עריכת הדף "
אונקלוס
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''אונקלוס''' שמוזכר פעמים רבות גם בשם '''אונקלוס הגר''', היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, שהתגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק והיה תלמידו של [[רבי עקיבא]], ונחשב לאחד מן התנאים{{הערה|1=[[ברייתא]] ב[[מסכת בבא בתרא]], צט, ע"א}}. מפורסם בעיקר עקב חיבורו '[[תרגום]] אונקלוס' שהוא התרגום ה[[ארמית|ארמי]] העתיק והמוסמך לתורה{{הערה|1=[[מסכת מגילה]], ג, ע"א; [[מסכת עבודה זרה]], יא, ע"א}}. התרגום נכתב לראשונה ככל הנראה בארץ ישראל באמצע שנות ה-ג'ת"ת - תת"ק, ונערך סופית בבבל. התרגום נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה. במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי. ==תולדות חייו== ישנן שתי דעות לגבי זהותו של אונקלוס, לפי התלמוד בבלי הוא היה אחיין של הקיסר הרומי טיטוס{{הערה|1=[[מסכת גיטין]], נו, ע"ב}}, ולפי מדרש תנחומא הוא היה אחיין של הקיסר הרומי אדריאנוס. אונקלוס התגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק, לפני מרד בר כוכבא בשלהי תקופת התנאים, ברח לארץ ישראל מפני אימת דודו הקיסר. אונקלוס הצטרף לחכמי יבנה ולמד מפיהם. ==תרגום אונקלוס== {{ערך מורחב|ערך=[[שנים מקרא ואחד תרגום]]}} התרגום לתורה של אונקלוס מיוחס על פי הגמרא ל"אונקלוס הגר", שפת התרגום היא בארמית. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן" [= תרגום שלנו], כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל. לפי המסורת, התרגום נכתב ב[[רוח הקודש]] ולכן חשיבותו רבה{{הערה|וראו רש"י בקידושין מט, א: "ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרינן במגילה (דף ג) ושום שכל זה תרגום".}}. מעמדו כתרגום המוסמך לתורה נשמר עד ימינו. הלימוד בו [[שניים מקרא ואחד תרגום]] הוא תקנה הלכתית. בשל חשיבותו הייתה לתרגום זה השפעה רבה על פרשנות התנ"ך, ומטעם זה מפרשי התורה כמו רש"י, הרמב"ם ועוד מרבים להישען עליו ולראות בו סמכות פרשנית עליונה. עוד קודם לחיבור התרגום, היו בארץ ישראל תרגומים לתורה כגון [[תרגום ירושלמי]] שנוצרו על ידי חכמי ישראל מימות [[עזרא הסופר]] שהיו מתרגמים את התורה לקהל. דרך התרגום הייתה על ידי הוספת דרשות מרובות, אך בתקופת המשנה ובמיוחד בזמן עליית ה[[נצרות]] חששו [[חז"ל]] שיעשו שימוש בתרגומים אלה כדי לשתול אמונות מינות בתוך ה[[מדרשים]], ולכן נוצר הצורך בתרגום מחודש שנעשה בפיקוח גדולי התנאים. אף שמעיקר הדין נכלל בתקנת הלימוד 'תרגום' כל מפרשי התורה, ובשל כך יוצאים ידי חובה בלימוד עם פירוש [[רש"י]] או כל פירוש אחר, נפסק להלכה שירא שמים יקרא דווקא את תרגום אונקלוס כי יש בו מעלות רבות א) "ניתן בסיני", ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד) דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש"י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש"י{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה}}. ==בתורת החסידות== על [[שורש הנשמה|שורש נשמתו]] מבואר בחסידות שהוא מהפנימיות של [[מותרי המוחין]], שהם השורש לנשמות הגבוהות שנפלו באומות העולם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/5/1/125b.htm תורת חיים בראשית חלק א' ויהיו חיי שרה קכה, ב].}}, ודווקא על ידי הבירור של ניצוצות אלו - נשמות כמו נשמתו של אונקלוס יכולות להאיר ולהשפיע בכללות עם ישראל, ולהיות היסודות של תורה שבעל פה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/3/2/197d.htm תורת חיים בראשית חלק ב' פרשת וישלח, ויקח מן הבא בידו תקפ"ה, קצז, ד].}}. על היחס בין תרגום אונקלוס לבין התורה שבכתב, יש מקומות בחסידות שמופיע שהוא כעין היריעות שהיו על המשכן, שהביאו אותו לידי שלימות, ויש מקומות שהוא מכונה בשם [[ספיחים|'ספיח']] לתורה שבכתב{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1dbTEgqTjx8vE-OEpc7Z6Nx5ZdqB-s4t5/view ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ת' עמוד שכט (333)].}}. הרבי מציין, כי לפעמים דרך אונקלוס היא לתרגם הכתוב בב' פנים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/38/8/2/92.htm?q=%D7%A0%D7%97 לקוטי שיחות חלק ל"ח שיחה ב' לפרשת בלק עמוד 92 הערה 18].}}. בשנת תשל"ד כאשר הכריז הרבי על [[מבצע מזוזה]], ביאר את החשיבות של העיסוק במצווה זו דווקא על פי הסיפור מחז"ל אודות אונקלוס הגר, ממנו רואים עד כמה גדול כוחה של מזוזה שמסוגלת לפעול בעולם מאופן גלוי ומוחשי גם על 'הקליפות'{{מקור}}. ==לקריאה נוספת== *הרב יעקב לויפער, '''אונקלוס הגר''', במדור ודרשת וחקרת 'המבשר-תורני' ערב שבת פרשת ויגש תשפ"א *הרב [[אברהם אלאשווילי]], '''חומש אשל אברהם''' - ביאור מקיף על תרגום אונקלוס ורש"י ופירוש מלוקט מהרמב"ם על התורה ==קישוריים חיצוניים== *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/617295 אונקלוס, גר הצדק המפורסם] {{בית חבד}} *'''[https://chabad.info/video/kids/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%90-%d7%93%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%90/458285/ המיזם הייחודי מציג: אונקלוס גר הצדק]''' {{וידפו}}, מיזם סיפורא דתלמודא {{הערות שוליים}}
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:וידפו
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מקור
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף