עריכת הדף "אהרן רוזנפלד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהרן רוזנפלד.jpg|ממוזער| | [[קובץ:אהרן רוזנפלד מפינסק קרלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו]] | ||
האדמו"ר רבי | '''האדמו"ר רבי אהרן הכהן רוזנפלד''' הינו מ[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]. נולד ביום ב' תשרי ה'תרפ"ז לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות, וצאצא של האדמור"ים הראשונים לבית קרלין. | ||
נולד ביום | |||
==התמונותו לאדמו"רות== | ==התמונותו לאדמו"רות== | ||
בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו רבי [[אשר מסטולין]]. לאחר | בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו רבי [[אשר מסטולין]]. לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב מקרלין]], שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים. | ||
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - | לאחר שרבי [[שמעון בידרמן]] לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב עקב רדיפות נוראיות מצד הפלג המכונה 'צעירי קרלין', אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין. | ||
רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת | רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין. | ||
== חותם על הפסק דין == | == חותם על הפסק דין == | ||
במשך תקופה ממושכת למד ר' אהרון חסידות עם ה[[משפיע]] ר' [[זלמן לנדא]]. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר' זלמן שיחתום על | במשך תקופה ממושכת למד ר' אהרון חסידות עם ה[[משפיע]] ר' [[זלמן לנדא]]. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר' זלמן שיחתום על הפסק דין ש[[הרבי]] הוכח כ[[נביא]] ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו ה[[מלך המשיח]]. ר' אהרן חגר את אבנטו וחתם, אך ביקש שלא לפרסם חתימתו. ואכן, חתימתו פורסמה רק לאחר הסתלקותו. | ||
לפי גירסה אחרת, היה זה הרב | לפי גירסה אחרת, היה זה הרב ליפש שהחתים את האדמו"ר. הוא מספר<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]</REF>: אף אז היה הוא ידוע כאוהד חב"ד. אך בפגישתי עמו חיזק עובדה זו וסיפר כי הוא עצמו מפיץ חסידות בסתר... אדמו"ר זה גם ידוע בלמדנותו העצומה, עובדה אשר בזכותה בעיקר נבחר להיות אדמו"רה של חסידות פינסק קארלין. | ||
"התחלנו לשוחח על הענין שלשמו באנו, והוא השיב כי שלושה סימנים בולטים הוא רואה ברבי. ראשית כל: הוגה בתורה: תואר זה כפי שהוא נראה אצל | "התחלנו לשוחח על הענין שלשמו באנו, והוא השיב כי שלושה סימנים בולטים הוא רואה ברבי. ראשית כל: הוגה בתורה: תואר זה כפי שהוא נראה אצל הרבי, הוא דבר שאין לו אך ורע בכל מקום אחר. הוא סיפר כי הסתובב ופגש רבנים ותלמידי חכמים מכל שלושת הדורות האחרונים, ומעולם לא נפגש בדמות כמו זו של הרבי. | ||
"שנית: | "שנית: ‘יכוף כל ישראל': הוא אמר כי לדעתו מתבטא הדבר ביחסו של הרבי לכל יהודי בפרטות. הרבי מתעניין תמיד לדעת בדיוק כמה יהודים הניחו תפילין, ושואל אם הייתה אפשרות להביא עוד ילד אחד להשתתף בתהלוכה. רואים בבירור את יחסו של הרבי לכל ילד קטן, ול'כל ישראל' כפשוטו. | ||
שלישית: אי אפשר להתעלם מרבבות המופתים ב[[אגרות קודש]], דבר הקובע ברכה לעצמו. | שלישית: אי אפשר להתעלם מרבבות המופתים ב[[אגרות קודש]], דבר הקובע ברכה לעצמו. | ||
"אלא, שלאחרי כל זאת שאל אותנו כיצד אפשר כיום לאחר ג' תמוז, לחתום על פסק דין ברור כי הרבי הוא [[מלך המשיח]]? לא מדובר פה ב'ווארט' נחמד או | "אלא, שלאחרי כל זאת שאל אותנו כיצד אפשר כיום לאחר ג' תמוז, לחתום על פסק דין ברור כי הרבי הוא [[מלך המשיח]]? לא מדובר פה ב'ווארט' נחמד או בהתוועדות חסידית, אלא בפסק דין שיש לו תוקף הלכתי, וכיצד זה אפשר לקבוע בוודאות כי הרבי הוא מלך המשיח? אולי זה רבי שמעון בר יוחאי? או צדיק מדור אחר? | ||
"כתשובה לשאלה זו, הראיתי לו את דברי הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ה | "כתשובה לשאלה זו, הראיתי לו את דברי הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ה<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218&hilite= פרשת ויגש עמוד 206 הערה 6]</REF>, הוא קרא את הדברים בעיון, וראה כי מדובר בציטוטים הלכתיים. "אכן", אמר לנו, "על זה אפשר לבסס פסק הלכתי, על ה[[רמב"ם]] והירושלמי המצוטטים פה", ובאומרו זאת הודיע על הסכמתו לחתום. אלא שעם כל זאת לא רצה לחתום באותו יום. הוא הסביר לנו כי בגלל פצע שיש לו, לא טבל במקווה באותו יום, וביקש מאתנו לחזור למחרת. | ||
"למחרת הוא אכן טבל | "למחרת הוא אכן טבל במקווה, וכשהגענו לבש סירטוק וגארטל, וחתם בהתרגשות רבה על פסק הדין". | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "'''ארחות אהרן'''", ביניהם ספר "'''משנת החינוך'''" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי. | לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "'''ארחות אהרן'''", ביניהם ספר "'''משנת החינוך'''" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מקרלין לעלוב|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[בי תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[תשס"א]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין}} | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מקרלין לעלוב|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[ | |||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|רוזנפלד]] | [[קטגוריה: אדמו"רי קארלין]] | |||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי | |||