עריכת הדף "דבר מלכות עקב" (פסקה)

==סיכום==

ב[[שבת מברכים]] [[חודש אלול]] שחל בשנת [[תנש"א]] ב[[פרשת עקב]], עושים חשבון צדק על כל ימי השנה שעברה, ובר"ת אלול - "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י" - ישנה ב' דרגות:

א. אני לדודי, התעוררות מלמטה, עבודה במעשה ה[[מצוות]] ובירור גופו וחלקו בעולם, מלמטה למעלה, מן הקל אל הכבד, המתחיל ב[[יום ראשון]] בימי השבוע, בבחינת בעל עסק שעוסק בדברים גשמיים בדרך הטבע ([[זבולון]]). שמרמז על הפירוש הראשון במילה "עקב" - עקביים, דרגה נמוכה.

ב. דודי לי, התעוררות מלמעלה, המשכה וסיוע מ[[הקב"ה]] ל[[בני ישראל]] ע"י נשמתו שהיא "חלק אלוקה ממעל", מלמעלה למטה, בבחינת שבת קודש ולימוד ועסק בתורה ([[יששכר]]). שמרמז על הפירוש השני במילה "עקב" - סוף ואחרית.

סדר העבודה הוא להתחיל להתייגע בעצמו מלמטה ע"פ גדרי ה[[תחתונים]], ולא להמתין או להסתמך להתעוררות מלמעלה, ועל ידי זה נעשה כלי לפעול גילוי הנשמה מלמעלה שתרד אליו, ודווקא ע"י העבודה דהעלאת התחתון נפעלת שלימות העלייה גם בעליון יותר. ושלימות העבודה היא בחיבור ב' העניינים יחד, שדרגת האלוקות העליונה מתגלית וחודרת בפנימיות בגדרי התחתון, עד שנעשים דבר אחד ממש ונצחי, כיון שתכלית הכוונה היא, ש[[יהודי]] נשמה בגוף יעשה דירה לו יתברך בתחתונים שבה מתגלה כח העצמות דווקא.

ובפרט בדורנו התחתון "[[עקבתא דמשיחא]]" - סוף ואחרית לגלות, ויש בכוח היהודי לעורר עצמו ואחרים, ועד לחשוב "[[חשבונו של עולם]]" ולהכריע את ה[[עולם]] לכף זכות, ומכיון שסיימנו הכל, מבקש וצועק היהודי "[[עד מתי]]"?!..

ובפרט שהודפס התניא בכתב ברייל ל"[[סגי נהור]]", הרי נפעל "יפוצו מעיינותיך ד[[הבעש"ט]] חוצה" - וצריכה לבוא הגאולה האמיתית והשלימה, עם שלימות הרפואה באופן של ראיה "ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותי".