עריכת הדף "אדמה"

"אדמה" - הוא אחד מארבעת השמות של כדור הארץ. מאחר שב[[לשון הקודש]] - התורה - אין שום דבר מיותר ח"ו, לא שם, אות או תג, הרי ארבעת השמות שיש לארץ מבטאים ארבעה ענינים שבה. כדאיתא במד"ר: אמר רשב"ג ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופות; ארץ, אדמה, ארקא, תבל.

*ארץ - כנגד תקופת [[ניסן]] שהיא מריצה פירותיה.
*תבל - כנגד תקופת [[תמוז]] שהיא מתבלת פירותיה.
*אדמה - כנגד תקופת [[תשרי]] שהארץ עשויה בולין בולין של אדמה.
*ארקא - כנגד תקופת [[טבת]] שהיא מורקת את פירותיה.

נמצא שאדמה הוא על שם שהארץ רוויה במי הגשמים ונעשית חתיכות.

זהו מה שכתוב: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה", שמתחילה נקראת ארץ, ואחר-כך - כשהשקה נק' אדמה.

==שורש האדמה ברוחניות==

האדמה היא התכללות המים והעפר ביחד. וענינם ברוחניות על פי המבואר אודות [[ד' היסודות]] המרמזים כנגד ד' אותיות שם הוי'.

ה[[עפר (יסוד)|עפר]] שהוא התחתון שביסודות רומז ל-ה' תתאה (התחתונה, האחרונה) שבשם הוי', ואילו ה[[מים (יסוד)|מים]]מים רומזים לבחינת ו' שבשם הוי' כי "מיטרא בעלה דארעא".

ההבדל שבין העפר - ה' תתאה, לבין המים - ו' שבשם הוי', הוא ההבדל שבין [[עלמא דאתכסיא]] ל[[עלמא דאתגליא]] (העולם המכוסה והעולם הגלוי).

נמצא כי המים הם כנגד אות ו' של שם הוי' שהוא בחינת [[ז"א]]- ששת המידות של [[עולם האצילות]], וענינם - אלקות בגילוי, ואילו העפר הוא כנגד ה' תתאה שהוא בחינת [[ספירת המלכות]] - שענינה העלם אלקות, אעפ"י שהיא מלכות דקדושה.

וכאשר נעשה יחוד והתכללות אותיות ו' ה' של שם הוי' - יחוד קוב"ה ושכינתי', נמשך מבחינת ו' אל בחינת ה' תתאה, ונעשה ביטול היש לאין.

וזוהי בחינת אדמה, המים- ז"א מומשך במלכות שזהו ביטול היש.

והנה, המשכת המים לתוך העפר, כמו כן המשכת אלקות למטה לספירת המלכות, הרי זה מצד התכונה החיובית שבעפר שאעפ"י שהיא המדריגה הנמוכה ביותר, אבל מעלתה היא הביטול והשפלות שהוא בחינת ענוה, שעל ידי הענוה נמשך בחינת מים אלו, להיות בחינת אדמה.

גם בענין המים קיימות שתי בחינות; יורה ומלקוש. מתחילה יורדין מים כדי ללחלח את העפר והוא הנקרא יורה, והיינו כדי שיהיה בה בחינת כח הצומח ותהיה ראויה לזריעה, ואחר-כך יורדים גשמים עד המלקוש, שעל ידי זה תהיה הצמיחה בפועל.

כך גם ברוחניות יש הבדל בין המשכת אלקות  -מבחינת ז"א דאצילות - ו' של שם הוי'- הבא מצד עצמו, לבין ההמשכה האלקית הבאה על ידי עבודת האדם.

{{סגל}}

{{לימוד}}
{{מבט}}
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מפנה|כדור הארץ|משל לספירת המלכות|ארץ}}
+"אדמה" - הוא אחד מארבעת השמות של כדור הארץ. מאחר שב[[לשון הקודש]] - התורה - אין שום דבר מיותר ח"ו, לא שם, אות או תג, הרי ארבעת השמות שיש לארץ מבטאים ארבעה ענינים שבה. כדאיתא במד"ר: אמר רשב"ג ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופות; ארץ, אדמה, ארקא, תבל.
-[[קובץ:כדור הארץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה '''כדור הארץ''', מגובה לוויין]]
-'''אדמה''' - הוא כינוי לעפר הנמצא תחתינו, שהוא התכללות של [[יסוד המים]] ו[[יסוד העפר]].
-==אדמה בלשון הקודש==
-האדמה נקראת על שם מה שהארץ רוויה במי גשמים, ונעשית לגושים גושים. כמו שכתוב: {{ציטוטון|ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה}}, שמתחילה נקראת ארץ, ורק לאחרי שה' השקה אותה, אזי היא נקראת אדמה.
-בלשון הקודש אדמה הוא אחד מארבעת שמות כדור הארץ. ומאחר וב[[לשון הקודש]] - התורה - שום דבר אינו מיותר חס ושלום, אף לא שם, אות או תג, הרי שארבעת השמות שיש לארץ מבטאים ארבעה ענינים שבה. עניין זה מוסבר במדרש רבה: {{ציטוטון|אמר [[רבן שמעון בן גמליאל]] ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופות; ארץ, אדמה, ארקא, תבל}}.
 *ארץ - כנגד תקופת [[ניסן]] שהיא מריצה פירותיה.
 *תבל - כנגד תקופת [[תמוז]] שהיא מתבלת פירותיה.
@@ שורה 14: / שורה 6: @@
 *ארקא - כנגד תקופת [[טבת]] שהיא מורקת את פירותיה.
-בזהר{{מקור}}, נמנים שבעה שמות לארץ: ארץ, אדמה, ארקא, גיא, נשייה, ציה, תבל. כשכל שם מסמל ומייצג חלק אחר בכדור הארץ, ואדמה הוא החלק השני בפנימיותו, כשארץ הוא החיצוני ביותר, ואדמה הוא השני.
+נמצא שאדמה הוא על שם שהארץ רוויה במי הגשמים ונעשית חתיכות.
+זהו מה שכתוב: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה", שמתחילה נקראת ארץ, ואחר-כך - כשהשקה נק' אדמה.
 ==שורש האדמה ברוחניות==
-עניינם הרוחני של [[יסוד המים]] ו[[יסוד העפר]] הוא התכללות המידות, שהם:[[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] ו[[יסוד]].
+האדמה היא התכללות המים והעפר ביחד. וענינם ברוחניות על פי המבואר אודות [[ד' היסודות]] המרמזים כנגד ד' אותיות שם הוי'.
-סיבת התחלקות כללות הבריאה לארבעה (העולמות [[אבי"ע]], יסודות, סוגי נבראים [[דצח"מ]]) הוא מאחר והשפע האלוקי מועבר דרך שם "[[הויה|י-ה-ו-ה]]" המחולק לארבע אותיות.
+ה[[עפר (יסוד)|עפר]] שהוא התחתון שביסודות רומז ל-ה' תתאה (התחתונה, האחרונה) שבשם הוי', ואילו ה[[מים (יסוד)|מים]]מים רומזים לבחינת ו' שבשם הוי' כי "מיטרא בעלה דארעא".
-===המים והעפר===
+ההבדל שבין העפר - ה' תתאה, לבין המים - ו' שבשם הוי', הוא ההבדל שבין [[עלמא דאתכסיא]] ל[[עלמא דאתגליא]] (העולם המכוסה והעולם הגלוי).
-[[קובץ:אדמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמה]]
-ה[[עפר]] שהוא התחתון שביסודות רומז ל-ה' תתאה (התחתונה, האחרונה) שבשם הוי', ואילו ה[[מים]] רומזים לבחינת ו' שבשם הוי' כי "מיטרא בעלה דארעא".
+נמצא כי המים הם כנגד אות ו' של שם הוי' שהוא בחינת [[ז"א]]- ששת המידות של [[עולם האצילות]], וענינם - אלקות בגילוי, ואילו העפר הוא כנגד ה' תתאה שהוא בחינת [[ספירת המלכות]] - שענינה העלם אלקות, אעפ"י שהיא מלכות דקדושה.
-ההבדל שבין העפר - ה' תתאה, לבין המים - ו' שבשם הוי', הוא ההבדל שבין [[עלמא דאתכסיא]] ל[[עלמא דאתגליא]] (העולם המכוסה והעולם הגלוי). נמצא כי המים הם כנגד אות ו' של שם הוי' שהוא בחינת [[ז"א]]- שש המידות של [[עולם האצילות]], וענינם - אלקות בגילוי, ואילו העפר הוא כנגד ה' תתאה שהוא בחינת [[ספירת המלכות]] - שענינה העלם אלקות, אף על פי שהיא מלכות דקדושה. וכאשר נעשה יחוד והתכללות [[אותיות]] ו' ה' של שם הוי' - יחוד קוב"ה ושכינתי', נמשך מבחינת ו' אל בחינת ה' תתאה, ונעשה ביטול היש לאין. וזוהי בחינת אדמה, המים- ז"א מומשך במלכות שזהו ביטול היש.
+וכאשר נעשה יחוד והתכללות אותיות ו' ה' של שם הוי' - יחוד קוב"ה ושכינתי', נמשך מבחינת ו' אל בחינת ה' תתאה, ונעשה ביטול היש לאין.
-והנה, המשכת המים לתוך העפר, כמו כן המשכת אלקות למטה לספירת המלכות, הרי זה מצד התכונה החיובית שבעפר שאף על פי שהיא המדריגה הנמוכה ביותר, אבל מעלתה היא הביטול והשפלות שהוא בחינת ענוה, שעל ידי ה[[ענווה]] נמשך בחינת [[מים]] אלו, להיות בחינת אדמה.
+וזוהי בחינת אדמה, המים- ז"א מומשך במלכות שזהו ביטול היש.
-==ראו גם==
+והנה, המשכת המים לתוך העפר, כמו כן המשכת אלקות למטה לספירת המלכות, הרי זה מצד התכונה החיובית שבעפר שאעפ"י שהיא המדריגה הנמוכה ביותר, אבל מעלתה היא הביטול והשפלות שהוא בחינת ענוה, שעל ידי הענוה נמשך בחינת מים אלו, להיות בחינת אדמה.
-*ל"אדמה" כמשל לספירת המלכות ראה: [[ארץ]]
-*[[ארבע יסודות]]
+גם בענין המים קיימות שתי בחינות; יורה ומלקוש. מתחילה יורדין מים כדי ללחלח את העפר והוא הנקרא יורה, והיינו כדי שיהיה בה בחינת כח הצומח ותהיה ראויה לזריעה, ואחר-כך יורדים גשמים עד המלקוש, שעל ידי זה תהיה הצמיחה בפועל.
+כך גם ברוחניות יש הבדל בין המשכת אלקות  -מבחינת ז"א דאצילות - ו' של שם הוי'- הבא מצד עצמו, לבין ההמשכה האלקית הבאה על ידי עבודת האדם.
 {{סגל}}
-[[קטגוריה:טבע הבריאה]]
+{{לימוד}}
+{{מבט}}