עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ"ז"

{{תניא}}
'''אגרת הקודש כ"ז - אהובי אחיי/ צדיקא דאתפטר'''

==מבוא==
* רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק|מנחם מענדל מהורודוק]] (רבו של [[אדמו"ר הזקן]]) עלה לארץ בתקל"ז וכעבור 11 שנים הסתלק לעולמו. כשהגיעה הידיעה על כך לרוסיה{{הערה|כמה חודשים אחר כך, בתחילת תקמ"ט}} כתב אדמו"ר הזקן לחסידים אגרת ניחומין זו.
* לאגרת מצורף ביאורה: לעיתים קרובות נהג אדמו"ר הזקן לומר "ביאור" על '''מאמרים''' - אך לעולם לא על ה'''אגרות''' שכתב{{הערה|הגיעו לידינו כ200 מכתבים של אדמו"ר הזקן, חלקם כלליים וחלקם פרטיים, ועל אף אחד מהם לא נמצא "ביאור" למעט זו.}} - למעט זו (שהיא '''היחידה''' שיש עליה גם ביאור). בשונה מ'נוהג העולם', ביאורי אדמו"ר הזקן לא באים לפשט את הנאמר, אלא '''עמוקים יותר''' מהמאמרים עצמם (וכן באגרת זו).
* בשתי אגרות אלו מוסבר בהרחבה שחיי הצדיק אינם בשריים אלא רוחניים, ולכן אין הסתלקותו מפרידה אותו ממקושריו, ואדרבה: אחר הסתלקותו יכולים תלמידו להתקר אליו '''יותר'''{{הערה|דברי הרבי באגרת זו מתבססים על דברי הזוהר 'צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי' (=צדיק שנפטר נמצא בכל העולמות יותר מבחייו).}}. 

פעמים רבות מסביר [[הרבי]] בשיחותיו אגרת זו, ומדגיש שחיי הצדיק נמשכים בעולם הזה על ידי הצדיק שממשיך את דרכו של הצדיק הקודם.

==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ז|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ"ז}}}}

==סיכום==
'''אהובי אחיי'''
אמרו חז"ל, שצדיק המסתלק משאיר חיים לכל ("שבק חיים לכל חי", שבק תרגומו השאיר). מסביר אדמו"ר הזקן שהכוונה היא הן ברוחניות והן בגשמיות:

*'''ברוחניות:''' יכולים המקושרים אליו לקבל '''בפנימיות''' את חייו העצמיים ([[אמונה]] [[אהבה ויראה|יראה ואהבה]]).

*'''בעולם המעשה:'''
: א. הארה מעליית נשמתו פועלת על תלמידיו הרהורי תשובה והוספה במעשים טובים.
: ב. לאחר הסתלקותו מגין צדיק על העולם (בגשמיות) יותר מבחייו, והקרוב לו בחייו קודם לברכה.

ונמצא, שמכל הבחינות יכולים התלמידים להתקשר לצדיק אחרי הסתלקותו '''יותר''' מבחייו.

'''צדיקא דאתפטר'''

כאמור לעייל (במבוא) אגרת זו היא "ביאור" על הקודמת, אך לא ביאור המפשט אותה אלא אדרבה - המגלה בה עומק גדול יותר.

בתחילתה מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] (מכמה פסוקים), את הנאמר באגרת שחיי הצדיק אינם בשריים (אלא אהבת ה', יראה ואמונה), ובהמשך מסביר כיצד יכולים תלמידיו לקבל מהם אחר הסתלקותו:

* '''קבלה הפנימית''' של עצם חיי הצדיק (שדובר עליה באגרת) היא '''מרוחו:''' לאחר ההסתלקות עולה רוח הצדיק '''לגן עדן''' (והיות ו[[אויר גן עדן]] מתפשט סביב כל{{הערה|מאחר ואויר גן עדן אינו מוגבל הוא מתפשט סביב '''כל''' אדם.}} אדם), ולכן כשמתקשר לרבו באהבה יכול לקבל משם את עצם רוח רבו.
* '''הארה באופן מקיף''' המביאה למעשים טובים (שדובר עליה באגרת) היא '''מנשמתו''' (העולה גבוה יותר, '''למעלה''' מגן עדן).

==מושגים יסודיים==
*[[צדיק#צדיק באמונתו יחיה|צדיק באמונתו יחיה]]
*[[אויר גן עדן]]
*[[פנימיות]]
*[[מקיף]]

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף כ"ו|פרק כ"ו]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף כ"ח|פרק כ"ח]]}}

==קישורים חיצוניים==
*הרב לוי ליברוב, '''[https://chabad.info/blogs/683841/ "וכל הקרוב אל משכן ה'": למהותה של התקשרות בתקופתנו]''', ביאור בדברי אגרת הקודש {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]