סידור תהלת השם]]]]
===אות א'===
{{ערך מורחב|ערך=[[א]]}}
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".

האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם"{{הערה|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - [[הקדוש ברוך הוא]] - יחדור בו בגלוי.}}.

צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו".

===אות ב'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ב]]}}
אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילה "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן '''ב'''רכה. 
אור השבת מתגלה על ידי אות זו כמו שנאמר בספר יצירה{{הערה|פרק ד}}: המליך אות ב' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו שבתי בעולם, ושבת בשנה, ופה בנפש.

===אות ג'===
אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית. 

חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל".

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3.

====תמונתה====
תמונת אות גימ"ל היא אות [[וי"ו]] עם [[נקודה]] שהיא [[יו"ד]] תחתיו. והיא מורה על ספירת ה[[יסוד]], המשפיעה לספירת ה[[מלכות]]. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות [[וי"ו]], אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד, להורות על סיום השפע בספירת ה[[מלכות]] אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.

===אות ד'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ד]]}}
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].

חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]].

עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]].

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.

===אות ה'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ה]]}}
אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין האותיות של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש.

בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]].

===אות ו'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ו]]}}
אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].

אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.

ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.

===אות ז'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ז]]}}
האות ז' כשמה כן היא - זיין, כלי הנצח הנלחם בכוחות הרע להתעלות מעלה מעלהץ

===אות ח'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ח]]}}
האות ח' כשמה כן היא מלשון חיתת אלוקים, היא ממידת ההוד המפילה את חיתתה על צבאות מעלה.

===אות ט'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ט]]}}
האות ט' מורה על [[טוב]] דהיינו ההשפעה של מידת היסוד הנותנת חיות וטוב לעולמות.

===אות י'===
{{ערך מורחב|ערך=[[י]]}}
אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.

היו"ד הינה גם הראשונה ב[[שם הוי"ה]] ומרמזת על בחינת ה[[חכמה עילאה]] - חוכמה של [[עולם האצילות]] שממנה מתחיל [[סדר השתלשלות|סדר ההשתלשלות]]. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "[[נקודה]]" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק [[נקודה]] וקוץ מעליה.

האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10.

===אות כ'===
{{ערך מורחב|ערך=[[כ]]}}
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים.

בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]].

===אות ל'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ל]]}}
האות ל' היא האות הגבוהה ביותר מכל אותיות הא"ב, ויש בו שלשה חלקים כנגד [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]. היא אחת משלשת אותיות [[צלם]] המורים על המשכת המוחין ל[[זעיר אנפין]].

===אות מ'===
{{ערך מורחב|ערך=[[מ]]}}
האות מ' מורה על [[ספירת הבינה]] בשעת השפעתה לספירות האחרונות. וכמו שנאמר "בן ארבעים לבינה". ערכה המספרים הוא 40.

===אות נ'===
{{ערך מורחב|ערך=[[נ]]}}
האות נ' מורה על [[ספירת המלכות]] באופן שהקליפות מעלימים על מציאותה והנהגתה ואז נראה כביכול שהשפע האלוקי נשפע על ידי הקליפות.

===אות ס'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ס]]}}
האות ס' מורה על [[אמא]] המיוחדת עם [[אבא]] ואז סגורה ומסוגרת מאחיזת החיצונים. מספרה היא 60.

===אות ע'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ע]]}}
האות ע' מורה על [[מידת היסוד]] שיש לה שני צינורות לימין ולשמאל, מספרה היא 70.

===אות פ'===
האות פ' מורה על 

===אות צ'===
{{ערך מורחב|ערך=[[צ]]}}
האות צ' נכתבת על פי הקבלה באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של [[אחור באחור]].

===אות ק'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ק]]}}
האות ק' היא אחת משלשת אותיות [[שקר]] ומורה לעיתים על רגל ההוד היורדת לחיצונים ועולה לשרשה בקבלת שבת ונהפכת ל[[ה]].

===אות ר'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ר]]}}
האות ר' היא אחת משלשת אותיות שקר, ומורה לעיתים על הקליפה הנוטלת את החיות וההארה מאות [[ה]] ומציגה אותה כאות חסרה.

===אות ש'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ש]]}}
האות ש' היא אות המורה על התגלות שלשת המוחין [[חכמה בינה ודעת]] כפי שהם מתגלים במלכות.

===אות ת'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ת]]}}
האות ת' מורה על מלכות שבמלכות, האות האחרונה שהיא הדרגה האחרונה שממנה בריאת העולם ולכן נקראת תיו מלשון סימן ואות.

==לימוד קריאת האותיות==
{{ערך מורחב|לימוד האותיות והנקודות}}
לאורך השנים עודד הרבי את לימוד קריאת האותיות בשיטה המסורתית בה לומדים כל אות בנפרד, בשונה מהשיטות המודרניות של לימוד צורני של האותיות באמצעות זכרון צילומי וכדומה, והדגיש שהלימוד בצורה המסורתית מדגיש את קדושת האותיות ומחדיר בילדים יראת שמים.

בשנת [[תשל"ב]] פנה הרבי ב[[יחידות]] לרב ד"ר [[בונם פייוויש וויינבאום]] והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו. כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא הרבי ויינבאום לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/942180 קמץ אל"ף אָ] {{*}} [https://anash.org/lamdeini-does-not-teach-kriah-with-phonetics/ 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!]''', הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק {{*}} [https://col.org.il/news/139274 "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"] {{COL}}}}.

הרבי עסק בנושא גם בפומבי ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו.

בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}}.

==ראו גם==
*[[קמץ אלף אָ]]
*[[אתוון רברבין]]
*[[אתוון זעירין]]
*[[כתב אשורי]]

== לקריאה נוספת ==
*[[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]], '''אותיות לשון הקדש'''.
*'''סדר האותיות''', במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות תולדות תשפ"ב

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d/%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%e2%80%a2-%d7%a6%d7%a4%d7%95/ האופן הנכון בלימוד אותיות האל"ף-בי"ת]''' {{וידפו}}, הוידאו היומי מהרבי, י"ח שבט ה'תש"פ
*'''[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=7 כתב אשורי]''', שיטת הרבי בשימוש באותיות בכתב אשורי ובכתב מרובע, בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 188

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]