עריכת הדף "אהרן הכהן" (פסקה)

==הכהן במקדש==

עבודתו של אהרן הכהן במקדש - העלאת הנרות ב[[מנורת המקדש]] הטהורה, הייתה יותר מאשר סמל, לדרך חייו באהבת ישראל. 

נרות המנורה הטהורה במקדש, מסמלים את [[נשמה|נשמות]] ישראל - "נר ה' נשמת אדם". ולכן היו שבעה נרות, כי שבעה סוגי [[נשמה|נשמות]] הן, בהתאם לשבע המדות העליונות - שורש הנשמות.

ועל זה נאמר בתורה: "בהעלותך את הנרות"{{הערה|במדבר ח ב}}, לא הדלקה סתם, אלא העלאת ה[[נשמה]] וקירובה אל ה', "עד שתהא שלהבת עולה מאליה"{{הערה|רש"י שם}}, ששלהבת [[אהבת ה']] המסותרת בלב כל ישראל, תתעורר ותתלהב מאליה - מפנימיות הנשמה, שלא יזדקקו לחיזוקים חיצוניים.

וכשם שהדלקת נרות המנורה הטהורה - חייבת להיות במקדש דוקא, ומשם יוצאת אורה לכל העולם, כך גם העלאת והארת ה[[נשמה|נשמות]] צריכה שתהא באור של קדושה, שיאיר ויקרין לכל העולם.

אף על פי ש"הדלקת הנרות כשרה בזרים"{{הערה|רמב"ם הלכות ביאת מקדש ט הלכה ז}}, מכל מקום הטבת הנרות, היינו, הכנת החומר שבו מאירים את הנרות, היא רק על ידי אהרן הכהן.

המשמעות הרוחנית של הלכה זו, היא - שאף על פי ש"ההדלקה כשרה בזר", והיינו שגם כל אחד מישראל יכול וחייב להדליק את [[נשמה|נשמות]] ישראל ולקרב את הבריות לתורה, וכציווי המשנה לכל אחד מישראל: "הוי מתלמידיו של אהרן הכהן כו'"{{הערה|דברי הלל במשנה אבות א יב}}, מכל מקום "הטבת הנרות" - דברי התורה שכוחם יפה לקרב בהם את הבריות - צריכים להיות מכוחו של הכהן דוקא, משום שאין לו חלק ונחלה בעולם החומר - אלא "ה' הוא נחלתו", ולכן דברי תורה הבאים מכוחו, ושרוחו -רוח אהבת ישראל- שורה בהם, הנה בזה דוקא - אפשר לקרב את הבריות לתורה.