עריכת הדף "אוניברסיטה"

[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]

'''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.

בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.

==היסטוריה==
על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע"ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי "universitas magistrorum et scholarium", קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.

ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.

במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.

בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ"ד ב[[גרמניה]].

במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.

במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.

לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.

==היהודים באוניברסיטאות==
מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק"י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.

==חכמות חיצוניות==
{{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}
חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.

בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.

עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.
[[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=102 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב"ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש"פ חוקת בלק י"ב תמוז תשט"ו - תורת מנחם תשט"ו ח"ב}}.

==דעת הרבי==
[[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה"ק ת"ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו"כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ"ז בגלוי ממש, כ"א ברמז קצת ובעקיפין ע"י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ"ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ"צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו"ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]
הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].

הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, "כיליונו של כלל ישראל"{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב"ד אינפו].}}.

בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:
* [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}
* מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה
* האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב].}}.
* האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד
* רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם
* האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'
* הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים
* כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור
* המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב"ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט"ו.}}
* העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה
* כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה
* העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.

כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.

מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל"ג].}}.

כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב"ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש"נבהל" לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.

הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש"פ בשלח תשי"ד - תורת מנחם תשי"ד ח"ב ע' 61}}.

במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.

במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב"ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז"ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: "לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'"), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה "בן אדם" ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: "מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי", הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|"בסוד שיח" ח"ב (הוצאת "ופרצת", תשנ"ב) ע' 11.}}.

פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ"ג תמוז]] [[תשי"ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח"ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ"ל והוסיף: "שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט"א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח"ו בארץ הקודש ת"ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער". כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: "וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד"ל"{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח"ב, עמ' 77–78.}}.

===מקרים חריגים===
[[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק"ל''']]
על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].

בין אלו, ניתן למנות את ד"ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד"ר חנוכה באתר בית חב"ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד"ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב"ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.

דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת"ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.

במענה משנת תשל"ד{{הערה|אגרות קודש חכ"ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד "טורו קולג'" (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש"טורו קולג'" בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.

===פולמוס הלימוד האקדמאי===
על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב"ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.

המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ"ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.

עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.

===לימוד הרבי באוניברסיטה===
כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&id=19419&lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:
*דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.
*כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.

האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז"ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.

===הפצת יהדות באוניברסיטאות===
{{ערך מורחב|ערך=[[חב"ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב"ד]]}}
באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.

[[הרבי הריי"ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח"ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש"פ חוקת-בלק י"ב תמוז תשט"ו - תורת מנחם תשט"ו ח"ב ע' 166}}.

תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב"דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].

[[פגישה עם חב"ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.

הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב"ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב"ד.

כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב"ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ"ט]] על ידי [[בית חב"ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב"ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת "חב"ד בקמפוס". מרכזי "חב"ד בקמפוס" מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב"ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב"ד בקמפוס ישראל].}}.

בראש חודש [[תמוז]] [[תש"נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב"ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...

==מחקרים אקדמיים על חב"ד==
מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב"ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב"ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב"ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב"ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב"ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). "Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson", ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב"ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה|Socher, Abraham (2010). "The Chabad Paradox", ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב"ד. על השפעת חב"ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב"ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב"ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.

ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב"ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב"ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב"ד].}}.

חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה|1=ראו לדוגמא: חב"ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב"ד, בהוצאת מרכז זלמן שז"ר, 2016.}}.

===ספרים===
{| class="wikitable sortable mw-collapsible" style="text-align: left;"
|+מחקרים אקדמיים על חב"ד
|-
!'''מחבר'''
!'''שנה'''
!'''שם הספר'''
!שפה
!'''מחבר חסידי'''
|-
|אטקס, עמנואל
|2012, 2015
|בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"'ד
''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''
|עברית/אנגלית
|
|-
|אליאור, רחל
|1992, 1993
|תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד
''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''
|עברית/אנגלית
|
|-
|ארליך, אברום
|2000
|''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''
|אנגלית
|
|-
|ארליך, אברום
|2004
|''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''
|אנגלית
|
|-
|בוליבנט, בריאן
|1978
| ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''
|אנגלית
|
|-
|בילו, יורם
|2017, 2020
| אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית
''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''
|עברית/אנגלית
|
|-
|בלום, סטיבן
|2000
| ''Postville: A Clash of Cultures in Heartland America''
|אנגלית
|
|-
|בן משה, רפי
|2015
| חוויית הדבקות בניגוני חסידות חב"ד בישראל
''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''
|עברית/אנגלית
|
|-
|ברגר, דוד
|2001
| ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''
|אנגלית
|
|-
|גולדברג, שלי
|2009
|מסע הנשמה: נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב"ד
|עברית
|
|-
|גולדשמידט, הנרי
|2006
| ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''
|אנגלית
|
|-
|דוידמן, לין
|1991
| ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''
|אנגלית
|
|-
|דיין, סיימון
|2004
| ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''
|אנגלית
|
|-
|דיין, סיימון
|2011
| ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''
|אנגלית
|
|-
|פלדמן, יאן
|2003
| ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''
|אנגלית
|כן
|-
|הופמן, אדוארד
|1991
| ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''
|אנגלית
|
|-
|היילמן, סמואל ומנחם פרידמן
|2010
| ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''
|אנגלית
|
|-
|הררי, יחיאל 
|2013
|סודו של הרבי
|עברית
|כן
|-
|וולפסון, אליוט
|2009
|''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''
|אנגלית
|
|-
|וקסלר, פיליפ, אלי רובין ומייקל וקסלר
|2019
|''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''
|אנגלית
|מחבר אחד
|-
|טורק, וויצ'ך
|2019
|''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''
|אנגלית
|
|-
|כץ, מאיה בלקירסקי
|2010
| ''The Visual Culture of Chabad''
|אנגלית
|
|-
|לוונטל, נפתלי
|1990
| ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''
|אנגלית
|כן
|-
|לוונטל, נפתלי
|2020
| ''Hasidism Beyond Modernity''
|אנגלית
|כן
|-
|לוין, סטפני וולן
|2004
| ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''
|אנגלית
|
|-
|לי, ראובן
|2023
| ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''
|אנגלית
|כן
|-
|לוריא, איליה
|2018
|מלחמות ליובאוויץ' : חסידות חב"ד ברוסיה הצארית
|עברית
|
|-
|מוריס, בוני
|1998
| ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''
|אנגלית
|
|-
|מילר, חיים
|2014
| ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''
|אנגלית
|כן
|-
|ניופילד, שניאור זלמן
|2020
| ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''
|אנגלית
|לשעבר
|-
|סולומון, אריה
|2000
|''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''
|אנגלית
|כן
|-
|סופר, אלחנדרו
|2012
|''Los Lubavitch en la Argentina''
|ספרדית
|
|-
|פוקסברונר, רומן
|1992
|''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''
|אנגלית
|
|-
|צרפתי, אורלי
|2010
| מאוסלו עד ההתנתקות: המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב"ד
|עברית
|
|-
|קאופמן, דברה
|1991
|''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''
|אנגלית
|
|-
|קוסקוף, אלן
|2000
|''Music in Lubavitcher Life''
|אנגלית
|
|-
|רוזנגארד, ננה
|2010
| ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''
|אנגלית
|
|-
|רוט, אריאל
|2017
|כיצד לקרוא את ספרות חב״ד
|עברית
|
|-
|ריג, בריאן
|2006
| ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''
|אנגלית
|
|-
|רפופורט, חיים
|2002
| ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''
|אנגלית
|כן
|-
|שוורץ, דב
|2017
|דילוג אל האור: מושגי יסוד בהגות חב"ד
|עברית
|
|-
|שוורץ, דב
|2010
|מחשבת חב"ד: מראשית ועד אחרית
|עברית
|
|-
|שער, מתיו
|2011
| ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''
|אנגלית
|
|-
|שטמלר, יוסף
|2019
|חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי
|עברית
|
|-
|שפיר, וויליאם
|1974
| ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''
|אנגלית
|
|-
|שפירו, אדוארד
|2006
| ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''
|אנגלית
|
|}

==לקריאה נוספת==
*'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ"ג

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב"ד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:חכמות]]
[[קטגוריה:חינוך]]
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]