עריכת הדף "לימוד החסידות" (פסקה)

==אופן הלימוד==
===סדר הלימוד===
הדבר הראשון בלימוד החסידות הוא ידיעת סדר ההשתלשלות כפי שמבואר ב[[שער היחוד]] של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תד.}}.

המתחילים בלימוד החסידות, ילמדו בספר התניא את [[אגרת התשובה]], לאחר מכן [[שער היחוד והאמונה]], [[לקוטי אמרים]] אגרות הקודש וקונטרס אחרון{{הערה|אגרות קודש חלק יז עמוד מו.}}. הרבי גם ציין כראשית הלימוד את [[קונטרס ומעיין]].

מי שכבר רכש ידיעות בתורת החסידות, לומד את התניא לפי הסדר שנדפס.

בכל ענין שלומדים, יש להתחיל בלימוד ההקדמה, המהווה אף היא חלק מהענין{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 519.}}.

===צורת הלימוד===
לכל הפחות פעם או פעמיים בשבוע צריך להיות הלימוד 'בחבורה'{{הערה|1=שיחת יום שמח"ת ה'תשט"ו.}}.

בכל נושא שלומדים בפעם הראשונה, יש להבין קודם כל את כללות הענין ומהלך הביאור ברמת הפשט, ורק לאחר שחוזרים ולומדים מספר פעמים בצורה זו, ניתן להעמיק ולדייק בפרטי הביאור{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמוד סד ועמוד רעט, חלק ג' עמוד צז, חלק י"ג עמוד שנ.}}.

עיקר לימוד החסידות הוא בהעמקה ובעיון, ולהבין זאת כמו ענין בנגלה, עד שיוכל להסביר את הדברים במילים שלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 24.}}, ואפילו לחדש בהם{{הערה|שיחת ט"ו שבט תשמ"ח, חג השבועות ושבת פרשת נשא ה'תנש"א, ועוד. אך יש להיזהר מלימוד שכל מטרתו הוא בשביל לחדש, כפתגם החסידי על "חידושיכם ומועדיכם שנאה נפשי", לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 254.}}. אל לאדם לסמוך על הדברים שהם אמת, אלא עליו להתייגע להבין זאת בשכלו שלו ואם אינו מבין - עליו לדפוק על הדלת ולבקש שיסבירו לו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=671&hilite= מאמר והיה מדי חדש תשד"מ], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=431&hilite= שיחת שבת פרשת פקודי תשמ"ט].}}.

הלימוד צריך להיות בדיבור בפה, ולא במחשבה ובאמצעות הבטה בעיניים בלבד, ובכוחו של לימוד באופן כזה לגרום לבהירות בלימוד ולהסרת קושיות העולות{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד קיח. ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד קצה.}}.

בלימוד רצוף במשך זמן ארוך, יש לעצור כעבור שעה למשך חמש-עשר דקות לנוח, ולחשוב אודות כללות הענין שלמדו{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד קיח.}}.

===התבוננות בלימוד===
[[קובץ:לימוד חסידות מביא פרנסה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על ההשפעה של לימוד החסידות לפרנסה בהרחבה: '''קבלתי מכתב ממנו והזכרתיו [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|על הציון]]. והלוואי היה נותן - מאז - מזמנו ללימוד החסידות, שאז לא היה מוכרח להשקיע כל זמנו בעסקים''']]
ההתבוננות בענינים הנלמדים בתורת החסידות, הינה חלק בלתי נפרד מהלימוד עצמו.

מטרה אחת בהתבוננות, היא כ[[הכנה לתפילה]], וענין זה נוגע לכל אחת משלושת התפילות במשך היום{{הערה|שם=האזינו תשלב|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3459263 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב].}}, שצריך להתבונן לפני התחלת התפילה בעניני חסידות, כפי שנפסק בשולחן ערוך{{הערה|אורח חיים סימן צ"ח סעיף א'. ענין התבוננות זו התבאר גם בתורת מנחם חלק נ"א עמוד 227.}} שקודם התפילה יש להתבונן בגדלות ה' ושפלות האדם, והתבוננות זו היא עיקר הסיבה ללימוד החסידות, כמו שנאמר בפסוק "דע את אלקי אביך ועבדהו בלבב שלם", שידיעת אלוקות כפי שהתבארה בתורת החסידות, היא לצורך ה"ועבדהו בלבב שלם"{{הערה|שם=האזינו תשלב}}.

===חזרה על הלימוד===
אחרי לימוד כל פרק יש לחזור עליו פעם ושתיים עד שנעשים לבקיאים בפרק, ורק לאחר מכן להמשיך בלימוד, ולאחר מכן בסיום לימוד המאמר כולו יש לחזור על המאמר כולו מספר פעמים עד שנקודת ההשכלה של המאמר נקלטת היטב בהבנה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד שעט.}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] הורה לחסידיו לחזור על כל מאמר ארבעים פעמים, היות ובצורה כזו המאמר חודש במחשבתו וזכרונו ובכל מקום שהולך חושב על המאמר, ואפילו ה'גדילה' והצמיחה הגשמית של הגוף נעשית מתוך שריה בדברי החסידות{{הערה|מפי השמועה. שבועון כפר חב"ד גליון 693.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שעדיף ללמוד מאמר אחד שלושים פעמים מאשר ללמוד שלושים מאמרים שונים, היות שדווקא בחזרה מרובה על אותו ענין שלומדים החסידות משנה את האדם, וזו תכלית הלימוד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד קעט.}}.

===ביטוי הלימוד במעשה בפועל===
כל ענינה של החסידות הוא לשנות את טבע מידותיו של האדם, על ידי הורדת הלימוד העיוני לעבודה שבלב{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמוד נו.}}.

רבותינו נשיאינו הזהירו רבות מלימוד לשם 'השכלה בלבד'{{הערה|ראו בהרחבה 'אוצר פתגמי חב"ד' חלק ב' עמוד 320 ואילך.}}, והמשילו את מי שעוסק בלימוד בלי 'עבודה' לעשיר הפורט את רכושו למטבעות מזוייפות{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמוד 165.}} והעושה כך מכניס צלם בהיכל ומבזה את החסידות{{הערה|ספר השיחות תרפ"ח עמוד 16.}} ונוח לו שלא נברא{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד סה.}}, ואמרו שללימוד מסוג זה יש 'ריח רע' ומחונך חסידי חש בדבר ומתרחק מכך{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד קי.}}.

אדמו"ר הריי"צ התבטא שלימוד החסידות והעבודה שבלב כרוכים זה בזה, עד שהלומד ואינו עוסק בעבודה שבלב - אין לימודו לימוד, והעוסק בעבודה שבלב ואינו לומד חסידות כדבעי - אין עבודתו עבודה{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמוד 27.}}.

אך הרבי הורה שבתקופתנו יש לתת דגש גם על לימוד לשם השכלה - בבחינת [[מוחין בעצם]] כהכנה לירושת ארץ ג' עמים ב[[גאולה]]{{הערה|ראה [[דבר מלכות לך לך]].}}.