עריכת הדף "יהודה קלמן מרלו" (פסקה)

==פטירתו==
לאחר חודש [[תשרי]] [[תש"ס]], חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.

הניתוח נקבע ל[[ז' בכסלו]], לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד [[הטורי זהב]] על הלכות [[חנוכה]] בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.

לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו ל[[אגרות קודש]]. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.

ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]] הייתה הופעתו האחרונה בציבור (באירוע לכבוד חמשים שנה לנשיאות הרבי באולם 'אהלי תורה', שבו נאם נאום ארוך במיוחד כארבעים וחמש דקות).
לאחר [[י' בשבט]] שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.

בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של [[קראון הייטס]] הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב [[אברהם אזדבא]], הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.

בליל שישי, [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] הגיע ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.

===הלוויה===
עוד בטרם הועבר אל בית הלוויות 'שומרי הדת' שבשכונת בורו פארק, הגיעו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] קבוצות של תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], כדי לומר [[תהלים]] עד לשעת הלוויה.

בשעה 8:00 בבוקר ניסרה את חלל האוויר של שכונת [[קראון הייטס]] אזעקה (פעם הראשונה מאז ליל [[מוצאי שבת קודש]], [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]). תושבי השכונה, שהתעוררו משנתם ושמעו את הבשורה, החלו לנהור לעבר 770. [[מקווה|המקוואות]] ברחבי השכונה התמלאו מיד בהמוני חסידים, שהחלו בהכנות לקראת מסע הלוויה.

ברחבי שכונת קראון הייטס ובשאר השכונות היהודיות בברוקלין, הודבקו מודעות אבל מטעם וועד הקהל של שכונת קראון הייטס, שהכריזו על מועד הלוויה. גם כלי התקשורת ב[[ניו יורק]] דיווחו כל העת, במהדורות החדשות, על פטירתו של 'הרב הראשי של מרכז חב"ד בניו יורק'.

בשעה 10:00 בבוקר, לקראת צאת מסע הלוויה מבית הלוויות שבשכונת [[בורו פארק]], שוב הופעלה האזעקה ברחבי שכונת קראון הייטס, וכל החנויות ברחבי השכונה, כולל חנויות של אינם-יהודים, שבתו ממלאכה.

אלפי אנשים, נשים וילדים התאספו על שדירת [[איסטרן פארקווי]], מול 770. הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועת כלי רכב. במתחם מיוחד התגודדו עיתונאים רבים ואנשי תקשורת שהגיעו עם ניידות שידור מיוחדות לסיקור מסע הלוויה.

בערך בשעה 10:40 הגיעה מכונית החברה קדישא, כשהיא מלווה בשלוש מכוניות משטרה וכמה אופנועי משטרה, אל מול בניין 770. מיד כשמכונית החברא-קדישא נעצרה, החל תור ארוך של אנשים לצעוד ליד הארון, לבקשת מחילה.

לאחר שקהל האלפים חלף על פני הארון, החלה מכונית החברה-קדישא לנוע באיטיות על שדירת איסטרן-פארקווי, כשקהל האלפים צועד בכאב ובדממה אחר הארון. בראש מסע הלוויה צעדו חברי [[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של קראון הייטס]], הרבנים הגאונים הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]], וכל ראשי מוסדות חב"ד.

אחר-כך החלה לנוע באיטיות שיירה של עשרות מכוניות, בדרך אל [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק, לשם הגיעו כעבור שעה ארוכה.

לפני הטמנת הארון נעמד ליד הקבר הפתוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובמילים נרגשות פנה אל הרב המנוח וציווה עליו לעלות לפני [[הרבי]], ולתבוע בכוח התורה הקדושה ש[[הקב"ה]] מוכרח להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי [[מלך המשיח]] תיכף ומיד ממש.

מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]".

הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב"ד, סמוך לאהל הק'.