עריכת הדף "נעליים" (פסקה)

==== ביאור א' ====
לפי שלעת"ל יהיה דין צדק ושכר צדק, ויהי' השכר לפי אופן העבודה, וכיון שהעבודה בזמן הגלות צריכה להיות ע"י לבושים, ועד ללבוש היותר תחתון, שזהו ענין הנעלים, לכן, גם הענין דקבלת שכר יהי באופן שיקחו גם את הנעלים שהשתתפו בעבודה.

והביאור הוא, כי כללות העבודה צריכה להיות למטה דוקא, לפי שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים. וכיון שלמטה ישנם דברים בלתי-רצויים, קוצים וברקנים, שמריעים ומשחיתים, לכן יש צורך בשמירה והגנה על ידי הלבושים שעל הגוף, ועד ללבוש הנעל שעל גבי הרגל.

ובמכל שכן ממה שמצינו ענין הלבושים אצל הקב"ה שעל ידם יורד למטה בתחתונים, כמ"ש "וכל מלבושי אגאלתי", ועל אחת כמה וכמה בנוגע להאדם למטה, "אתם קרויין אדם", שצריך להיות אצלו ענין הלבושים בשביל הירידה למטה.

וענינו בעבודה:

כללות העבודה של קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] אינה יכולה להיות על ידי [[נפש האלקית]] לבדה, אלא על ידי התלבשותה ב[[נפש הבהמית]] ובגוף הגשמי דוקא. אמנם, מצד התלבשות [[נפש האלקית]] בהגוף באופן של התקשרות והתאחדות ועד שמתפעלת ממקרי הגוף, אזי אי אפשר שלא יתדבק איזה ענין בלתי רצוי – על כל פנים ענין של הגשמה בנוגע לדברי הרשות – שיהיה צורך לרחצו.

וכדי שלא ידבק הרבה – הנה העצה לזה היא ה[[התבוננות]] בהענין ד"אתה בחרתנו מכל העמים", באופן ד"לקחת לו גוי מקרב גוי", היינו, שגם כאשר [[בני ישראל]] נמצאים במעמד ומצב שיש איזה ערך ודמיון ביניהם לבין [[אומות העולם|שאר העמים]], [[בחירה|בוחר]] [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] בהם ולוקח אותם מבין העמים, ולכן צריכה להיות הנהגתם באופן של '''הבדלה''' מכל העמים, כמ"ש "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה", "מכל העם" דייקא, אפילו מ[[חסידי אומות העולם]].

וענין זה מתבטא בכך שההתעסקות עם הגשמיות היא ע"י '''הבדלה והפסק''', שזהו תוכן ענין לבוש '''הנעל''' שע"ג הרגל:

רגל – קאי על הארת הנשמה שירדה למטה, כידוע שעיקר הנשמה נשארת למעלה, ומה שנמשך למטה הרי זה בחי' רגל.

והלבוש על הרגל הוא הנעל – חלק היותר תחתון שבא במגע עם הארץ (גשמיות) – שהוא '''למטה''' משאר לבושי הגוף.

ועפ"ז מובן גם בנוגע לשכר העבודה:

כיון שפעולת הדירה בתחתונים נעשית על ידי [[נפש הבהמית]] והגוף דוקא, צריך להיות עיקר השכר לנשמה בגוף דוקא.

וכמו כן, מכיון שהעבודה למטה נעשית באמצעות לבוש הנעל דוקא, צריכה להיות השתתפות הנעל גם בענין השכר.

ולכן נאמר ביעודי הגאולה "והדריך בנעלים" (אע"פ שאז לא יהי' צורך בלבוש הנעל לצורך שמירה והגנה) – כי, מצד שלימות הגאולה בהכרח שבענין השכר תהיה גם השתתפות ה"נעלים", שעל ידם דוקא נעשית מעלת העבודה אצל הנשמה, שמצד עצמה לא היתה מגעת לכך{{הערה|אחרון של פסח תשכ"ב, תו"מ ע' 346.}}.