עריכת הדף "משתמש:חב"דפד וטוב לו/טיוטה" (פסקה)

== אנ"ש חסידי חב"ד שעברו וקבעו את מקום תפילתם בבית המדרש ==
=== רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב === 
רבי שלמה יהודה לייב אליעזרוב גאב"ד חברון, ואח"כ רבה של שכונת הבוכרים, בא כוחו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ באה"ק, העתיק את מקום תפילתו לבית המדרש לאחר סגירת בית הכנסת של הר"ח נאה, והיה מתפלל בו לעיתים קרובות למרות המרחק מביתו שבשוק הבוכרים והקושי בהליכתו, מחמת לקוי בבריאות רגליו.

=== רבי בן ציון פונדמינסקי ===
רבי בן ציון פונדמינסקי היה ת"ח מצאצאי רבנו הזקן שהיה נהנה מיגיע כפיו והיה מאריך בתפילה בדמעות שליש.

היה מנאמני ביהמד"ר והיה מקפיד שיתפללו בנוסח חב"ד.

=== רבי משה לרנר ===
רבי משה לרנר מגזע בעל אור הגנוז מתלמידי התמימים ב"תורת אמת" שקדן בתורה, וירא אלוקים, שגם בעת הפגזות היה הולך להתפלל ב"שטיבלאך" אף שרבים פחדו, ובעת הליכתו היה מכריז "שבת קודש" כסגולה שלא יזיקו.


=== רבי אורי אורנשטיין === 
רבי אורי אורנשטיין, ת"ח ויושב באוהלה של תורה, שהיה מתפלל בקביעות בביהמד"ר "רבי לייב'לע" בבית ישראל, שינה כוון אנשים שפגשוהו והבחינו במסלולו החדש ושאלוהו מה יום מיומיים, ענה בתרועת שמחה: "עתה שיש לנו ביהמד"ר חב"ד בשכונתנו, הרי מקומי שם".

=== רבי ישראל יצחק היילפרין ===
המשפיע בביהמד"ר בשנים הראשונות היה הרב הגאון רבי ישראל יצחק היילפרין, מבחירי התלמידים של המשפיע ר' אלתר שימחוביץ, שהיה מתוועד בבית המדרש ומוסר שיעור קבוע בש"ק אחה"צ בתניא קדישא שנים רבות, והיה מתפלל שעות ארוכות ב"עבודה" ובנעימות, כשמפעם לפעם הייתה נשמעת ממנו חרישית אנחה חסידית.

=== רבי דוד גולדבר ===
הרב החסיד המשפיע רבי דוד גולדברג שהיה מוסר בליל שבת את השיעור ב"תורה אור" ו"לקוטי תורה" עד שחלה ונחלש. רבי דוד היה מוסר גם במשך שנים עוד שיעור מיוחד בלקוטי תורה גם בשבת אחר הצוהריים.

=== הרב פסח מן ===
ממשפיעי ביהמד"ר היה גם הרב פסח מן שע"פ פניית הרה"ח ר' זליג סלונים השתדל ועזר בביסוס המקום בתקופה הראשונה, והיה חוזר מידי שבת בשבתו מאמר דא"ח בעת סעודה שלישית.


=== רבי אברהם שניאור זלמן יפה ===
רבי אברהם שניאור זלמן יפה מיו"ח של רבי ישראל יפה מתלמידי רבנו הגדול התפלל בביהמד"ר וקבע עתים לתורה שימש גבאי ובעל קורא והמתפללים היו נהנים לאור תורתו. והגה"ח מחשובי החסידים רבי אליעזר הכהן בעמח"ס על מסכת כלאיים.


ממלווי ביהמד"ר ידיד שלא מאנ"ש הוא הרה"ח רבי ארי' מרדכי וקסלשטיין זצ"ל,
הגה"ח רבי ח"י היילפרין מייסד הקהילה הי' מקפיד מאד שכל ש"ץ שניגש להיות חזן
שיתפלל דווקא בנוסח רבנו הזקן, אולם על רבי ארי' מרדכי ע"ה רצה הרב היילפרין
להקל והוא אמר לו הרי אתם קבועים בבית מדרשנו ואם קשה לכם באותם ימי יאר-
צייט להתאים עצמכם לנוסח חב"ד, אנו לא נקפיד על כך. ענה רבי ארי' מרדכי ע"ה:
"האמת הוא שתמיד מתחשק להתפלל בנוסח המבורר של רבינו הזקן אלא שקשה
לשנות מגרסא דינקותא שקיבלנו מבית אבא אולם כשיש הזדמנות להתפלל בנוסח זה,
הרי זה בשבילי מציאה ולא ארצה לוותר על כך".


רבי ארי' מרדכי הי' נוהג לומר בכל ליל ערב שבועות עם סיום הספירה, "ב"ה,
התחלנו את הספירה וגם זכינו לסיימה, הבה נעשה ריקוד".

עוד יהודי חשוב שלא מחסידי חב"ד, חסיד סאדיגורא - ושמו רבי יצחק אייזיק בארט
ע"ה שהיה מלווה את קהילתנו באהבה ובעין טובה, הוא היה אומר: "מה בין חסיד הבא
להתפלל לבין מתנגד? האחרון לוקח את הסידור הפרטי שלו ניגש לסטנדר הפרטי שלו
שופך שיחו לרבוש"ע שלו הפרטי, בסיום התפילה סוגר את הסידור שלו ופוסע אחוריו,
לא כן החסיד כשבא לביהמד"ר הוא נכנס לביהמד"ר של הרבים, ומתפלל וכולל עצמו
בתפילתו עם כל המתפללים, וכשהוא גומר את תפלתו הוא מרגיש כחלק מן הצבור
ונשאר גם יחד עם הצבור ללימוד או לאמירת לחיים". רבי אייזיק היה מקיים זאת
בעצמו והיה משתתף בכל האירועים וההתוועדויות.


ביהכנ"ס היווה גם המשך ל"שטיבל" שבו היו מתפללים אנ"ש האברכים המקושרים
לרבותינו וה"עובדים" בראשות המשפיעים רבי דוד גולדברג ע"ה, רבי משה וובר ע"ה,
ולהבדל"ח הרה"ח יוסף צבי העבר הי"ו, למניין זה שנקרא "שטיבל" לא היה מקום קבוע
ועבר ממקום למקום. בין המקומות ששכן היה היכן ששוכן כיום הקלויז של חסידי
אלכסנדר ברח' מאה שערים פינת רח' זוננפלד, וכמה ממתפלליו עברו להתפלל בבית
מדרשנו לאחר יסודו.