| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{בעריכה מתמשכת}}
| | '''אהבה ויראה''' הם שני ה[[מידות]] היסודיות, והם האבות של כל שאר המידות שאינם אלא ענפיהם ותולדותיהם. [[אהבה]] היא הענין הפנימי של ספירת ה[[חסד]], וענינה הוא הרגש הקירוב, והרצון להיות קרוב לנאהב. [[יראה]] היא ההרגש הפנימי של ספירת ה[[גבורה]], וענינה הוא הרגש הריחוק, והפחד מפני מושא היראה. |
| {{אהבה ויראה}}
| |
| [[קובץ:אהבה - כנפיים.jpg|ממוזער|[[אהבה ויראה]] הן ה'[[כנפיים]]' המרוממות את ה[[תורה]], ה[[תפילה]] ו[[מצווה|המצוות]] להתאחד עם [[פנימיות]] ה[[עולמות הרוחניים]]. איור: שולם פייגין]]
| |
| ערך זה עוסק ביחסים שבין '''[[אהבת השם]] ו[[יראת השם]]''', והסוגים השונים שלהם.
| |
| ==אהבה – מקירוב, יראה – מריחוק==
| |
| {{להשלים}}
| |
| ==התכללותם זו מזו==
| |
| {{להשלים}}
| |
| ==אי אפשר זו בלא זו (מעלות את התורה והמצוות)==
| |
| ה[[אהבה]], קשורה בקשר הדוק ל[[יראה]]. [[אהבה ויראה]] הן "דחילו ורחימו", והן שתי כנפי העוף שביחד מעלות את ה[[תורה]], ה[[תפילה]] וה[[מצוות]] להתאחד עם פנימיות העולמות העליונים{{הערה|תניא פרק מ"א.}}. וזהו שאומר הזוה"ק{{הערה|תקו"ז י' כ"ה ב'.}} "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא".
| |
|
| |
|
| דהיינו, אהבה בלא יראה לא יכולה להעלות את התורה ומצוות למעלה, וכן יראה בלא אהבה.
| | מקור שני מידות אלו הוא בספירת ה[[דעת]], שספירת הדעת מתחלקת ל[[חסד]] ול[[גבורה]]. מן שני מידות אלו נמשכים שאר ה[[מידות]]. |
|
| |
|
| ==סדר העבודה: יראה אהבה אהבה יראה==
| | שני מידות אלו נקראים בעבודה בשם "'''דחילו ורחימו'''", ונאמר כי "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא", שעל ידי שני מידות יסודיות אלו, עולים ה[[תורה]] וה[[תפילה]] וה[[מצוות]] וכלל עבודת האדם. |
| כשמשתדל האדם ביראה תתאה יכול הוא להתבונן ולהגיע לאהבת עולם, וזו האחרונה היא כלי שבתוכו יכולה להתגלות אהבתה העצמית של הנפש - "אהבה רבה". רק כשמתגלה זו האחרונה יכול האדם להגיע לשלימות הביטול לאלוקות ב"יראה עילאה"{{הערה|כל סעיף זה ע"פ ספר הליקוטים בערך "אהבה ויראה" וש"נ.}}.
| |
| ===[[יראה תתאה]]===
| |
| יראה תתאה היא '''ראשית העבודה ועיקרה ושורשה''' {{הערה|תניא פרק מ"א-מ"ב.}}, וכוללת בעצמה כמה דרגות:
| |
| א. בושה על דרך "שלא יראני אדם". דרגה זו עדיין אינה יראה (לא מהקב"ה ולא מהחטא) אלא רק שלאדם "לא נעים" לעבור עבירה, ומובן שפעמים רבות אינה מספיקה כדי לעמוד כנגד הייצר.
| |
| ב. קבלת עול מלכות. גם כאן עדיין אין בלב שום רגש יראה, אלא הרי זה כאדם שקיבל על עצמו להיות עבד המלך, ולכן עושה את המוטל עליו ולא מורד בו. במצב רגיל מספיקה קבלת עול כדי למנוע מעבירות, אבל בשעת נסיון קשה גם היא לא תעמוד, ולכן גם היא אינה מספקת.
| |
| ג. "כעומד לפני המלך". כשמתבונן שהמלך הגדול הקב"ה נמצא איתו עימו באותו חדר, וגם בוחן כליותיו וליבו אם עובדו כראוי.
| |
| ד. יראת אלוקים בבחינת קטנות – מהתבוננות, שכשם שהנשמה מחיה את הגוף למרות שאין רואים אותה, כך מחיה הקב"ה את כל העולם למרות שאינו רואהו.
| |
| ה. יראת אלוקים בבחינת גדלות – מהתבוננות כיצד מחיה הקב"ה את כל העולמות העליונים, המלאכים והנשמות.
| |
|
| |
|
| ===[[אהבת עולם]]===
| | [[קטגוריה:עבודת ה']] |
| נקראת גם "אהבה שכלית", ולעיתים "אהבה זוטא"{{הערה|ספר הערכים, בערך אהבה רבה וזוטא.}}. אהבה זו היא הדרגה הנמוכה ביותר בעבודת ה' (שעיקרה אהבה, "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא"{{הערה| זהר ח"ג רסז, א}}), אך אפילו היא אינה שייכת שתתגלה אצל בעל עבירה, ולכן חייב הרשע לשוב בתשובה לפני שמתחיל לעבוד את ה'{{הערה|תניא פרק י"ז.}}.
| | [[קטגוריה:נפש]] |
| ===[[אהבה רבה]]===
| |
| אהבה זו היא טבע הנשמה, כאשר הוא בא לידי גילוי '''בלב''' (וכשמתגלה רק "בתעלומות תבונות מוחו וליבו" נקראת [[אהבה מסותרת]]).
| |
| ===[[יראה עילאה]]===
| |
| יראה זו אינו רגש של פחד אלא של בושה, ומתגלה אצל האדם כשמגיע לדרגה בו הוא מרגיש את פנימיות האלוקות שבתוך העולמות. יראה זו אמנם מתגלה רק אחרי שהתגלה אצלו טבע הנשמה ('''באהבה''' רבה), אך שורשה נעוץ דווקא בדרגה הנמוכה ביותר – יראה תתאה. ללא השתדלות ביראה תתאה לא תתגלה היראה העילאה.
| |
| ==מהשתלשלות ולמעלה מהשתלשלות==
| |
| {{להשלים|סיבה=הבאות ע"י עבודת האדם, והבאות מלמעלה}}
| |
| ==שייכותן לחכמה ובינה==
| |
| {{להשלים}}
| |
| {{הערה|לקו"ש ד' 1067, אוה"ת ואתחנן תכז}}
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:נפש אלוקית]] | |