עריכת הדף "אגאדיר" (פסקה)

==רעידת האדמה==
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר, תושבים רבים נהרגו ובהם כ-1500 יהודים. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. 

באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. 

רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. 

===איתור וחילוץ===
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו... לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.

כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".

החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.

===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===

בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:

{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}

מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:
 
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}

===נעדרי אגאדיר===

לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. 
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.

אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.

====הד תקשורתי====
פרשית תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים: 

טלויזיה: ערוץ 20. רדיו: קול ישראל, רדיו מורשת, רדיו דרום, קול ברמה. עיתונים: בקהילה, יום ליום. אתרי אינטרנט: אתר מאקו, הידברות. כלי התקשורת החב"דיים: [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתרי האינטרנט [[חב"ד אינפו]], [[חב"ד און ליין]] ו[[שטורעם]].

איש התקשורת ניסים קינן, שאחיו שכיהן כמשגיח בישיבה נהרג, סיפר בראיון בתכנית 'היום שהיה' בהגשת אמיר איבגי בערוץ 20, על מסע החיפושים המיוחד שנפתח בעקבות הממצאים בספר, בו משתתפים קינן, בני משפחות הנעדרים, עורך הספר, וצאצאי הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי מליובאוויטש במרוקו{{הערה|[https://ch10.co.il/news/391474/ ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]}}.