עריכת הדף "אברהם יעקב פרידמן (השני)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה|אחר=האדמו"ר | {{פירוש נוסף|נוכחי=בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה|אחר=אברהם יעקב פרידמן - האדמו"ר הנוכחי מסדיגורא|ראו=[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]]}}[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] (שלישי מימין)]] | ||
[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] (שלישי מימין)]] | רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' היה ה[[אדמו"ר]] מסדיגורה ונינו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. ידידם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | ||
רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' | |||
== | ==קורות חייו== | ||
הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום [[ח' במנחם אב]] [[תרמ"ד]] לרבי ישראל מסדיגורה. לאחר פטירת | הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום [[ח' במנחם אב]] שנת [[תרמ"ד]] לרבי ישראל מסדיגורה. לאחר פטירת, ביום [[י"ג בתשרי]] שנת [[תרס"ז]], החל למלא את מקומו באדמו"רות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה, שם הנהיג חצרו עד ל[[מלחמת העולם השניה]]. כשנכנסו הנאצים לוינה עבד בעבודת כפיה בטאטוא רחובות. בזמן העבודה נדר שאם הוא יזכה להינצל ולעלות לארץ ישראל, יטאטא את רחובות אדמת הקודש. בשנת תרצ"ח הצליח להגיע ל[[תל אביב]] וקיים את נדרו והחל לטאטא את המדרכה שממול ביתו בכל יום לפנות בוקר, עד שראוהו והפסיק. הרב פרידמן הקים בית מדרש ומרכז חסידי בתל אביב וביתו היה מוקד למבקשים. | ||
בשנותיו האחרונות חלה ועבר שני ניתוחים קשים ולאחר 54 שנות אדמו"רות, ביום [[ה' בטבת]] [[תשכ"א]], נפטר ומנוחתו כבוד בבית העלמין "נחלת יצחק" בחלקת | בשנותיו האחרונות חלה ועבר שני ניתוחים קשים ולאחר 54 שנות אדמו"רות, ביום [[ה' בטבת]] שנת [[תשכ"א]], נפטר ומנוחתו כבוד בבית העלמין "נחלת יצחק" בחלקת אדמור"י בית רוז'ין. | ||
כתביו סודרו על ידי בן משפחתו ויצאו לאור בשנת [[תשכ"ד]] בספר "אביר יעקב". | כתביו סודרו על ידי בן משפחתו ויצאו לאור בשנת [[תשכ"ד]] בספר "אביר יעקב". | ||
== | ==הקשר עם חב"ד== | ||
הרב פרידמן היה בידידות גדולה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש עמו בשנת [[תרצ"ח]]. הוא השתתף מספר פעמים ב[[התוועדות|התועדויות]] שנערכו בתל אביב, ביקר במוסדות התורניים ב[[כפר חב"ד]] וסיפר בהזדמנויות שונות על הערצתו את [[הרבי]] על פעולותיו ברחבי העולם. | הרב פרידמן היה בידידות גדולה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש עמו בשנת [[תרצ"ח]]. הוא השתתף מספר פעמים ב[[התוועדות|התועדויות]] שנערכו בתל אביב, ביקר במוסדות התורניים ב[[כפר חב"ד]] וסיפר בהזדמנויות שונות על הערצתו את [[הרבי]] על פעולותיו ברחבי העולם. | ||
גיסו של הרב פרידמן, האדמו"ר מקופיטשניץ, היה מחותן לבית ליובאויטש, דבר שחיזק את הקשר בינו ובין [[חסידות חב"ד]]. | גיסו של הרב פרידמן, האדמו"ר מקופיטשניץ, היה מחותן לבית ליובאויטש, דבר שחיזק את הקשר בינו ובין [[חסידות חב"ד]]. | ||
בביקורו של | בביקורו של נכדו של הרב פרידמן, הרב [[אברהם יעקב פרידמן]] - האדמו"ר הנוכחי לבית סדיגורה, ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"מ]], שוחחו בין היתר על הפגישה בין הרב פרידמן (השני) לאדמו"ר הריי"צ. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמ' 96. | *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמ' 96. | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | [[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | ||