עריכת הדף "אגרת התשובה - פרק י"א"

{{תניא}}
'''פרק י"א' - שלימות התשובה: עילאה ותתאה יחד'''

==מבוא לפרק==
בסוף [[תניא - פרק ל"ד|פרק ל"ד]] בתניא נאמר שאפשר להיות במרירות ושמחה יחד{{הערה|מרירות מצד הגוף, ושמחה מצד הנשמה האלוקית.}}. בפרק זה מבהיר [[אדמו"ר הזקן]] שהנאמר שם נכון '''אצל בינוני''', אבל אצל בעל תשובה{{הערה|שאצלו הטוב עדיין מעורב ברע.}} שייך הדבר רק כשמתעלה לדרגת תשובה עילאה.

==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=יא|טקסט הפרק={{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י"א}}}}

==סיכום הפרק==
הבינוני{{הערה|עליו מדובר [[תניא - פרק ל"ד|בפרק ל"ד]] בתניא}} '''יכול''' להיות בו זמנית במרירות ושמחה{{הערה|מאחר ונפשו האלוקית '''מובדלת''' מהבהמית, שייך שיהיה בו זמנית: בשמחה מצד נפשו האלוקית, ובמרירות מצד הבהמית.}} - אבל אצל בעל תשובה{{הערה|הכוונה לבעל תשובה '''תתאה''' עליו מדובר [[אגרת התשובה - פרק י'|בפרק הקודם]]}} '''אין הדבר אפשרי'''{{הערה|ולכן עצתו [[אגרת התשובה - פרק י'|בפרק הקודם]] היא להקדים את המרירות '''לפני''' התפילה.}}.

{{ש}}

אך כאן מחדש [[אדמו"ר הזקן]] שלאחר שהתעלה לדרגת תשובה עילאה הדבר אפשרי:{{ש}}
:הכנעה מצד הידיעה '''שבעבר''' היה חוטא - ושמחה מצד התקשרותו בה'.
:עם זאת, מכיוון שלדרגת הבינוני ([[תניא - פרק ל"ד|שבפרק ל"ד]]) טרם הגיע - צריך הוא '''לצירוף [[אמונה בה'|האמונה]] וה[[בטחון]]''' שאכן נמחלו עוונותיו.

{{ש}}

בהמשך הפרק מבוארת ההתבוננות הדרושה לחיזוק האמונה והבטחון{{הערה|יתבונן שהקב"ה '''מרבה''' לסלוח, שמוחל בפעם האלף כמו בפעם הראשונה.}}, ושהפסוק "וחטאתי נגדי תמיד" '''אינו סותר''' לזה שצריך להיות בשמחה תמיד{{הערה|כמבואר לעיל.}}.

==מושגים יסודיים בפרק==
[[בעל תשובה]]

==צילום דפוס התניא==
<gallery widths="250px" heights="300px">
קובץ:תניא צט2 (Small).jpg|ימין|ממוזער|250px|עמוד 1
קובץ:תניא ק1 (Small).jpg|ימין|ממוזער|250px|עמוד 2
קובץ:תניא ק2 (Small).jpg|ימין|ממוזער|250px|עמוד 3
קובץ:תניא קא1 (Small).jpg|ימין|ממוזער|250px|עמוד 4
</gallery>

{{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק י'|פרק י']]|רשימה=פרקי [[אגרת התשובה]]|הבא=[[אגרת התשובה - פרק י"ב|פרק י"ב]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת התשובה - תניא]]