עריכת הדף "תפילת נעילה" (פסקה)

===ערבית במוצאי יום הכיפורים===
אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם 
כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש - אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמה}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[כובע]], והטלית על הכתפיים. וכן בעריכת ה[[הבדלה]] את ההבדל עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים. העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית-הכנסת{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"). במוצ"ש רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יו"כ אפילו כשחל בחול י"א שצריך לחזר אחריו (סי' רחצ, שו"ע אדה"ז ס"ב)}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו.

במוצאי יום הכיפורים אומרים: 'גוט יום-טוב'. ובליובאוויטש, ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}. אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}.