עריכת הדף "אורו של משיח (קעמפ)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}} | ||
[[קובץ: | [[קובץ:לוגו אורוPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']] | ||
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים. | '''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]]. | הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]]. | ||
בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב [[לוי נחשון]], הרב מני מוריס והרב | בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב [[לוי יצחק נחשון]], הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}. | ||
בחלק מהשנים מאז שנת [[תשע"ד]] - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים. | בחלק מהשנים מאז שנת [[תשע"ד]] - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]. | *שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]. | ||
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]]. | *שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]]. | ||
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: | *שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[ינון ששון]]. | ||
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]]. | *שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]]. | ||
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין. | *שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש. | *שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש. | ||
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר. | *שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר. | ||
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}} | *שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל. | ||
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב. | *שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב. | ||
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' על ידי [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה. | *שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' על ידי [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק. | *שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק. | ||
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד. | *שנת [[תשע"ז]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד. | ||
*שנת [[תשע"ח]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' [[באר שבע]], גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: | *שנת [[תשע"ח]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' [[באר שבע]], גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: שניאור אלפנביין. | ||
*שנת [[תשע"ט]], קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי. | *שנת [[תשע"ט]], קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי. | ||
*שנת [[תש"פ]], קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות [[נגיף הקורונה]], גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם. | *שנת [[תש"פ]], קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות [[נגיף הקורונה]], גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם. | ||