עריכת הדף "הלוויה" (פסקה)

===הרבי===
עד שנת [[תשל"א]]{{הערה|ב[[שבועון בית משיח]] ג' מנחם אב [[תש"פ]] מצוין שהנהגה זו נמשכה עד [[תשל"ח]].}}, בכל הלוויה שנערכה ב[[קראון הייטס]] ועברה דרך [[770]], נהג הרבי לצאת לפתח הראשי וללוות במבטו את מסע הלוויה, כשפעמים רבות הרבי הלך בראש המלווים עד לפינת הרחובות [[איסטערן פארקווי]]-[[קינגסטון]]{{הערה|בלוויה של מרת פעשא לאה לאפיין המשיך הרבי באופן חריג עד לבנין [[צא"ח]] (הלוויה פנתה ימינה לעבר ביתה של המנוחה), שם נעצר והמתין עשר דקות עד שכל הקהל חלף, ולאחר מכן חזר לחדרו.}}, שם נעצר והמשיך ללוות את הארון במבטו עד שנעלם מן העין{{הערה|מפי השמועה.}}, בנוסף לכך, בלוויות מיוחדות הצטרף בעצמו למסע הלוויה ונסע לבית החיים. משנת [[תשל"א]] ואילך מיעט לצאת להלוויות, ויחד עם כך יצא להלוויות מיוחדות כגון בהלווית הבחור שנהרג ב[[פרעות קיץ תנש"א]], בהלווית מרת לאפיין שנהרגה על קידוש ה' בשנת [[תשנ"ב]], רעייתו הראשונה של ר' [[אהרון דב הלפרין]], ועוד.

בהלוויות משפחת בית הרב, ליווה באופן קבוע עד לבית החיים.

עם זאת, ככל הידוע, ב-2 לוויות בלבד השתתף הרבי בעצמו בנשיאת הארון, אצל הרב [[משה שניאורסון]] בחודש [[אלול]] [[תשי"ט]], ואצל הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (אצלו למד הרבי בילדותו), בשנת [[תשכ"ג]]. מקרה חריג נוסף אירע ב[[י"ג אלול]] [[תשכ"ו]] כאשר נפטר חסיד בויאן בשם הרב [[שלמה הורנשטיין]] שרעייתו היתה קרובת משפחה של הרבי, כאשר לאחר הליכה קצרה אחר המיטה נסע הרבי לבית מדרשו של האדמו"ר מבויאן במנהטן, וצעד יחד עם האדמו"ר שלוב זרוע אחר המיטה.

להלן רשימה חלקית של אישים שאינם ממשפחת בית הרב שזכו שהרבי ישתתף בעצמו במסע הלוויה ונסע עד לבית החיים:
*ר' [[שניאור זלמן וילנקין]] (המלמד של הרבי בילדותו)
*ר' [[שלמה זלמן הכט]]
*הרב [[שמואל לויטין]]
*הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]]
*ר' [[משה לייב רודשטיין]], חבר [[מזכירות הרבי]]

;מנהגי הרבי:
*לאחר ההלוויה נוהג ליטול ידיו 4 פעמים על כל יד לסירוגין{{הערה|מעשה מלך.}}
*הרבי עצמו נוהג ליטול ידיו מחוץ לבנין, אך אין להקפיד על כך בנוגע לשאר המלווים{{הערה|ראו מענה הרבי שנדפס בשבועון בית משיח ג' מנחם אב תש"פ עמוד 12, בטעם הדבר מדוע לא להוציא מים וליטול מחוץ לבנין, ובפרט כאשר הדבר נוגע להלכות שמירת גוף ונפש שבהם 'שומר פתאים השם'.}}.
*מקפיד שלא לנגב ידיו{{הערה|מלבד לאחר הלוויתו של [[הרש"ג]] שניגב את ידיו בשונה מהרגיל.}}.
*אמירת 'ויהי נועם' בישיבה, לא בחוץ, אלא דווקא בבית הכנסת וכיצא בזה{{הערה|ראו המענה בבית משיח שצויין לעיל.}}.