עריכת הדף "נתן סאה ונטל סאה" (פסקה)

==תקנת [[אדמו"ר הרש"ב]]: בור על גבי בור==
לעומת זאת, ייסד רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] שיטה חדשנית של הקמת בור על גבי בור, כשמלמעלה קיים בור הטבילה ומתחתיו בור ההשקה. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. וראו גם מאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}.

על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים: רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], החזון איש, גדול המנהיגים ה[[ליטאים]] בדורו, יצא כנגד תקנת הרש"ב, וטען שאין מקור ב[[משנה]] לכך שכאשר המים מלמטה הם מתערבים זה בזה באופן איטי יותר, ולכן מדובר ב"סברה חיצונית" שאין לסמוך עליה כי איננו פוסקים הלכה על פי חוקי ה[[פיזיקה]] שלא יצאו מפי [[חז"ל]]{{הערה|חזון איש יורה דעה קכד' ג'}}. בנוסף, יצאו עוררים מאדמו"רי [[חסידות צאנז]], על פי פסק של רבי [[חיים מצאנז]]{{הערה|שו"ת דברי חיים חלק ב' סימן כח'}} שפוסק שכאשר ישנם שני מקוואות זה על גבי זה המחוברים זה לזה בצינור, אין החיבור נחשב לחיבור המכשיר את המקווה, מכיוון שאין המים מכונסים בבור אחד מטבעם של המים, כי המשנה אומרת ש{{ציטוטון|קטפרס אינו חיבור}}, כלומר מים המחוברים במאונך אינו נחשב שמחוברים, והמים הללו מחוברים על ידי צינור המונח ב[[מאונך]]. במיוחד עורר על כך רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטם]] האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג{{הערה|שו"ת דברי יציב חלק יורה דיעה הלכות מקוואות}}. אמנם, ישנם פוסקים שטענו כי ניתן להכשיר צורה זו של מקווה אף לדעת בעל ה"דברי חיים"{{הערה|שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קסז' וש"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן צד'}}

===שיטות אחרות המסתעפות מתקנת [[אדמו"ר הרש"ב]] ===
ב[[חסידות סאטמר]] נהוג על פי הוראת האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]]{{הערה|תשובות זכרון יהודה סימן קפ'}} לשלב את מעלת ה"בור על גבי בור" שייסד אדמו"ר הרש"ב, יחד עם בור זריעה רגיל + בור השקה רגיל. מעלת הבור על גבי בור, שנועדה למנוע את הבעיה של "נטל סאה ונתן סאה", שולבה בבור ההשקה המחולק לשני חלקים, כך שהמים שבחלק התחתון מתחלפים בתדירות נמוכה מאוד, וממילא גם המים שבחלק העליון כשרים{{הערה|1=ראה במאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}. מצד שני, גם אם טענת צאנז נכונה שקיימת בעיה של "קטפרס אינו חיבור", הרי שבמקרה כזה שבור ההשקה קיים בצד המקווה, בוודאי שאין כל בעיה, ולכל היותר החלק העליון של בור ההשקה לא יהיה מחובר לחלק התחתון של הבור (אם הטענה נכונה), ואם שיטת הרש"ב נכונה, נמצא שבמקווה כזו ישנה גם את המעלה של "בור על גבי בור"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=41 קונטרס להבדיל בין מים למים], בשם שו"ת בצל החכמה סימן ס', הרב [[יצחק יעקב ווייס]], והאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]].}}. בנוסף, ייתכן שבמקווה חבד"י המים מתערבים למרות שמדובר בבור על גבי בור, וזאת על ידי תנועת הטובלים, בניגוד לבור השקה בו אין תנועת טובלים המניעה את המים בחוזק{{הערה|שו"ת מנחת יצחק חלק י' סימן פ"א.}}.
====הבעיות בשיטה לעומת שיטת חב"ד====
אך למעשה אין בשיטה זו את כל המעלות שבתקנת אדמו"ר הרש"ב: 1. לפי תקנת אדמו"ר הרש"ב, עיקר הסיבה שהמים אינם מתערבים זה בזה, הוא מכיוון שלמעלה המים חמים ולמטה המים קרים, ולפי חוקי הפיזיקה באופן כזה המים אינם מתערבים, שכיוון שמים קרים כבדים מהמים החמים הם שוקעים למטה, בניגוד למים החמים שעולים למעלה. לעומת זאת, בבור שנבנה השקה בבור הזריעה, המים אינם חמים כמובן, ואז ברור שהמים מתערבים זה בזה.

בנוסף, אין את המעלה של "זריעה" באופן אוטומטי. במקווה שנבנה בשיטת אדמו"ר הרש"ב, חור ההשקה הוא למטה, והוא תמיד פתוח, כך שלא תיתכן מציאות שבעולם שלא יהיה זריעה או ההשקה, שהרי מיד כאשר נכנסים המים למקווה הם זורמים על גבי בור מי הגשמים, והם נזרעים, וגם לא ייתכן שלא יהיה ההשקה, כי החור פתוח תמיד. לעומת זאת, כאשר חור מי ההשקה הוא מהצד, בהכרח לסותמו כאשר מרוקנים את מי המקווה, שהרי אם לא כן יזלו המים מבור ההשקה לבור הטבילה. לעומת זאת, את חור ההשקה שבמקווה חב"ד, אין צורך לסתום, מכיוון שהמים הם למטה ואינם יוצאים ממנו כאשר מרוקנים את הבור העליון כמובן.

לפי שיטת סאטמר, אין לסתום את החור המחבר בין בור הטבילה לבור ההשקה לעולם, כי קיים חשש שמא ישכחו לפתוח את החור לפני הטבילה. כדי להתמודד עם הבעיה של "נתן סאה ונטל סאה", יש לעשות "אוצר מי גשמים"{{הערה|יפורט להלן [[#השיטה הרגילה]].}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20289&hilite=b3221ced-2f16-40ec-a2bf-b1e647e1bc12&st=%D7%A0%D7%AA%D7%9F+%D7%A1%D7%90%D7%94+%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C+%D7%A1%D7%90%D7%94&pgnum=248 שו"ת דברי יואל סימן ס"ט].}}. 
 
{{הערות שוליים}}
{{ערך יתום}}
[[קטגוריה:מקווה]]