| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | {{תניא}} | | {{תניא}} |
| − | '''אגרת הקודש כ"ו - והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע''' | + | '''פרק כ"ו''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי |
| | | | |
| − | באגרת הקודמת תירץ [[אדמו"ר הזקן]] קושיות על שיטת הבעש"ט הקדוש (והאר"י), ובאגרת זו קושיות על הזהר הקדוש.
| + | ==מבוא לפרק== |
| | + | בהמשך לירידת והתלבשות השכינה בקליפות (שבאגרת הקודמת) מוסיפה אגרת זו, שיחד עם השכינה '''ירדה גם התורה לקליפות''', והן מעלימות ומסתירות על התורה. בהמשך הפרק מוסבר תוכן העניין בעבודת האדם: לכוף את יצרו, ולהתייגע בתורה, ולהסיר העלם זה. |
| | | | |
| − | ==מבוא==
| |
| − | האגרת מבארת את תכלית עבודת הבירורים: מצד [[שבירת הכלים]] וחטאי האדם ירדו ניצוצות קדושה ונעלמו בקליפות, ושבירת התאוות מעניקה לאדם את הכח לבררם: ע"י '''לימוד''' ההלכות מתבררים '''הדברים הגשמיים''' אודותם לומד, וע"י '''העיון''' ופלפול מתבררות '''ההלכות''' עצמן ונפדות מהקליפות.
| |
| | | | |
| − | כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו - תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים.
| + | האגרת נחלקת לארבעה פרקים: |
| | | | |
| − | ==גוף האגרת==
| + | פרק ראשון: ציטוט דברי הזהר הקדוש, הקורא ללימוד תורת הסוד '''עץ חיים''' ולענייני איסור והיתר '''עץ הדעת טוב ורע'''. |
| − | {{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ו}}}}
| |
| | | | |
| − | ==סיכום==
| + | פרק שני: מקשה כמה קושיות עצומות על דברי הזהר הנ"ל. |
| − | האגרת נחלקת לארבעה פרקים:
| |
| − | *'''פרק ראשון:''' מביא ציטוט מדברי ה[[זוהר הקדוש]], המכנה את לימוד [[פנימיות התורה|תורת הסוד]] '''עץ חיים''' ולימוד דינים וענייני איסור והיתר '''עץ הדעת טוב ורע'''.
| |
| | | | |
| − | *'''פרק שני:''' מקשה כמה קושיות עצומות על דברי הזהר האמורים.
| + | פרק שלישי: מסביר שקושיות אלו באות רק מלימוד שיטחי של "חסירי{{הערה|חסדי בדל"ת הוא טעות הדפוס, וצריך להיות חסירי ברי"ש}} מדע", ומתרץ תירוץ פשוט לכל השאלות. נקודת הביאור: עץ הדעת טוב ורע הוא '''גוף''' הדברים הגשמיים (שיונקים חיותם מהקליפות), '''ולא ההלכות''' (והברייתות והמשניות) העוסקות '''ביחס''' לדברים אלו על פי התורה (מתי הם מותרים ומתי אסורים וכו'). |
| | | | |
| − | *'''פרק שלישי:''' מסביר שקושיות אלו באות רק מלימוד שטחי של "חסירי{{הערה|מה שנדפס בגוף התניא "'''חסידי'' מדע" בדל"ת הוא טעות הדפוס, וצריך להיות '''חסירי''' ברי"ש.}} מדע", ומתרץ תירוץ פשוט לכל השאלות. נקודת הביאור: עץ הדעת טוב ורע הוא '''גוף''' הדברים הגשמיים (שיונקים חיותם מהקליפות), '''ולא ההלכות''' (העוסקות '''ביחס''' לדברים אלו, מתי הם מותרים ומתי אסורים וכו').
| + | פרק רביעי: מסביר, שמצד ירידת המשנה {{הערה|משורשה ב"מלכות דאצילות" להתלבש בעולם היצירה}} נבלעו בקליפות חלק מהלכות התורה. לעיתים "נעלמה" ההלכה עצמה, ולעיתים ההלכה עצמה ידועה וגלויה, אך הטעם שלה נעלם. לאחר מכן מוסיף, שרק התחתונים{{הערה|משום שמחלישים את הקליפה על ידי עבודתם להתגבר על התאוות}} יכולים לברר ולהוציא את ההלכות מהעלם הקליפות - ולא העליונים. ומסיים, שלעתיד לבוא {{הערה|שאז לא יהיה עוד צורך בעבודת הבירורים, ילמדו הלכות רק בשביל לדעת את המעשה אשר יעשון}} יהיה כל עיקר עסק התורה רק ליחד יחודים עליונים יותר, להמשיך אורות עליונים יותר, ולקיים המצות בכוונות עליונות כו'. |
| | | | |
| − | *'''פרק רביעי:''' בפרק הקודם נאמר שהמשניות הן '''מלכות''' (דאצילות), ומדוע אמר הזהר שהן '''שפחה''' (והאר"י אומר שהן '''ביצירה''', '''ולא''' באצילות)? ומתרץ, שהתורה כולה{{הערה|מקרא, משנה, תלמוד וקבלה.}} היא באצילות{{הערה|כי כל התורה כולה, מהסוד ועד הפשט, היא "חכמתו יתברך" שהיא דרגת האצילות.}} ורק שירדה '''בלבושים''' שונים, והמשניות בפרט{{הערה|קבלה לא ירדה בלבוש כלל, תלמוד (טעמי ההלכות) התלבש בבריאה, ומקרא בעשיה (העיקר בו הוא צורת האותיות ומספרן).}} היא החכמה האלוקית כפי שירדה והתלבשה במלכות דיצירה (ונקראת שפחה לעומת שורשה במלכות דאצילות).
| |
| | | | |
| − | '''סיום האגרת'''
| + | ==גוף הפרק== |
| − | הקושיות על הזהר תורצו כולן. מכאן ואילך{{הערה|החל מהמילים "והנה כשהמלכות דאצילות מתלבשת בקליפת נוגה".}} '''מוסיף''' אדמו"ר הזקן עניין חדש, ביאור הנלמד '''ממשמעות לשון''' הזהר{{הערה|מדיוק הלשון.}}: למרות האמור (שהמשניות הן "עץ חיים" '''ולא''' "עץ הדעת"), מצד בירור הניצוצות הן שייכות גם '''לעץ הדעת'''.
| + | {{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ו}}}} |
| | | | |
| − | '''תכלית ירידת החכמה''' דאצילות (להתלבש במלכות דיצירה) היא להוציא מהקליפות את ניצוצי הקדושה שנפלו שם{{הערה|מ[[שבירת הכלים]] ו[[חטא עץ הדעת]].}}: כל עוד הקליפות מעלימות על הלכה מסויימת (או על טעמה) - היא לא ידועה לתחתונים וגם לא לעליונים. '''רק התחתונים'''{{הערה|משום שמחלישים את הקליפה על ידי [[אתכפיא|עבודתם להתגבר על התאוות]].}} יכולים לברר ולהוציא את ההלכות מהעלם הקליפות - ולא העליונים. '''לעתיד לבוא''' (כשיגמרו הבירורים, ועבודה זו לא תהיה עוד) יהיה עסק התורה רק [[יחוד (קבלה)|ליחד יחודים]], ולקיים המצות בכוונות עליונות כו'.
| + | ==סיכום הפרק== |
| | + | מצד ירידת השכינה (מלכות דאצילות) להתלבש בעולמות, ירדה גם התורה והתלבשה בקליפה. עקב כך נעלמו בקליפה הלכות רבות. רק עבודת האדם (ביגיעתו בשני הקוים: שבירת התאוות ולימוד התורה) יכולה לברר את ניצוצות הקדושה מהקליפה. |
| | | | |
| − | '''סיכום:'''
| + | כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו - תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים. |
| − | מצד שבירת הכלים וחטאי האדם ירדו ניצוצות קדושה ונעלמו בקליפות. שבירת התאוות מעניקה לאדם את הכח לבררם: ע"י '''לימוד''' ההלכות מתבררים הדברים '''הגשמיים''' אודותם לומד, וע"י '''העיון''' ופלפול מתבררות '''ההלכות''' עצמן ונפדות מהקליפות.
| |
| | | | |
| − | כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו - תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים.
| |
| | | | |
| | ==מושגים יסודיים בפרק== | | ==מושגים יסודיים בפרק== |
| − | *[[עץ הדעת]]
| |
| − | *[[בירור הניצוצות]]
| |
| − | *[[שבירת הכלים]]
| |
| | | | |
| − | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן כ"ה|פרק כ"ה]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן כ"ז|פרק כ"ז]]}} | + | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ה|פרק כ"ה]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]}} |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] |
