עריכת הדף "אביר"

'''אביר''' הוא לשון תוקף וחוזק, ומשמש כינוי לספירות שיש בהן עניין זה, למלאכים, ולרבותינו נשיאי חב"ד.

==לספירות==
===תפארת===
אביר היא מדת התפארת ולכן שייכת ליעקב{{הערה|פרדס, ערכי הכינויים, ערך אביר.}}, וכמו שכתוב "אביר יעקב"{{הערה|ויחי מט כד.}} ו"אביר ישראל"{{הערה|ישעיהו א כד.}} (וישראל הוא שם המעלה של יעקב). שייכות "אביר" לתפארת היא בשני אופנים: א. תפארת היא קו האמצעי המכריע כלפי רחמים, וכדי להכריע את הדין לרחמים צריך תוקף (=אבירות). ב. תפארת הוא בתוקף גדול, כי קו האמצעי נמצא תחת הכתר ומקבל ממנו ישירות{{הערה|אוה"ת נ"ך רנד.}}.

===יסוד===
גם מדת היסוד שייכת לאביר: כי אביר אותיות אב"ר-י', והוא היסוד{{הערה|מאורי אור אות א' סעיף י'.}}. ומסביר הרבי הצ"צ{{הערה|אוה"ת ויצא 1702.}}, שכח ההולדה אינו נמצא אצל קטן כי הוא נמשך ממקום גבוה{{הערה|וכמו שמתבאר בתו"א פרשת ואתחנן ע"פ למען תירא, ובד"ה חנוכת הבית: שמבחי' מקיף עליון ובית נמשך ההולדה וכמ"ש "יהי ביתך כבית פרץ" כו', וכמו כן "יבנה בית אחיו" כו' ו"אולי אבנה ממנה" – שבכל מקום נקראת ההולדה בשם בניין.}}  ובגבורה{{הערה|כמו שכתב הרמ"ז ר"פ בהעלותך על פסוק "ישיש כגבור".}}.

===יסוד אבא===
אביר הוא גם יסוד שבחכמה (יסוד אבא){{הערה|אוה"ת ויחי שפח.}}. תחילת הגאולה מתוארת בפסוק "אז יבקע כשחר אורך"{{הערה|ישעיהו נ"ח ח'.}}. היינו, כשם שלצורך בקיעת חושך הלילה מקבלת השמש כח מבחינת מזרח (שהוא מקור השמש), כך יבקע יעקב את חושך הגלות וימשיך לתוכה את אור הגאולה. וכוחו זה של יעקב נובע מחמת היותו "אביר" (יעקב) - לשון תוקף, להיותו מבחינת [[נחל איתן|איתן האזרחי]], שממזרח בוקע אור השחר.

==למלאכים== 
אבירים הם המלאכים. על הפסוק "לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע"{{הערה|תהילים ע"ח כ"ה.}} מסבירם המפרשים ש"איש" הוא משה, ובשעה שהיה בהר "ארבעים יום וארבעים לילה"{{הערה|שמות כ"ד י"ח.}} אכל את הלחם שהוא מזון המלאכים (האבירים){{הערה|והוא הוא ה"צידה אשר שלח להם לשובע" במדבר – המן.}}.

הטעם שנקרא המן "[[מן (לחם מן השמים)|לחם אבירים]]" הוא{{הערה|בבלי יומא ע"ה ע"ב.}}, כי אבירים הוא לשון "איברים". היינו, כי המן הוא מזון נעלה, המתאים למלאכים משום שנבלע בשלימות באיברים ואין בו פסולת כלל.

והטעם שהמלאכים נקראו אבירים הוא{{הערה|ספר החקירה צ"צ עמ' צד.}}, כי אביר הוא לשון תוקף{{הערה|כמו שתרגם יונתן בישעיה א' כ"ד וכן פרש"י שם את המילים "אביר יעקב": אביר הוא לשון תוקף ויעקב הם ישראל – והקב"ה נקרא כך כי הוא תוקפם של ישראל.}}, והמלאכים נקראים "אבירים" כי עניינם הוא תוקף המידות{{הערה|כמו שתרגם יונתן את הפסוק שמעו אלי "אבירי לב" (ישעיה מ"ו י"ב) – '''תקיפי לב'''.}}.


==כינוי למנהיגים החשובים==
רועים הוא כינוי למנהיגים החשובים, ואביר הרועים הוא כמו "אביר שבאבירים", "חשוב שבחשובים"{{הערה| אוה"ת רנד.}}. מקור המושג הוא בספר שמואל{{הערה|א' פרק יד.}}, שם מפרש רש"י את המילים "אביר הרועים" על דואג האדומי, שהיה ראש אב בית דין.

אצל רבותינו נשיאנו כמדומה שרק הרבי הריי"ץ השתמש בביטוי זה, וגם הוא לא "פיזר" את התואר לרוב אלא כנראה אך ורק לגבי שניים מרבותינו: לאביו (הרבי הרש"ב){{הערה|בכמה וכמה מכתבים, שיחות ואג"ק.}} ולאדמו"ר הזקן{{הערה|בכמה מקומות ב"הקריאה והקדושה".}}.

הרבי השתמש בביטוי "אביר שבאבירים" כלפי רבנים מארי דאתרא שנבחרו ע"י הציבור. הדבר היה בשיחה שעסקה בחיזוק מעמדם של רבני שכונת קראון הייטס באופן מיוחד{{הערה|ש"פ משפטים תשמ"ז}}. למחרת אמר הרבי לרב [[הלל פבזנר]] שמה אמר בהתוועדות אודות "אביר שבאבירים" הכוונה גם אליו{{הערה|תשורה פבזנר תשע"ז עמ' 54}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]