עריכת הדף "אברהם דוד שלונסקי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של אברהם שלונסקי (משנת [[תשי"ב]])]] | [[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של אברהם שלונסקי (משנת [[תשי"ב]])]] | ||
'''אברהם דוד שלונסקי''' ( | '''אברהם דוד שלונסקי''' ([[תר"ס]]-[[תשל"ג]]) היה משורר ישראלי [[ציונות|ציוני]], וממחדשי השפה העברית, נצר למשפחה מגזע [[חסידות חב"ד]], ובן דוד שני{{הערה|1=אמו מרת ציפורה (לבית ברברמק) ואמו של [[הרבי]], מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] (לבית [[מאיר שלמה ינובסקי|ינובסקי]]) היו בנות דודות ראשונות.}} של [[הרבי מליובאוויטש]]. | ||
{{ציטוט-צף| | {{ציטוט-צף| | ||
ב"ה, כ"ג | ב"ה, כ"ג סיון ה'תשל"ב | ||
ברוקלין, נ. י. | ברוקלין, נ. י. | ||
ש"ב מר אברהם שי' שלאנסקי | ש"ב מר אברהם שי' שלאנסקי | ||
שורה 11: | שורה 11: | ||
כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, ש'''אני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים''' - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן.|מכתב הרבי אליו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10412.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב]}}.}} | כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, ש'''אני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים''' - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן.|מכתב הרבי אליו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10412.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב]}}.}} | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
אברהם שלונסקי נולד ב[[ה' אדר|ה' אדר שני]] [[תר"ס]] | אברהם שלונסקי נולד ב[[ה' אדר|ה' אדר שני]] [[תר"ס]] בעיר קריוקוב שבפרברי קרמנצ'וג, במזרח אוקראינה, להוריו טוביה וציפורה שלונסקי. | ||
בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (סב סבו של [[הרבי]]), רבה של העיר | בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (סב סבו של [[הרבי]]), רבה של העיר ניקולייב. | ||
בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר | בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר יקטרינוסלב. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי התנועה הציונית, אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד יחד עם בן דודו, [[הרבי מליובאוויטש]]. | ||
אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום | אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום לימודיו בתלמוד תורה, שלחו להמשיך את חוק לימודיו בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התידד עם הרב [[נחום גורלניק]], שהיה לימים מחשובי החסידים ב[[כפר חב"ד]] וממייסדיו. | ||
על אף שאביו | על אף שאביו רצה שימשיך את לימודיו באחד הסניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]], אמו התנגדה באופן נחרץ, ובסופו של דבר, לאחר חגיגת [[בר מצוה|בר המצווה]] שלו בה השתתפו נכבדי העיר וביניהם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|1=במהלך ה[[בר מצווה]] העניק לו הרב שניאורסון את ספר ה[[תניא]].}}, נשלח אברהם הצעיר ללמוד בגימנסיה העברית "הרצל" בתל אביב{{הערה|1=על נסיעתו לארץ, הוא פרסם ידיעה בגליון [[האח (גליון)|האח]], שם פירט את השפעת העיתון על חייו הרוחניים.}}. | ||
לאחר שנה בודדת של לימודים, חזר לבקר את הוריו ב[[רוסיה]], אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להישאר שם, ולהשלים את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב. | לאחר שנה בודדת של לימודים, חזר לבקר את הוריו ב[[רוסיה]], אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להישאר שם, ולהשלים את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב. | ||
שורה 25: | שורה 25: | ||
ביקטרינוסלב הכיר את אשתו לוסיה לייקין והתחתן עימה בגיל צעיר יחסית, ובשנת [[תרפ"א]] עלה מ[[רוסיה]] ל[[ארץ הקודש]] והתיישב בקיבוץ עין חרוד שבצפון הארץ, למרגלות הגלבוע, שם עשה את שנתו הראשונה כתושב הארץ, ולאחר מכן עבר להשתקע ב[[תל אביב]] והחל להתערות בחיי התרבות שבעיר. | ביקטרינוסלב הכיר את אשתו לוסיה לייקין והתחתן עימה בגיל צעיר יחסית, ובשנת [[תרפ"א]] עלה מ[[רוסיה]] ל[[ארץ הקודש]] והתיישב בקיבוץ עין חרוד שבצפון הארץ, למרגלות הגלבוע, שם עשה את שנתו הראשונה כתושב הארץ, ולאחר מכן עבר להשתקע ב[[תל אביב]] והחל להתערות בחיי התרבות שבעיר. | ||
אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של | אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של תל אביב, נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר חהב"די [[צבי מאיר שטיינמיץ]], ביקר אצלהם בסעודות [[שבת]] יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל ב[[בית הכנסת]] חב"ד שברחוב 'נחלת בנימין', וב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות שהתקיימו ב[[כפר חב"ד]]. | ||
בשנת [[תש"ג]], כאשר יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] עם הקריאה [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], תירגם שלונסקי מ[[אידיש]] לעברית את הקריאות שפורסמו, בהשפעת ידידו ר' פינייע אלטהויז. | |||
בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב..."{{הערה|1='ידיעות אחרונות', ט' [[ניסן]] תשל"ב.}}. | |||
בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי). | בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי). | ||
שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה ב[[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]], ונטמן בבית העלמין | שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה ב[[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]], ונטמן בבית העלמין בקרית שאול שבצפון תל אביב. | ||
בהוראת [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], דאג הרב [[אפרים וולף]] לאמירת קדיש ומשניות אחר הנפטר. | |||
==קשריו החב"דיים== | ==קשריו החב"דיים== | ||
בגיליון [[כ"ג מנחם אב]] [[תרע"ב]], במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר [[אברהם שלונסקי]] בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים{{הערת שוליים|"לאחיי קוראי האח! | |||
בגיליון [[כ"ג מנחם אב]] [[תרע"ב]], במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר [[אברהם שלונסקי]] בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים{{ | |||
אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב [[משה רוזנבלום]]). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים | אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב [[משה רוזנבלום]]). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים באהבה שמע אומרים. אני קורא וקורא ולבי שמח, והנני רואה כי עוד לא נפל עמנו, כי עוד יקום משפלתו ויתקרב לדתו. אני זה כבר לומד עברית, למדתי שפת עבר מקרא ופוסקים (?). אחרי סוכות הנני נוסע ל[[ארץ ישראל]], והנני מקוה כי בקרוב נחזה כולנו שלוה שם וכי יובילנו הגואל אותנו לארץ אבותינו. | ||
אחיכם אברהם שליאנסקי".}}. | אחיכם אברהם שליאנסקי".}}. | ||
{{פסקה חסרה}} | |||
==פועלו הספרותי== | ==פועלו הספרותי== | ||
אברהם שלונסקי היה מהוגי השפה העברית{{הערה|1=ידידיו הרבים קראו לו בכינוי החיבה 'לשונסקי' על שם פועלו בתחום הלשון והשפה העברית.}}, ותרגם עשרות ספרים ומחזות. מלבד זאת היה משורר בעל שאר רוח, שהיטיב לבטא את כמיהתו | אברהם שלונסקי היה מהוגי השפה העברית{{הערה|1=ידידיו הרבים קראו לו בכינוי החיבה 'לשונסקי' על שם פועלו בתחום הלשון והשפה העברית.}}, ותרגם עשרות ספרים ומחזות. מלבד זאת היה משורר בעל שאר רוח, שהיטיב לבטא את כמיהתו למשיח ולרוחניות. | ||
על תרגומיו החב"דיים נמנים: | על תרגומיו החב"דיים נמנים: | ||
שורה 56: | שורה 54: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]] | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
שורה 70: | שורה 61: | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משוררים]] | [[קטגוריה:משוררים]] | ||