עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ'"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
אגרת זו מוסיפה חיות נפלאה במצוות הצדקה (בפרט, ובמצוות מעשיות בכלל), ע"י שמגלה יסוד חדש בחסידות, שטרם הוסבר בתניא:{{ש}} | אגרת זו מוסיפה חיות נפלאה במצוות הצדקה (בפרט, ובמצוות מעשיות בכלל), ע"י שמגלה יסוד חדש בחסידות, שטרם הוסבר בתניא:{{ש}} | ||
| − | * '''[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|בתניא]] הוסבר''' שע"י מצוות מעשיות ממלאים את תכלית הבריאה, אך המעלה שהתבארה שם היא רק מצד '''הקיום''' (מצד האדם המקיים) '''ולא''' מצד החפצים הגשמיים המשמשים לקיום המצווה. | + | * '''[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|בתניא]] הוסבר''' שע"י מצוות מעשיות ממלאים את תכלית הבריאה, אך המעלה שהתבארה שם היא רק מצד '''הקיום''' (מצד האדם המקיים) '''ולא''' מצד החפצים הגשמיים המשמשים לקיום המצווה. |
* '''אגרת זו מוסיפה''' שגם בדברים הגשמיים עצמם יש מעלה נפלאה: שדוקא התהוותם היא מהקדוש ברוך הוא עצמו (ולא מהאורות והגילויים מהם מתהווים הענינים הרוחניים). | * '''אגרת זו מוסיפה''' שגם בדברים הגשמיים עצמם יש מעלה נפלאה: שדוקא התהוותם היא מהקדוש ברוך הוא עצמו (ולא מהאורות והגילויים מהם מתהווים הענינים הרוחניים). | ||
| − | אגרת זו כתב [[אדמו"ר הזקן]] "בימים שלפני הסתלקותו"{{הערה|כפי שכותב הצ"צ בדרך מצוותך קע א.}}, וגילה בה יסוד חדש בחסידות: "מספר מילות הנשמה השמימיות מהותו ועצמותו שמציאותו מעצמותו הוא לבדו בכוחו ויכולתו לברוא יש | + | |
| + | |||
| + | אגרת זו כתב [[אדמו"ר הזקן]] "בימים שלפני הסתלקותו"{{הערה|כפי שכותב הצ"צ בדרך מצוותך קע א.}}, וגילה בה יסוד חדש בחסידות: "מספר מילות הנשמה השמימיות מהותו ועצמותו שמציאותו מעצמותו הוא לבדו בכוחו ויכולתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש פתחו אצל החסידים מעיינות חדשים של חיות בקיום מצוות מעשיות"{{הערה|שיחת הרבי הריי"ץ אחש"פ תרצ"ד.}}. | ||
==גוף האגרת== | ==גוף האגרת== | ||
| − | {{קטע תניא|קטע=אגרת כ'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - | + | {{קטע תניא|קטע=אגרת כ'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ'}}}} |
==סיכום כללי== | ==סיכום כללי== | ||
לאחר הקדמה קצרה שבריאת יש מאין אפשרית דוקא ע"י כח האין סוף מסביר: | לאחר הקדמה קצרה שבריאת יש מאין אפשרית דוקא ע"י כח האין סוף מסביר: | ||
:א. ידוע הכלל ש"נעוץ תחילתן בסופן". ולכן דווקא בספירת המלכות (שהיא הספירה הנמוכה ביותר) מתגלה אור הכתר, ולכן רק בכוחה לברוא יש מאין (רק ממנה מתחילה מציאות של נבראים). | :א. ידוע הכלל ש"נעוץ תחילתן בסופן". ולכן דווקא בספירת המלכות (שהיא הספירה הנמוכה ביותר) מתגלה אור הכתר, ולכן רק בכוחה לברוא יש מאין (רק ממנה מתחילה מציאות של נבראים). | ||
| − | :ב. וכוחו של אור האין סוף לא נעצר במלכות ואפילו לא בספירות דבי"ע, ואדרבה: דוקא ביסוד העפר (היסוד הנמוך שבעולם הנמוך) מתגלה כח האין סוף בתמידות בלי הפסק להצמיח יש (צמחים גשמיים) מאין ( | + | :ב. וכוחו של אור האין סוף לא נעצר במלכות ואפילו לא בספירות דבי"ע, ואדרבה: דוקא ביסוד העפר (היסוד הנמוך שבעולם הנמוך) מתגלה כח האין סוף בתמידות בלי הפסק להצמיח יש (צמחים גשמיים) מאין (מכח הצומח הרוחני). |
==סיכום מפורט== | ==סיכום מפורט== | ||
| שורה 23: | שורה 25: | ||
'''ד' תשרי'''{{ש}} | '''ד' תשרי'''{{ש}} | ||
א. מקדים שבריאת יש מאין היא דוקא ע"י ה"כלים" (ולא ה"אורות"). | א. מקדים שבריאת יש מאין היא דוקא ע"י ה"כלים" (ולא ה"אורות"). | ||
| + | |||
ב. ומבאר מהי השתלשלות (עילה ועלול). | ב. ומבאר מהי השתלשלות (עילה ועלול). | ||
| שורה 46: | שורה 49: | ||
היות והקב"ה ברא את העולם באופן של "נעוץ תחילתן בסופן", מתגלה אור אין סוף דווקא במלכות (ועל שם זה נקראת "עלמא דאתגליא"):{{ש}} | היות והקב"ה ברא את העולם באופן של "נעוץ תחילתן בסופן", מתגלה אור אין סוף דווקא במלכות (ועל שם זה נקראת "עלמא דאתגליא"):{{ש}} | ||
א. דוקא בה מתגלה כוח אור האין סוף לברוא נבראים. | א. דוקא בה מתגלה כוח אור האין סוף לברוא נבראים. | ||
| + | |||
ב. רק על ידה מתגלה אלוקות בעולמות (ע"י לידת נשמות, שמהותן אלוקות). | ב. רק על ידה מתגלה אלוקות בעולמות (ע"י לידת נשמות, שמהותן אלוקות). | ||
| שורה 59: | שורה 63: | ||
כח האין סוף לא נעצר במלכות דאצילות אלא יורד לספירות דבי"ע, ונותן גם להן הכח לבריאת יש מאין:{{ש}} | כח האין סוף לא נעצר במלכות דאצילות אלא יורד לספירות דבי"ע, ונותן גם להן הכח לבריאת יש מאין:{{ש}} | ||
א. הארת הקו (המלובשת בכלים דמלכות דאצילות) נעשית נשמה לספירות דבי"ע. | א. הארת הקו (המלובשת בכלים דמלכות דאצילות) נעשית נשמה לספירות דבי"ע. | ||
| + | |||
ב. הקו עצמו (המלובש בא"ק) מאיר גם לרוח ונפש ואפילו לכלים (דספירות דבי"ע). | ב. הקו עצמו (המלובש בא"ק) מאיר גם לרוח ונפש ואפילו לכלים (דספירות דבי"ע). | ||
| + | |||
ג. ועיקר, אור א"ס (המאיר לקו), הוא הנותן לאור הקו את הכח לברוא יש מאין. | ג. ועיקר, אור א"ס (המאיר לקו), הוא הנותן לאור הקו את הכח לברוא יש מאין. | ||
| שורה 67: | שורה 73: | ||
'''י"א תשרי'''{{ש}} | '''י"א תשרי'''{{ש}} | ||
| − | עד כאן התבאר שהספירות יכולות לברוא יש מאין. אבל בריאה תמידית יש רק באדמה (שם מסתיימת הארת אור הקו, ושם מאיר בגילוי האור הסובב), ע"י | + | עד כאן התבאר שהספירות יכולות לברוא יש מאין. אבל בריאה תמידית יש רק באדמה (שם מסתיימת הארת אור הקו, ושם מאיר בגילוי האור הסובב), ע"י כח הצומח (הרוחני) המוציא בלי הפסק "יש מאין" עשבים ואילנות (גשמיים). |
| + | |||
וכמו שצמחים נטועים משובחים מאד מאד מ"סתם" צמחים, כך היא מעלת המצוות על "סתם" גשמיות. | וכמו שצמחים נטועים משובחים מאד מאד מ"סתם" צמחים, כך היא מעלת המצוות על "סתם" גשמיות. | ||
| שורה 85: | שורה 92: | ||
*[https://abc770.org/article_node_4780/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף. | *[https://abc770.org/article_node_4780/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף. | ||
| − | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - | + | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - י"ט|פרק י"ט]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - כ"א|פרק כ"א]]}} |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
