עריכת הדף "הכהן כמורה הוראה" (פסקה)

==בחלק הנסתר שבתורה==

ב[[ספר הזוהר]], מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני [[קדושה|קודש]]{{הערה|רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג. זוהר חלק ג דף כג.}}. אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של [[רבי יוחנן]] שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ופרישות{{הערה|מדרש הנעלם לזוהר חדש דף כב: זוהר חדש דף מב.}}, אולם ב'''זוהר חדש''' מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור [[הוי"ה (שם)|השם המפורש]] בנכונות המקובלת{{הערה|זוהר חדש לבפר רות דף פב.}}. ב'השמטות' לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] יחד{{הערה|השמטות לזהר, %46 מהתחלת הספר}}.

לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את ה'ניחוח' בקרבן דהיינו הנחת רוח ל[[קדוש ברוך הוא]], וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ עבודתו פסולה{{הערה|זוהר חדש לרות פב. הובא ברקנטי}}. בצורה יותר חריפה, [[רבי שמעון בן יוחאי]] משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה{{הערה|ילקוט שמעוני לספר במדבר ד' שיא (הוצאת "המאור") הובא מספרי חלק ב דף קמח}} השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת תרומה א}}.

בספר 'רזיאל המלאך' מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע [[לחם]] ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו{{הערה|ספר רזיאל המלאך דף לו-ז}}