עריכת הדף "
חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 30
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== רשימות == מה דעת אורחי האתר שי' אודות הכנסת סיפורים וכו' מרשימת היומן וכו' לערכים? {{שכח|שפי"ץקייט}} :{{א|שפי"ץקייט}} תוכן לא אנציקלופדי, וגם מה העניין מסיפורים מרשימות היומן? יש הקצנה כזו? {{חיוך}} בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(01:33, כ"ג באייר, ה'תשפ"ג)</font>. :: לא הבנתי "תוכן לא אנציקלופדי". ואי"ז הקצנה, כ"א סיפורים ועובדות שלא קיימים במק"א, וחושש הנני שכאשר אציין ל"רשימות" פב"פ יוריד א"ז... נוחכתי שלא. {{שכח|שפי"ץקייט}} :::{{א|שפי"ץקייט}} א. בבקשה תחתום, תתייג ותזיח. ב.כאן לא מעלים סיפורים ואם אתה טוען בקשר לעובדות וסיפרים שלא קיימים במקום אחר אתה מוזמן לפרסם אבל לא כאן, אגב, איפה הוספת? אני רוצה למחוק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(09:17, כ"ג באייר, ה'תשפ"ג)</font>. ::::בהתחשב בעובדה שהרבי עצמו פירסם מיומנו הנהגות קודש ועובדות, בספר היום יום, והרבי מציין בפירוש "מרשימותי" חושבני שניתן להעלות לכאן עובדות משם, כמו כן אין שלילה כזו בחוקי האתר, כמובן שניתן להשמיט המקור או להלחיפו בשם אחר עליו ניתן לדון כאן, אך חס ושלום למנוע בר מעם ישראל עקב שגיונם של כמה מוקצנים. דרך אגב, שמעתי מהרב [[שמעון וויצהנדלר]] שהתבטא שמכיוון שהספר כבר פורסם על ידי אחרים אין חשש להשתמש בו. בברכה--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 12:50, ג' בסיוון, ה'תשפ"ג 12:50, 23 במאי 2023 (UTC) :::::{{א|קונטרס החלצו}} שמעתי מהרב [[זושא פוזנר]] את הסיבה מדוע '''אסור''' ללמוד רשימות, והיא: אכן, אין בעיה כלל עם העובדה שהרשימות 'גנובות', שהרי אנו מוצאים כמה סיפורים אודות גניבות חסידיות ובכך שהדבר מותר. הבעיה העיקרית והחמורה היא שלומדי הרשימות טוענים חלילה שזו ירושה מהרבי (עפ"ל!) ולזה אין נתינת מקום כלל בחב"דפדיה! כאן לא יהיו רשימות!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(15:20, ג' בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>. ::::::{{א|יוסף בן מלמד}} בדיוק על זה מצינו בגמרא התימה "ויאבד עולמו מפני השוטים?!" וכי מכיוון שתורתו של הרבי מפורסמת על ידי אנשים הסוברים סברות שונות ומשונות, יהיה על עם ישראל לסבול מחור בהשכלה. אי ידיעת תורתו של הרבי חמורה בהרבה ממה שכת "לומדי הרשימות" (כלשונך, וכבר הזכרתי דברי הרב וייצהנדלר בזה, והוא למיטב ידיעתי נמנה על הצד של ליובאוויטש) טוענים, עלינו להוכיח לציבור שישנם המכירים בנצחיות חייו של הרבי, ויחד עם זאת לא סובלים מחסרון שכזה, דהיינו כנ"ל, התעלמות מוחלטת מחלק שלם בתורת הרבי, איני מדבר על לתת כסף למוציאים לאור - על כך עוד יש לדון, אך הספרים האלו כבר מפורסמים בקובצי פי-די-אף. ובכל זאת לא לקרא אותם בגלל שאלו הקוראים אותם סוברים אחרת?, זה כמעט כמו טענת כמה מחסידי פולין שלא לומדים תנ"ך (בשונה מליובאוויטש כמו שמובא בהיום יום) מכיוון שהמשכילים קבעו לעצמם שיעורים בתנ"ך. ומובן האבסורד שבדבר. התורה היא אמת, תורת הרבי היא אמת, ועל אמת אי אפשר להעלים בטענות כזב על חוסר בחיים רח"ל. יהיה אפשר להדגיש את נצחיות חיי הרבי בשעת הבאת תוכן דבריו מהרשימות, יהיה אפשר לא להזכיר כלל שזה נכתב ברשימות (אפשר לכתוב מ"יומנו של הרבי" ועוד) אבל להתעלם לגמרי זהו אבסורד. בברכה לבשורות טובות --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 11:53, ד' בסיוון, ה'תשפ"ג 11:53, 24 במאי 2023 (UTC) :::::::מדיניות האתר היא שלא להכניס קטעים מהרשימות ולמעשה גם על יצירת הערך של הרשימות היו מחלוקות רבות. אפשר להכניס מרשימות שהרבי אישר להדפיסם, ליקוט מהרשימות הנ"ל ראה בקישורים חיצוניים בערך [[רשימות אדמו"ר שליט"א]] (וגם ראה את המענה ש"לא הדפסתי מרשימותי לפועל" הנדפס שם בא' העמודים הראשונים, ולהרחבה בקונטרס "חיים שנים ישלם"). יחי. {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 14:51, ד' בסיוון, ה'תשפ"ג ''<font size="1">(24 במאי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] ::::::::{{א|קונטרס החלצו}} אכן, מפני השוטים נאבד עולמנו, אני גאה להמנות על שבט לוי המאמין בנצחיות חייו של הרבי שליט"א. כיוון שהרבי חי וקיים הרי זה ממש לא מוסרי ללמוד רשימות. אשאל אותך שאלה, האם הינך בקי בתורת הדבר-מלכות לפני שאתה ניגש ללמוד רשימות?! ובסגנון אחר, מה הדחף המוזר הזה ללמוד רשימות?! האם אין תורת הרבי גדולה כחול הים אשר לא ייספר, שלכך אתה זקוק לרשימות היומן דווקא בכדי להיות חסיד של הרבי? מסכים אני איתך שרשימות אלו הם חלק בלתי נפרד מתורת הרבי, אך אולי הרשימות הם כמו ספר הזוהר שהיה מוחבא מעיני הציבור במשך אלפי (!!) שנים? מי נתן לך רשות לקרוא בהם כל עוד הרבי לא עודד את הוצאתם לאור? ומסיימים בטוב, שנזכה לתורה חדשה מפי הרבי שליט"א עוד היום. (נ.ב נדמה כי אנחנו סתם מתפלספים לשווא, שהרי הזכיר חב"דפדי פעיל שמדיניות האתר היא שלא להכניס רשימות). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(20:10, ד' בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>. ::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} לא זו הסיבה שלא לומדים רשימות, הרי לכאורה אם יש זמן לקרוא ספרים אז למה שלא יהיה זמן ללמוד מהרשימות שהרבי כתב? אלא הסיבה היא שהרשימות '''נגנבו''' מארונו של הרבי, וכידוע מספר פעמים באו לרבי ובקשו ממנו להוציא לאור את רשימותיו ומה שהרבי הביא יצא לאור בתור [[רשימות אדמו"ר שליט"א]], כל השאר הרבי לא התיר להוציא לאור, ואז אחרי ג' תמוז באו מספר קיצוניים שגבנו - נגד דעתו של הרבי! - את רשימותיו מארונו הפרטי ועוד העיזו להוציאם לאור! - אלה הם אותם משוגעים קיצוניים אדוני {{א|קונטרס החלצו|המתון והמלומד}} וזוהי הסיבה שלא לומדים מהרשימות, ודוגמא לדבר יש שם אף דברים שעברו במסורת בית רב בלבד שלא על מנת להבעירם הלאה, וגם אם יש ספק ספקה שמה יש דברים שהרבי לא רוצה שיתפרסמו - ואין ספק בזה כי הרבי אכן לא הסכים שזה יתפרסם - אז אנחנו - ה"קיצוניים" וה"הזויים" לא נלמד מזה! כן יש כאלה שגם אחרי ג' תמוז מקשיבים לרבי.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חוזרים למערכה! עכשיו יותר מתמיד כולנו מתגייסים}}]] 11:23, 25 במאי 2023 (UTC) :::::::::::{{א|חסיד של הרבי}} תודה רבה לך על תגובתך! ברשותך אצטט ממה שכבר כתבתי למעלה: "'''אך אולי הרשימות הם כמו ספר הזוהר שהיה מוחבא מעיני הציבור במשך אלפי (!!) שנים? מי נתן לך רשות לקרוא בהם כל עוד הרבי לא עודד את הוצאתם לאור?'''". אכן, כיוונת לדבריי ואני מודה לך מאוד על כך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(21:58, ה' בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>. {{שבירה}} אני מצטער, לא ידעתי שחוקי האתר שוללים ועם העורכים הסליחה. מלבד זאת כוונתי הייתה אך ורק לפי שיחת הרבי בי"ג שבט תשי"א, (הציטוט לקמן) ובאם ההבנה בדברים שונה אצל אחרים הרי נהרא נהרא ופשטיה, ושבעים פנים לתורה, וכבר הצהרתי לעיל שאין חלקי עם הכופרים בנצחיות חייו כו' אלא כפי שכתב ידידי {{א|חסיד של הרבי}} הנני מתון במקצת ומנסה לשקול הדברים שנית, באם הדבר כבר סוכם ניתן כעת '''''לסגור דיון'''''. "ב. הרבנית הצדקנית בעלת היאָרצייט היתה מאלה שהיו מעתיקים את הכתבים של אדמו"ר מהר"ש1. בהיות אדמו"ר מהר"ש מסודר ביותר, וידעו בדיוק סדר יומו, כולל גם הזמנים שהי' נוסע לטייל – היו מתגנבים, בעת שהי' יוצא לטייל (לאחרי שהיו מעמידים שומר להודיע בעוד מועד על שובו), ומעתיקים כתבי דא"ח. באופן כזה העתיקו ריבוי כתבים. א' המעתיקים היתה כאמור הרבנית הצדקנית בעלת היאָרצייט. אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר היו מונחים ההעתקות שלה מכתבי אדמו"ר מהר"ש, בתיק אחד, עם ההנחות של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ג. כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שבאופן כזה התנהג אף הוא עם אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. פעם תפס אותו אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע להעתיק כתבים, ואמר לו: גם אצלי בבית אינני כבר בעל-הבית?! מדברים אלה קיבל כ"ק מו"ח אדמו"ר שבירת-לב חזקה, וביקש תיקון על זה. לאחרי זמן נתן לו אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע רשיון, גישה להכתבים, ובנסעו, הי' משאיר לו את מפתחות הארונות2. ד. לכאורה אינו מובן: מסתמא שיער אדמו"ר מהר"ש, ואולי גם ידע ברור, שמעתיקים את הכתבים בזמן נסיעותיו, שהרי הכיר את אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ואת תשוקתו לכתבי חסידות. ואם כן – ממה-נפשך: אם לא רצה שיעתיקו את הכתבים – הי' יכול להבטיח את הכתבים באופן כזה שלא תהי' אפשרות להעתיקם; ואם לא הי' איכפת לו שמעתיקים הכתבים – הי' יכול ליתן רשיון על זה. ולמה הוצרכה העתקת הכתבים להיות באופן כזה? ועד"ז אינו מובן בנוגע להכתבים שהעתיק כ"ק מו"ח אדמו"ר אצל כ"ק אדמו"ר נ"ע – למה הוצרך להיות באופן כזה, שלא ברשות? ויש לומר הביאור בזה: בהמאמר השני שנאמר לאחרי המשך המאמרים דראש השנה (בשנת תרצ"ד – הנדפס לר"ה השתא) – המאמר דפ' וישלח, ד"ה ויאמר גו' ישראל יהי' שמך3 – מבואר טעם הדבר שברכות יצחק ליעקב הוצרכו להיות במרמה דוקא (בחכמת תורתו4, אבל באופן שקרוי "מרמה"), כמ"ש5 "בא אחיך במרמה ויקח ברכתך" – לפי שנפילת ניצוצות הקדושה למטה ע"י חטא עה"ד היתה במרמה, כמ"ש6 "והנחש הי' ערום גו'", ולכן גם סדר העלאתם ע"י יעקב (שהוא מעין אדם הראשון7) שלוקח הברכות מעשו, צ"ל במרמה דוקא, כמ"ש8 "עם עקש תתפתל". ויש להוסיף ולבאר גם דברי רבקה ליעקב (בדברה אליו לילך ליקח את הברכות במרמה) "עלי קללתך בני"9, שאם תהי' קללה ח"ו, לוקחת היא על עצמה – דלכאורה: איזו נחמה היא זו? כל בן, ובפרט כמו יעקב, דואג לאמו, וא"כ מהי התועלת בהמענה "עלי קללתך בני"? והרי רואים אנו שמענה זה פעל על יעקב?! והענין בקיצור: כאשר צריכים ליקח ענין כזה וממקום כזה שהוא למעלה משכל10, בחירה ורצון הנותן, צ"ל גם אצל המקבל כלי המתאים – לא שכל, טעם ודעת, אלא תנועת המסירת נפש, להעמיד את עצמו בסכנה. וזהו "עלי קללתך בני" – שהיא מוכנה אף לכך. ואדרבה: דבר זה דורש מסירת נפש, ומתקבל רק על ידי מסירת נפש דוקא, ולא חשבון על פי טעם ודעת. ומענה זה פעל גם אצל יעקב תנועה של מסירת נפש. ועפ"ז מובן גם בנוגע לתורה בכלל11, ובפרט לפנימיות התורה, כבנדו"ד בנוגע להעתקת הכתבים – שישנו אופן נעלה יותר שמגיעים אליו באופן של מרמה דקדושה, שלא בידיעת הנותן ובתנועה של מס"נ מצד המקבל12 (להסתכן מקבלת קפידא מהרבי כו'). ה. ענין זה (שע"י מרמה באים לדרגא נעלית יותר) מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר ההילולא13 – שהכוונה היא להפוך השטות דלעו"ז לשטות דקדושה, כי, ע"י הפיכת השטות דלעו"ז מגיעים לדרגא נעלית יותר מאשר ע"י עבודה שע"פ טעם ודעת, שטות דקדושה שלמעלה מטעם ודעת דקדושה14. ועפ"ז יש לבאר מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר ההילולא15 בענין "עיקר שכינה בתחתונים היתה"16, ש"עיקר גילוי אלקות הי' בבית המקדש (וראי' לדבר) דכתיב17 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" – דלכאורה אינו מובן: מהי הראי' מהשראת השכינה בנשמות ישראל ("ושכנתי בתוכם", "בתוך כל אחד ואחד מישראל") על השראת השכינה בעולם (עיקר שכינה בתחתונים היתה ועיקר גילוי אלקות הי' בבית המקדש) – הרי נשמות ישראל הם אלקות, שהאלקות נעשה יש18, ואיך אפשר להביא ראי' מהשראת השכינה בהם על השראת השכינה בעולם? והענין – דלכאורה אינו מובן לאידך גיסא: מהו הצורך בתנאי מוקדם, "ועשו לי מקדש", כדי שיהי' "ושכנתי בתוכם", בתוך כאו"א? כיון ש"נשמה שנתת בי טהורה היא"19, "בנים אתם להוי' אלקיכם"20, וכו' וכו' – ה"ז מספיק שיהי' "ושכנתי בתוכם", ומהו ההכרח בהקדמת "ועשו לי מקדש" שלאח"ז דוקא יהי' "ושכנתי בתוכם"? והביאור בזה – שעבודת הנשמה מצד עצמה היא עבודה שע"פ טעם ודעת, ואילו עבודתה במסירת נפש, שטות דקדושה, מתעוררת דוקא ע"י העלם והסתר העולם, הגוף ונה"ב. ולכן, התנאי להענין ד"ושכנתי בתוכם", עיקר שכינה ולא הארה בלבד, הוא, דוקא ע"י "ועשו לי מקדש", "מקדש דאקרי משכן"21, שנעשה מ"עצי שטים עומדים"22, "עצי שטים", השטות דלעו"ז שמהפכים לשטות דקדושה (כמבואר בהמאמר13), ש"עומדים" ומחברים אוא"ס ב"ה עם המטה23." בברכה --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 18:20, ז' בסיוון, ה'תשפ"ג 18:20, 27 במאי 2023 (UTC) :{{א|קונטרס החלצו}} א. למה אתה עושה 'העתק הדבק' ועוד כזה אורך? תסביר במילים שלך. ב. כבר כתבתי לך למעלה שאין עניין לשנות את דעת הקהל דחב"דפדיה, אם הוחלט שאין רשימות אז אין רשימות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(01:52, ח' בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>. ::היות שהובאה כאן השיחה מתשי"א אציין לערך המלא על [[גניבה חסידית]] לתועלת הקוראים. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:44, ח' בסיוון, ה'תשפ"ג :::{{א|אליהו ב.}} ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(11:19, ח' בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>. ::::אני נגד! [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!|יחי המלך המשיח!!!]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח!!!|שיחה]], 15:52, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ג 15:52, 2 ביוני 2023 (UTC) :::::{{א|יחי המלך המשיח!!!}} כל הכבוד שאתה נגד, אבל לא בחב"דפדיה, אלא בעולם האמיתי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(16:10, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>. :::::: היוצא מהנ"ל: במענה לשאלת {{א|שפי"ץקייט}} מה דעת עורכי האתר כו', התשובה היא "דעתם שנויה במחלוקת" ומכיוון ש"כל מחלוקת כו' סופה להתקיים", הרי ש'''אי אפשר''' לצטט ציטוטים מהחוברות הנ"ל באתר זה (ואע"פ שאין זה כתוב בפירוש בכללי האתר, ככל הידוע לי. אך תא חזי מאי עמא דבר, וודאי שמדיניות האתר היא שלא להרבות במחלוקת) וכפי שביקשתי לעיל, לאחר ששללנו בפירוש. הריני מרשה לעצמי להניח התבנית: {{סוף דיון}} ::::::החותם לכבוד התורה ולומדיה --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 12:07, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ג 12:07, 6 ביוני 2023 (UTC) :::::::ישר כח לך {{א|קונטרס החלצו}} על ההבנה! אכן, סוף דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(12:14, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>. :::::::: הפירוש ב"כל מחלוקת כו' סופה להתקיים" היינו - פי' רע"ב - "כלומר... תכליתה המבוקש מענינה. והמחלוקת שהיא לשם שמים, התכלית והסוף המבוקש מאותה מחלוקת להשיג האמת, וזה מתקיים, כמו שאמרו מתוך הויכוח יתברר האמת, וכמו שנתבאר במחלוקת הלל ושמאי שהלכה כבית הלל. ומחלוקת שאינה לשם שמים, תכלית הנרצה בה היא בקשת השררה ואהבת הניצוח, וזה הסוף אינו מתקיים, כמו שמצינו במחלוקת קורח ועדתו שתכלית וסוף כוונתם היתה בקשת הכבוד והשררה והיו להיפך: וראה- רוב אלה שחולקים <small>(ואף רח"ל שולחים ידם בקודש וקורעים רשימות וכה"ג רח"ל היל"ת)</small> אינם עושים זאת בגלל שעי"ז יתברר האמת וכה"ג כ"א משום "אהבת הניצוח". וכיוון שלע"ע לא הוכרע הוויכוח- למעט פב"פ לעיל - אני ס"ל כהמ"ד הב'. (והאמת) '''והשלום''' אהבו. (וכנראה יהי' רק) בביאת משיח צדקינו תומ"י. [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שפי"ץקייט]]</span></font> ~ <font size="2">(22:16, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>. :::::::::"כידוע מספר פעמים באו לרבי ובקשו ממנו להוציא לאור את רשימותיו ומה שהרבי הביא יצא לאור בתור [[רשימות אדמו"ר שליט"א]], כל השאר הרבי לא התיר להוציא לאור, ואז אחרי ג' תמוז באו מספר קיצוניים שגבנו - נגד דעתו של הרבי! - את רשימותיו מארונו הפרטי ועוד העיזו להוציאם לאור!" - כ"כ הרבה אי דיוקים במשפט אחד... לתועלת הדיון כדאי להעלות מקור אמין לה'ידוע' שביקשו מהרבי מספר פעמים וסירב [[שיחת משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]]</span></font> ~ <font size="2">(21:38, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>. ::::::::::הדיון מוצה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(03:08, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>. :::::::::::כשרואים את עמדתך מקודם מובן מדוע אתה ממהר ודוחק לקבוע שהדיון מוצה...{{מחוץ לחשבון|חייל של המלך}} ::::::::::::{{א|חייל של המלך}} פשוט נמאס לי מהדיון הזה שלא מוביל לשום מקום, דעתי כלל לא השתנתה חלילה. ואגב, אשמח לשמוע מה דעתך כי נראה שסתם יש לך טינה נגדי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#0000FF;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(20:05, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ג)</font>.
תקציר:
עריכה תוכנית:
הגהה
ניסוח
הועבר
הרחבה
עריכה
עדכון
תקלדה
הוספת מקור
עריכה טכנית:
ויקיזציה
עיצוב
תמונה
קטגוריה
קישורים פנימיים
תיקון פרמטרים
תיקון קישור
טיפול בהשחתה:
הפרת זכויות יוצרים
שחזור
דפי שיחה:
ארכוב
תגובה
הסבר
ברוכים הבאים
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף מיזם
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפי משנה
דפים מיוחדים
מידע על הדף