עריכת הדף "פרסום גאולה ומשיח" (פסקה)

==בשנת [[תשנ"ג]]==
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט '[[ברוך הבא מלך המשיח]]' שנתלה מול הרבי]]
מאז [[שמיני עצרת]] [[תשנ"ג]], כאשר הרבי החל לעודד את שירת ה'[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי]]' באופן קבוע בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל - גברה ההתעוררות בין הפעילים בתחום פרסום בשורת הגאולה להוסיף לפרסום את הדגש על כך ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא המשיח]], באישוריו של הרבי. השבועון החב"די [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] החל להדפיס על שער הגליון את הכרזת ה'[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]'. בעקבות שירה ועידוד זה יצאו לאור על ידי חסידי ומוסדות חב"ד פרסומים רבים שבמרכזם עמד זיהויו של הרבי כמלך המשיח ורבים מהם אף קיבלו את אישורו וברכתו של הרבי.

פריצת דרך משמעותית לפרסום זהות המשיח הייתה עם צאתו של הקמפיין "[[ברוך הבא מלך המשיח]]", בשיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] של [[חנוכה]] [[תשנ"ג]] שהפיצה את זהותו של הרבי כמשיח באופן חסר תקדים, וזכתה לתגובות רבות.

לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשנ"ג]], יום מלאת ארבעים ושלוש שנים לנשיאותו של הרבי, הוחלט לארגן מעמד [[סאטעלייט]] עולמי ובו ישודר עידוד הרבי לשירת ה'יחי' על ידי רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. בתחילה הוציאו רבני חב"ד מכתב התנגדות לשידור, אך בעקבות אישורו של הרבי חזרו בהם במכתב נוסף בו הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".

המעמד התקיים ב-[[770]] בליל יו"ד שבט, בהשתתפות אלפי חסידים, ועשרות כתבים וצלמים ששידרו את המעמד לכל קצוי תבל. מעמד זה עורר הד תקשורתי רב וחשף את האמונה ברבי כמלך המשיח ובהתגלותו הקרובה בפני כל שדרות העם.

באותה תקופה הכניס ר' [[משה ברדוגו]] מ[[מגדל העמק]] לרבי אלבום נוסף, המתעד את פעולותיו ב[[פרסום זהותו של משיח]] במגדל העמק. הרבי הוציא בקבוק [[משקה]] באמצעות ה[[מזכיר]] ר' [[בנימין קליין]], ויצא באותו יום לתפילת [[מנחה]] אחרי תקופה ארוכה שלא יצא{{הערה|1= על פי [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwZC1ZUkJUR21FTTg עדותו של ר' משה ברדוגו].}}.

באותה שנה שידרג הרב [[יצחק שפרינגר]] את פרסום המודעות בעיתונים הכלליים, והוסיף להם את המסר אודות זיהוי של הרבי כמלך המשיח והצורך לקבל את מלכותו, כותרת המודעת הייתה "יחי המלך המשיח" ובמודעות הופיעה תמונת הרבי. לאור התנגדות שהופיעה לפרסום, ביקש הרב שפרינגר להכניס לרבי את המודעות שפרסם. המזכיר הרב גרונר הראה לרבי את המודעות שנדפסו בשלוש שפות ([[אנגלית]], [[עברית]] ו[[אידיש]]), הקריא את כותרותיהם והרבי נענע בראשו לאות חיוב על שאלתו האם יכול הרב שפרינגר להדפיסן{{הערה|ה[[מזכיר]] העיד על כך בכתב בתאריך [[כ"א טבת]] תשנ"ג.}}.

מאוחר יותר קמו גורמים שהתנגדו לפרסום, ופנו למערכת העיתונים בהודעה שאין לאף אחד רשות לפרסם דברים בשם חב"ד ללא אישורם (הודעה שאושרה עקרונית על ידי הרבי{{הערה|שם=מחאת התמימים|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=932&start=0&postdays=0&postorder=asc&highlight=&sid=1cea1cae3c9552cfc35f4b6a8445cd46%7C מחאת מחאת התמימים]}}) כשהם מקשרים זאת (על דעת עצמם) למודעותיו של הרב שפרינגר. [[חסידי חב"ד]] מחו נמרצות על המהלך, שנועד לסכל את הפרסום שקיבל אישור מפורש של מהרבי. [[תומכי תמימים המרכזית 770|תלמידי התמימים ב-770]] פרסמו מחאה נמרצת על הענין{{הערה|שם=מחאת התמימים}}. מאבק משפטי ארוך נפתח במטרה להחזיר את האפשרות לפרסום המודעות. בין הפעילים הנמרצים בנושא היו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], חבר [[אגו"ח]], והרב [[רמי אנטיאן]].

למעלה מחצי שנה נמנעה כליל האפשרות לפרסם מודעות בשמו של הרבי. לקראת [[כ"ח סיון]] ננחלה הצלחה חלקית, כאשר העיתונים הסכימו לפרסם מודעות בנושאי משיח בהן נכתב רק "הרבי", ללא ציון מפורש "הרבי מליובאוויטש". ב[[י' אלול]], השיגו החסידים הצלחה במאבקם, כאשר בית המשפט הפדראלי אישר את פרסום המודעות במלואן בשם הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות] - סקירה ארוכה על הפרשיה {{אינפו}}}}.