עריכת הדף "הדלקת נרות חנוכה" (פסקה)

===הברכות בתורת החסידות===
בברכות הדלקת הנרות, מתבטאת מעלתה המיוחדת של מצות נר חנוכה וההמשכה האלוקית הנמשכת על ידה (כדלהלן{{הערה|בפסקא [[#דרגת ההמשכה]].}}):

*'''להדליק נר חנוכה''': המילה "להדליק" (עם הכולל) היא [[גימטריא]] של שלושת השמות (ה[[מילויים]]) [[ע"ב]], [[ס"ג]], [[מ"ה]]. בכך נרמז שהמשכת [[שם הוי"ה]] שבהדלקת הנרות היא המשכה משם [[הוי"ה]] כפי שהוא במילוי האות [[יו"ד]] (שם[[ ע"ב]]), שהוא השם המתלבש ב[[ספירת החכמה]]. ולכן, אומר האריז"ל{{הערה|פרי עץ חיים שער החנוכה}} שבעת הברכה "להדליק נר חנוכה" יש לכוון על המשכת השמות ע"ב ס"ג מ"ה - שכולם נמשכים בשם [[ב"ן]], היא [[ספירת המלכות]], המקבלת מכולם.

:ענין זה מראה על מעלתה הגבוהה של ההמשכה שעל ידי נרות חנוכה; שכן בשלושת הרגלים מאירה ההמשכה אך ורק מ[[ספירת החסד]] ומטה, ואילו על ידי נרות חנוכה מאירה ההמשכה מספירת החכמה ולמעלה ממנה{{הערה|שם=דרמ"צ|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה.}}.

*'''שעשה ניסים לאבותינו''': ההמשכה ממקור החכמה עד מלכות עוברת באמצעות ה[[מידות]] - [[ז"א דאצילות]], על כל פנים בדרך [[מעביר]]; כיוון שכל המשכה צריכה להיות על ידי המידות. אמנם, כדי שיוכלו המידות להשפיע הארה עליונה כזו, עליהן להתרומם ממקומן אל ה[[כתר]], ושם מקבלות השפעה מהמידות שבכתר, ועל ידה בכוחן להאיר.

:וזו משמעות הברכה: "'''שעשה נסים'''" - [[נס]], פירושו הגבהה, היינו שהגביה "'''לאבותינו'''" - את המידות, שנקראים אבותינו{{הערה|כיוון ששלושת האבות, [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]], מקבילים לשלושת המידות העיקריות: [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]].}}; "'''בימים ההם'''" - אל המידות שבכתר, שמקראים "ימים ההם" ו"ימי קדם"{{הערה|"ימים" - כיוון שששת המידות מקבילות לששת הימים שבהם ברא הקב"ה את העולם; וימי "'''קדם'''" על שם היותם נעלות ומרוממות מהמידות שבאצילות.}}, "'''בזמן הזה'''" - ומהמידות שבכתר נמשכת ההארה לספירת המלכות, שהיא שורש ומקור ה[[זמן]]{{הערה|שם=דרמ"צ}}.