עריכת הדף "אהרן מקרלין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ר' אהרן מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
'''ר' אהרן מקרלין''' | |||
== אביו == | == אביו == | ||
רבי אהרן נולד בשנת תצ"ו לאביו רבי יעקב שמש | רבי אהרן נולד בשנת תצ"ו לאביו רבי יעקב שמש, חסיד של ה[[בעש"ט]], הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית. | ||
האימרה ב[[תורה אור]]{{הערה|תצוה פב, ב.}} "אהרן אותיות נראה" היא מאמר של ה[[בעש"ט]] אל רבי יעקב שמש. ה[[בעש"ט]] אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ"נראה כזה צומח אהרן". היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 152.}}. | |||
אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו ה[[בעש"ט]] בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו ל[[בעש"ט]] ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר{{הערה|[[ספר התולדות]] ה[[בעש"ט]] ח"א עמ' 419 ואילך. [[אוצר סיפורי חב"ד]] ח"א עמ' 93. רשימות דברים עמ' 199.}}. | |||
== במעזריטש == | == במעזריטש == | ||
שורה 20: | שורה 17: | ||
את אופן היראה שלו מהשי"ת המשיל [[אדמו"ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו"ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה.}}. | את אופן היראה שלו מהשי"ת המשיל [[אדמו"ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו"ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה.}}. | ||
ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע "המלך" נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז"ל{{הערה|גיטין נו, א}} "אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!" (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|מחזור לראש השנה ויום הכיפורים קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...}}. | |||
ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע "המלך" נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז"ל{{הערה|גיטין נו, א}} "אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!" (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה| | |||
פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה. [[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 293.}}. | פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה. [[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 293.}}. | ||
שורה 30: | שורה 23: | ||
רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: "אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 302.}}. | רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת ל[[מגיד ממעזריטש]] אמר לרבי אהרן בבואו אליו: "אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 302.}}. | ||
== עם אדמו"ר הזקן == | == עם אדמו"ר הזקן == | ||
כשבא [[אדמו"ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי"ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 289.}}. | כשבא [[אדמו"ר הזקן]] אל [[המגיד ממעזריטש]] ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי"ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 289.}}. | ||
פעם סיפר אדמו"ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו"ר הזקן "עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים" | פעם סיפר אדמו"ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו"ר הזקן "עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים". | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}. | [[אדמו"ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}. | ||
יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר | יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר דב מליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים. | ||
בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים. | בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים. | ||
נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל"ב]]. | נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל"ב]]. | ||
זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו"ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב"ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב"ד]] חט"ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}. | זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו"ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב"ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב"ד]] חט"ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה. | לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה. | ||
*רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו"ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב"ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|הלשינו]] על אדמו"ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר "כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים", מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}. | |||
*רבי [[אשר מסטאלין]] היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו"ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב"ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|הלשינו]] על אדמו"ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר "כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים", מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}. | |||
יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו"ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"ב עמ' 41.}}. | יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו"ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"ב עמ' 41.}}. | ||
*חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]]. | *חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]]. | ||
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב"ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st= | מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב"ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו]}}. | ||
*רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]]. | *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]]. | ||