עריכת הדף "אדם קדמון"

{{סדר ההשתלשלות}}'''אדם קדמון''' (ראשי תיבות: א"ק) הוא שם התואר והמעלה של האור הקודם לראשית [[סדר השתלשלות]], לאחר ה[[צמצום הראשון]]. אור זה הוא בבחינת רצון כללי על כל ההשתלשלות, בבחינת מחשבת 'אנא אמלוך'. אור זה הוא בבחינת ממוצע בין [[אור אין סוף]] לאור המומשך לעולמות [[אבי"ע]].

==ביחס לאור אין סוף==
אדם קדמון נקרא אדם דבריאה ביחס ל[[אור אין סוף]], וכמו ש[[בריאה]] היא ביחס של [[יש מאין]] מ[[עולם האצילות]], כך התהוות אדם קדמון מ[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] היא באופן של יש מאין. ויותר מכך, התהוותו של אדם הקדמון מאור אין סוף נפעלה על ידי [[צמצום]], בשונה מהתהוות [[עולם הבריאה]] מעולם האצילות שנפעלה על ידי [[פרסא]].

מלכות דאין סוף יורדת להיות [[עתיק יומין]] של אדם קדמון, וזהו ניצוץ בורא שמתלבש בניצוץ נברא. בד בבד מלכות של אדם קדמון הוא [[עתיק יומין]] שב[[עולם האצילות]].

==שמו==
===הטעמים לשמו===

א. דרגא זו מאחדת שני עניינים לדבר אחד ממש: '''אדם''' מורה על היותו השורש הראשון ל"פרצוף" של עשר ספירות (שכללות עשר הספירות הן בציור אדם - שכל, מידות ומעשה), ו'''[[קדמון]]''' מורה על היותו קדום לכל, ומופשט מכל גדר.

ב. שהוא כדוגמת [[אדם הראשון]] (שנקרא בזהר אדם קדמאה): כמו שאדם הראשון לא נולד מזכר ונקבה אלא נוצר על ידי הקב"ה בעצמו, כך דרגא זו. דהיינו, כל שאר האורות והכלים הן תוצאה של "לידה" מחיבור משפיע ומקבל, מה שאין כן דרגא זו, שהיא השורש הראשון לכל העניינים.

ג. על שם שהוא המחשבה הקדומה, שבסקירה אחת כוללת את כל סדר ההשתלשלות ממעלה מעלה עד מטה מטה, וכל מה שהיה ושיהיה עד סוף כל הדורות.

===טהירו תתאה===
במספר מקומות נקראת דרגה זו "טהירו תתאה", ראה {{ערך מורחב|ערך=[[טהירו תתאה]]}}

==מעלתו==
גודל ההפשטה במדריגת א"ק יובן מידיעת והבנת מקומו של א"ק במערכת ההשתלשלות הכללית. והוא, שהספירות ב[[עולם האצילות]] יש בהם התחלקות; [[חסד]] בפני עצמו ו[[גבורה]] בפני עצמו וכו', להיותם [[אורות]] ב[[כלים]] ומוגדרים במדה וגבול.

למעלה מזה הספירות בבחינת "[[עקודים]]", שאינם מחולקים כל-כך אלא עקודים בכלי אחד.

העובדה שהם בכלי אחד, מוכיחה שהספירות בדרגה זו עומדים ברמת הפשטה גבוהה יותר מאשר בהיותם מלובשים בכלים נפרדים זה מזה, ואינם מוגדרים ומוגבלים כל-כך, עד שיכולים להתאחד בכלי אחד.

ואילו א"ק הוא למעלה גם מעקודים, כי עקודים הם עשר ספירות ממש, שהם רבים, אלא שעקודים בכלי אחד, כלומר איחוד בגלל גורם שמחוץ להם - הכלי המאחד, אבל בא"ק אין התחלקות כלל, כי הספירות שבו הן בהפשטה מוחלטת.

ובמיוחד [[מחשבה]] הקדומה דא"ק - הוא מבחינת [[סובב כל עלמין]], שלעומת גודל מדריגה זו, הנה אצילות ו[[עולם העשייה]] שווים לפניו, כי כוללת כולן יחד בסקירה אחת. והוא בחינת א"ק שהוא כתר הכללי דאבי"ע.

אלא שאף על פי כן, מכיון שהוא מקור לעשר הספירות, וסוף כל סוף יתהוה ממנו [[עולם האצילות]] בספירות מוגדרות, ובעיקר משום שיש בא"ק שורש לבחינת כלים (אלא שאינם מוגבלים ככלים שבעקודים ובאצילות, אבל מכל מקום יש שם שרש לכלים) לכן נקרא אדם דבריאה, שלגבי המאציל שהוא [[אור אין סוף]] ברוך הוא הסובב כל עלמין, גם א"ק נקרא בריאה יש מאין.

באופן יחסי לכללות [[אבי"ע]] הפרטיים - גם בחינת [[כתר]] נקרא אדם קדמון להיות שיש בו השורש לציור עשר הספירות (אדם), ועם זאת הוא קדום שלא בערך לספירות המלובשות ומוגבלות בכלים דאצילות.

==ביחס לעולמות עקודים נקודים ברודים==
<ref>(בכ"ז ראה ע"ח ש"ח פ"א)</ref>[[עיניים דאדם קדמון]] בהסתכלותן עשו כלים ל[[אורות הפה דאדם קדמון]], והוא ענין [[עולם הנקודים]], הוא [[עולם התוהו]], ולכן עולם התוהו הוא בחינת יצירה, שענינו הוא גילוי ההעלם, והיינו האורות הנמשכים מ[[אדם קדמון]] על ידי ההבלים דאח"פ (- אוזן חוטם פה). ו[[אצילות]] שהוא [[עולם התיקון]] שהוא בחינת [[אורות]] ב[[כלים]], שרשו הוא רק הארה דרך [[מצח|מצחא דאדם קדמון]].

==ביחס לעולם האצילות==
בניגוד ל[[עולם האצילות]], שמתלבש ב[[עולם העשייה]], ונמצא ששייך לעולם הקליפות, ויש אריך דקליפא דאצילות, באדם קדמון לא שייך כלל קליפה. אצילות הוא בבחינת מציאות, אלא שהמציאות דאצילות היא בביטול לגמרי, ביטול במציאות. והיינו, שלמעלה מאצילות לא שייך לומר שהמציאות היא בביטול, כיון שאין שם מציאות כלל, אבל אצילות הוא במציאות, אלא שמיד כשנתהווה הוא מתבטל להיות בבחינת ביטול במציאות.

וזהו גם שעניין ה[[ירושה]] הוא שעולם התיקון יורש אורות דתהו, והרי האורות מרובים דתהו שייכים להשתלשלות, שלכן נאמר בהם "לפני מלך מלך לבני ישראל"{{הערה|בראשית לו לא}}, היינו, שיש להם שייכות לסדר ההשתלשלות דעולם התיקון; מה שאין כן ענין המתנה הוא מבחינת אדם קדמון, שזוהי בחינה נעלית יותר שלגבה [[עולם התוהו]] ו[[עולם התיקון]] הם בהשואה.

מלכות דאדם קדמון יורדת ונעשית [[עתיק יומין]] ל[[עולם האצילות]].

==חיצוניות אדם קדמון ופנימיות אדם קדמון==
מחצב ה[[נשמות]] הוא חיצוניות אדם קדמון, ומחצב ה[[ספירות]] הוא פנימיות אדם קדמון.

==ביחס לעולמות אבי"ע==
בדרך כללות, יחס אדם קדמון ל[[עולמות אבי"ע]] הוא יחס של [[כתר]], ו[[קוצו של יו"ד]], והוא כתר דכללות אבי"ע.

רגלי אדם קדמון הם ב[[עולם העשייה]] ממש, שתחתית העקב שלו הוא ראש העשיה. שכל הפרצופים הם דרך השתלשלות ויש הפרש במקום משכנם כמו משכן המוחין הוא בראש, והמדות הם בלב, אבל בחינת אדם קדמון שהוא למעלה מעלה מבחינת וגדר ההשתלשלות הכל שווה לפניו כחשכה כאורה. אך היינו בחיצוניות אדם קדמון תחתית העקב הוא ראש העשייה, אבל בבחינת גילוי פנימיותו והוא בבחינת גילוי יסוד דאדם קדמון אדרבה הערלה מכסה, וצריך [[מילה]] לגלות אותה.

והנה נה"י דא"ק מסתיימין בעשיה וכו'. והפרצופים דעגולים ויושר מסתיימין לפני ה[[פרסא]] שבין אצילות לבריאה אלא שנה"י דא"ק בוקע ה[[פרסא]] ומתלבשים ב[[בי"ע]] כו' כי ענין [[אדם קדמון]] הוא בחינת [[מחשבה]] אנא אמלוך שבמחה"ק ההיא היה כל תכלית סדר השתלשלות עד סוף עשייה בכדי להיות אתכפייא ואתהפכא כו'. ולכן יכולה בחינת אדם קדמון להתלבש ב[[בי"ע]] כו'. ולכן אפילו קל שבקלים ופחותי הערך יכול למסור נפשו על [[קידוש השם]]. והיינו מפני כי נה"י דא"ק מסתיימין ומתלבשים שם בסוף העשיה.

{{סגל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:א"ק]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צמצום]]