עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן ד'"

{{תניא}}
'''אגרת הקודש ד' - אין ישראל נגאלין אלא בצדקה'''

==מבוא==
[[אגרת הקודש - סעיף ג'|האגרת הקודמת]] ביארה את השפעת הצדקה על '''הגשמיות'''. מוסיפה אגרת זו שהצדקה מועילה גם לפדיית הנפש מהגלות '''הרוחנית.'''

==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ד'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף ד'}}}}

==סיכום==
שכל ורגש הם כוחות '''חיצוניים''' - כשמתגלה '''פנימיות''' הלב בתפילה אין זה תוצאה מעבודת השכל והרגש, אלא '''מתנה'''.

מתנה ניתנת רק למי שעושה נחת רוח. החיים האמיתיים (האהבה המסותרת, עצם הנפש, ניצוץ האלוקות שבנפש) הם מתנה לנותן חייו לזולת (צדקה).

:על פי הנ"ל מובן הפסוק "צדק לפניו '''יהלך''' וישם לדרך פעמיו". הצדקה '''מוליכה:'''
* מלמטה למעלה - את '''פניו''' (פנימיות הלב) לה',
* ומלמעלה למטה - את הפנימיות העליונה שתאיר '''בדרכו''' (במצוותיו),
* ולכן נקראת "שלום".

==מושגים יסודיים==
*[[פנימיות הלב]]
*[[גלות|גלות רוחנית]]

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף ג'|פרק ג']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף ה'|פרק ה']]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*