עריכת הדף "תהלים קי"ט" (פסקה)

==ביאורי תורת החסידות==
===גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך===
פירוש מילות הפסוק: "האר עיני שאוכל להבין דברים נפלאים ונעלמים".

לפי זה, אי אפשר לומר, שהפסוק מתייחס ל[[תורת הנגלה]], כי בנגלה לא שייך דבר שכל נפלא ונעלם. כי למרות שיש ענינים עמוקים ומוקשים, הרי על ידי עיון ומאמץ יכול להבין, ולא שייך על זה בקשה מה'.

לכן בהכרח לומר, שהבקשה היא על [[תורת הנסתר]], שהיא דבר נפלא ומכוסה לגמרי{{הערה|ראה רש"י פרשת וירא יח יד}}, שהיא תתגלה ב[[ימות המשיח]], ב[[תורה חדשה]] שילמד [[מלך המשיח]]. וכיום יש לנו טעימה מתורה זו, כפי שנתגלתה ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|על פי [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה עמוד רע"א}}.

===גֵּר אנוכי בארץ===
פירוש המילה גֵּר הוא, דבר עראי וזמני. שזה מה שדוד אומר, שהוא גר בענינים ה[[גשמיות|גשמיים]], שלא תופסים אצלו מקום. ועבודה זו צריכה להיות גם אצל כל אחד, וזאת - כש[[התבוננות|מתבונן]] איך שכל הגשמיות היא דבר זמני; ואילו נשמתו היא "[[חלק אלוקה ממעל ממש]] - דבר נצחי, ואז ממילא לא יתפעל מכל ה[[יש]] ה[[גשמי]], ואדרבה הגשמיות תסייע לו ל[[עבודת ה']].

וזה (שכל יהודי יכול להגיע למדריגה של "גר" בגשמיות - שלא תתפוס מקום אצלו) הוא בכוח [[נשיא הדור]]; שעל ידו, העבודה להתקשר לרוחניות, היא בנקל יותר{{הערה|משיחת שבת [[פרשת וישלח]] תשט"ז}}.

===טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף===
בחסידות מבואר{{הערה|תורה אור וישב כו ד}} שטוב ל[[נשמה]] [[לימוד תורה]], אפילו אם זה רק ב"פיך" - שרק אומר בפיו את אותיות התורה{{הערה|ב[[תורה שבכתב]]}}, אך אינו מבין מה שאומר, "מאלפי זהב וכסף" "אלפי" מלשון [[אולפנא]] - הלימוד והרגילות (ב[[ארמית]]), ב[[זהב]] שמורה על ה[[יראת ה']], וב[[כסף (מתכת)|כסף]] המורה על [[אהבת ה']], שהנשמה הייתה רגילה בהם בהיותה למעלה. וזאת משום שדוקא במצוות בעולם הזה ממשיכים את ה[[עצמות]].

===טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי===
בחסידות{{הערה|ד"ה טוב טעם ודעת למדני, י"ג תשרי תש"ג}} מבואר, ש"במצוותיך האמנתי" מתייחס לענינים נשגבים במצוות - מה שהמצוות הם [[רצון|רצונו]] של ה', והיא למעלה מכל ההשגה שאנחנו יכולים להשיג ב[[פרד"ס]], גם למעלה מהסוד. ולכן שייך בזה רק [[אמונה]].

וזוהי הבקשה שמבקש [[דוד]] שיגלה לנו גם את סודות התורה שלמעלה מכל הבנה - המדריגה של במצוותיך האמנתי.

===לעולם דברך ה' נצב בשמים===
[[הבעל שם טוב]] מפרש{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק א']], ולמרות שהובא במדרש תהלים, נקרא על שם הבעל טוב, כי הוא פעל שיהיה דרך בעבודת השם ([[ליקוטי שיחות]] עמוד 331 הערה 29).}}, שתמיד ה[[עשרה מאמרות]] אתם [[בריאת העולם|ברא ה' את העולם]], נצבות ועומדות ב[[עולמות]] להחיותם, ואם לרגע אחד יפסיקו לפעול, יחזרו כל העולמות ל[[אין ואפס]] - כמו לפני בריאת העולם.

===מאויבי תחכמני===
הרבי מבאר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9592.htm#_ftn_94 אגרות קודש חלק כו עמוד י"ט] באגרת לאלוף [[אריאל שרון]]}}, שתחכמני דוקא מאויבי, שכאשר ה[[יצר הרע]] וה[[סטרא אחרא]] שוללים ענין מסויים, או אומרים לעשות ענין אחר, מזה דוקא "תחכמני" שאז היהודי יכול לדעת שהנכון לעשות הוא בדיוק ההפך{{הערה|על דרך הסיפור הידוע עם תלמידי התמימים ששהו ב[[שנחאי]] - סין, והייתה להם קושיא בנוגע ל[[חג השבועות]] מתי יחגגו כי חצו את [[קו התאריך]]. הם שלחו מברק ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אך בפועל המענה התעכב. לבסוף, הם שאלו את [[ראש הישיבה]] ה[[מתנגד]] שהיה שם (שהצר רבות את צעדיהם), ועשו בדיוק הפוך מהכרעתו. וכשהגיע המענה מהרבי, ראו שפסק כמוהם - הפוך מפסיקתו של הרב הליטאי}}.

===שלום רב לאוהבי תורתך===
בחסידות{{הערה|ספר המאמרים תש"ד עמוד 81}} מדייקים מכך שכתוב דווקא "'''אוהבי''' תורתך" לא "'''לומדי''' תורתך", שבכדי להגיע לבחינת "שלום רב" - גילוי אור ושפע רב, זהו רק על ידי שאוהבים את התורה - כשמתבוננים בזה שהתורה היא רצונו וחכמתו של [[הקב"ה]]. כלומר, שאוהבים את התורה לא בגלל היותה חכמה נפלאה, אלא בגלל ה[[אלוקות]] שבה.

וזה שכותב דוקא אוהבי '''תורתך''' ולא '''מצוותך''', הוא כי ב[[ביטול]] שב[[לימוד תורה]] יש מעלה לגבי הביטול שב[[קיום המצוות]]: בביטלו שבקיום המצוות זה [[קבלת-עול]] כמו של [[עבד (תואר)|עבד]] - שאינו חודר בו בפנימיות. אבל בלימוד התורה, כשלומד, התורה חודרת בו ונעשית חלק ממנו, עד ש'''"דבר הוי' זו הלכה...היא המדברת מתוך גרונו"'''{{הערה|מתוך [[ליקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 313}}.

===כמוצא שלל רב===
[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]] - אביו של הרבי כותב{{הערה|[[ליקוטי לוי יצחק]] - אגרות, עמוד קצ"ח}} , ש"'''כ'''מוצא '''ש'''לל '''ר'''ב" [[ראשי תיבות]] '''כשר''' - שהשלל הם ה[[ניצוצות]] שירדו ל[[קליפות]] ב[[שבירת הכלים]]. וכשהאדם על יד עבודתו מעלה אותם משם, נעשים "כשר".

הרבי מוסיף{{הערה|שיחת ליל ד' של חג הסוכות תשמ"ה}}, שזה מתבטא גם בכל מילה בפסוק:

'''כמוצא''' - כאשר [[יהודי]] מבצע את עבודתו כפי שצריך, הקב"ה מסייע לו בעבודה, והיהודי מניב תוצאה שלא ציפה אליה בכלל (כמו מציאה שהאדם לא ציפה לה).

'''שלל''' - שלל הוא ביזת ה[[מלחמה]] שבכדי לקבל אותו יש צורך ביגיעה רבה. כך ב[[עבודת הבירורים]] יש צורך ביגיעה.

'''רב''' - השינוי שפועל בעבודתו הוא רב מאוד. לא רק שמגלה את ה' בעולם, אלא עוד יותר, הוא גם פועל שכל העולם ה[[גשמי]] יהיה "[[אין]]" [[רוחני]].