עריכת הדף "אברהם מרדכי אלתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ביום [[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] בעיירת [[גור]] ב[[פולין]] ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת [[תרס"ה]], ושימש באדמו"רות יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת [[תש" | נולד ביום [[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] בעיירת [[גור]] ב[[פולין]] ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת [[תרס"ה]], ושימש באדמו"רות יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת [[תש"י]]. | ||
מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים כבר | מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים למד כבר אז. | ||
בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים...{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=19&hilite= מפי בנו הפני מנחם מגור]}} רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר. | |||
התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על [[ספר התניא]]{{הערה|כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' [[יצחק פלקסר]]}} | |||
אמריו נלקטו בספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים). | אמריו נלקטו בספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים). | ||
== ידידותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]] == | == ידידותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]] == | ||
רבי אברהם מרדכי היה ידיד של [[אדמו"ר הרש"ב]] | רבי אברהם מרדכי היה ידיד של [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעמים רבות התוועדו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=מבריסק&pgnum=365] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=מבריסק&pgnum=368]}} יחד עם רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ורבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]]. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מ[[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בנוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב ה[[רוחני]] ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש"ב -, היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה. | ||
אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מ[[פולין]] הדוויה לארץ הקודש.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34333 ראה בהרחבה בחב"ד אינפו]}} | |||
== ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ == | == ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ == | ||
בשנת [[תש"ג]] כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]] מכתב לאדמו"ר הריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע. כשאדמו"ר הריי"צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים וועד הרבנים. כשלושים וארבע אגרות כתב אדמו"ר הריי"צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח [[השואה]] השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי"ג ב[[ניסן]] פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=אלתר+מגור&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז']}}. | |||
בשנת [[תש"ג]] כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]] מכתב לאדמו"ר הריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע. כשאדמו"ר הריי"צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים וועד הרבנים. כשלושים וארבע אגרות כתב אדמו"ר הריי"צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח [[השואה]] השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי"ג ב[[ניסן]] פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=אלתר+מגור&pgnum=19 אגרות קודש | |||
== עם הרבי == | == עם הרבי == | ||
שורה 44: | שורה 33: | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] - [[חג השבועות]] [[תש"י]]|הבא=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] - [[חג השבועות]] [[תש"י]]|הבא=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | [[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | ||