עריכת הדף "אברהם חיים נאה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]] | |||
| | |||
| | |||
| | |||
הרב | |||
הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') ([[י"ג אייר]] ה'[[תר"נ]] - [[כ' תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים. | |||
הרב חיים נאה | |||
==תפקידיו== | |||
* מראשי [[כולל חב"ד]] | |||
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]' | |||
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]]. | |||
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]] | |||
*רב ב[[סמרקנד]], [[אוזבקיסטן]] | |||
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]] | |||
*רב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]]. | |||
[[ | ==מתולדותיו== | ||
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]). | |||
[[ | הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג. | ||
רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל): | |||
"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]". | |||
"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה". | |||
הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק. | |||
==שנות צעירותו== | |||
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}. | |||
[[ | בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים. | ||
באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית. | |||
בשנת [[ | ===שליחות בסמרקנד=== | ||
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}} | |||
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}} | |||
==אצל אדמו"ר הרש"ב== | |||
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}. | |||
== | בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]: | ||
== | ''' | ||
הרב חיים נאה | "בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".''' | ||
==גלות [[מצרים]]== | |||
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]] | |||
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]]. | |||
בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים. | |||
רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים. | |||
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים | |||
עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}. | |||
==בעדה החרדית== | |||
25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים [[העדה החרדית|בעדה החרדית]]. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. | |||
בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}. | |||
==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו== | |||
בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]]. | |||
לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | |||
==בעל השיעורים== | |||
הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר. | |||
בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, המקובל הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}. | |||
יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון: | |||
איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד. | |||
על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא: | |||
לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה. | |||
רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים. | |||
הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו. | |||
===שיעורי מידותיו=== | |||
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו. | שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו. | ||
שורה 62: | שורה 93: | ||
:ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר. | :ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר. | ||
:ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר. | :ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר. | ||
:ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 | :ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ. | ||
:ה) '''אגודל''' = 2 | :ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ. | ||
:ו) '''אורך שעורה''' = 1 | :ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ. | ||
:ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 | :ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ. | ||
:ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 | :ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ. | ||
;מטבעות ומשקלות | ;מטבעות ומשקלות | ||
שורה 76: | שורה 106: | ||
:ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם. | :ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם. | ||
:ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם. | :ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם. | ||
:ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב = 1 קיראט = 0.2 גרם. | :ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם. | ||
:ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם. | :ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם. | ||
;כלים | |||
:כור = 30 סאה = 241,920 ליטר. | |||
:לתך - 15 סאה = 120,960 | |||
:סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר. | |||
:רביעית = 84 גרם | |||
===מחלוקת השיעורים=== | |||
:''' | על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני. | ||
:''' | |||
וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה: | |||
"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה". | |||
"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם". | |||
"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי. | |||
"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב". | |||
בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם. | |||
מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו. | |||
==מאבק ב[[ציונות]]== | |||
אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים. | |||
משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ. | |||
==התקשרות== | |||
בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן". | |||
עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים. | |||
== | ==מנהל ב[[כולל חב"ד]]== | ||
משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים. | |||
[[ | |||
בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד. | |||
תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד, עבד מלך}} | |||
==יחס הרבי אל הרב נאה== | |||
התכתבות עניפה היתה בין הרבי לרב נאה, ועסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג. | |||
בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים: | |||
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}} | |||
"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א). | |||
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}" | |||
{{ | |||
"ג) בהנוגע לשיעורים. | |||
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}" | |||
==עם אדמו"רים ורבנים== | ==עם אדמו"רים ורבנים== | ||
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת | היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}. | ||
מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}. | |||
==פטירתו== | |||
נפטר ב[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]]. | |||
ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים. | |||
לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס. | |||
חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]]. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים | *'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים. | ||
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות. | *'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות. | ||
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן. | *'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. | ||
* | |||
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה. | *'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה. | ||
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין | *'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי. | ||
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר | *'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים. | ||
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים | *[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים | ||
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס. | *'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס. | ||
שורה 158: | שורה 194: | ||
;בניו: | ;בניו: | ||
*הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]] ו[[גמרא שלימה]]. | *הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]] ו[[גמרא שלימה]]. | ||
*הרב [[ | *הרב [[משה צבי נאה]], רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. | ||
*הילד [[זלמן נאה]] | *הילד [[זלמן נאה]]. | ||
;בנותיו: | ;בנותיו: | ||
*חיה לאה מייזליש | *חיה לאה מייזליש - אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש - מנקר ראשי ברבנות פתח תקווה. | ||
*שרה וינד - אשת לוחם ה[[אצ"ל]] אליעזר וינד. | *שרה וינד - אשת לוחם ה[[אצ"ל]] אליעזר וינד. | ||
*לנה בורגנסקי - אשת הרב יוסף משה בורגנסקי - רב | *לנה בורגנסקי - אשת הרב יוסף משה בורגנסקי - רב ביהכנ"ס 'פועלי צדק' [[נתניה]] ומנהל בית ספר של [[המזרחי]]. | ||
*רחל זילבר - אשת ר' משה יעקב זילבר, [[משמש בקודש|משמשו]] של רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]]. | *רחל זילבר - אשת ר' משה יעקב זילבר, [[משמש בקודש|משמשו]] של רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]]. | ||
*חנה קוזלובסקי | *חנה קוזלובסקי - אשת הרב [[אפרים פישל ברך קוזלובסקי]]. | ||
נכזו, הרב אליעזר זילבר מ[[בני ברק]], ובנו הרב אברהם חיים זילבר מצפת, הקימו את "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה", הפועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול. | |||
בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}} | |||
במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ספר לדמותו, [[שניאור זלמן ברגר]]. | * '''[[נודע בשיעורים]]''' ספר לדמותו, [[שניאור זלמן ברגר]]. | ||
* '''[[שמן ששון מחבריך]]''', | * '''[[שמן ששון מחבריך]]''', [[שלום דובער וולפא]], פרק הסוקר את תולדות חייו. | ||
* '''[[מאורי ישראל]]''' - פרק הסוקר את תולדות חייו. | * '''[[מאורי ישראל]]''' - פרק הסוקר את תולדות חייו. | ||
* | * '''אוצר החסידים''' - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http:// | * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]]. | ||
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו | * [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}} | ||
* :// | * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר']. | ||
* [http:// | * [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה]. | ||
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די]. | * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די]. | ||
* [http:// | * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה. | ||
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}} | * הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}. | ||
* הרב אברהם מלמד, [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html רבי חיים נאה] {{וידאו}} אתר צדיקים | * הרב אברהם מלמד, [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html רבי חיים נאה] {{וידאו}} אתר צדיקים | ||
* שניאור-זלמן ברגר, '''[http:// | * שניאור-זלמן ברגר, '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]''', [[שבועון בית משיח]], כ תמוז התשע"א (22.07.2011) {{אינפו}} | ||
* שניאור-זלמן ברגר, [http:// | * שניאור-זלמן ברגר, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74458 תמונות הפוסק החב"די] {{תמונה}} {{אינפו}} | ||
===ספריו=== | ===ספריו=== | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה'] | * [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה'] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה'] | * [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה'] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון'] | * [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון'] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה'] | * [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה'] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים] | * [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור] | * [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן] | * [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק] | * [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק] | ||
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי]. | *סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי]. | ||
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
שורה 202: | שורה 242: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]] | |||
[[קטגוריה: | |||