עריכת הדף "משתמש:ז.ר./אחישנה" (פסקה)

== [[כבר היה לעולמים]] ==
מכיון שביאת המשיח היא באופן שכל היעודים שנאמרו בביאת המשיח, אינם משלים בלבד, אלא הם '''כפשוטם''', ישנם כאלו שמקשים על זה:

רואים במוחש בהנהגת העולם שמזמן לזמן הולכים ומתרבים ענינים שמביאים היזק וכו', היפך השלום, הצדק והיושר. ובפרט כאשר קוראים בעיתון אודות מצב העולם, אזי מתייראים ומפחדים.

ואיך יתכן שלפתע פתאום יבוא אדם גשמי, שיכולים למששו בידים, והוא יודיע ויכריז שהגיע הזמן "לתקן עולם במלכות שד-י", ו"'''מיד''' הן נגאלין", כך, שתוך זמן קצר ישתנה מעמד ומצב העולם מן הקצה אל הקצה. – בתחילה תהיה אמנם מלחמה (כמ"ש הרמב"ם<ref>ראה הל' מלכים פי"א ה"ד. פי"ב ה"ב.</ref>), אבל רק למשך זמן קצר, ואם נזכה, יהיה זה במשך זמן קצר ביותר, באופן ד"אחישנה", ומיד לאחרי זה יתבטל "שעבוד מלכיות", ולאחרי זה יהיה מעמד ומצב העולם באופן ש"לא ירעו ולא ישחיתו", ככל היעודים שבנבואת הגאולה.

בשלמא – טוענים הם – אם בביאת המשיח תתבטל מציאות העולם ("אויס וועלט"), אזי ניתן להבין שלאחרי זה יהיה מעמד ומצב ש"לא ירעו ולא ישחיתו"; אבל כאשר אומרים שהעולם ישאר במציאותו, ואותם בני-אדם שפגשו בהם היום, יהיו גם למחר וכו' – איך יתכן שכאשר נמצאים במעמד ומצב שמזמן לזמן נעשית ירידה למטה יותר, הנה בשעתא חדא וברגעא חדא תהי' ביאת המשיח?!

והמענה על זה היא שכבר היה הדבר לעולמים:

==== במלחמת חזקי' ====
לעולמים בזמנו של חזקי', שעלה סנחריב על ירושלים עם חיל גדול ביותר, ומיהר "כדי לעמוד בעוד היום בנוב, לפי שאמרו לו איצטגניניו אם תלחם בה היום, תכבשנה, וכשעמד בנוב וראה את ירושלים קטנה, לא חש לדברי איצטגניניו, והתחיל להניף ידו בגאוה: וכי על עיר כזו הרגזתי כל החיילות הללו וכו'".

כלומר: סנחריב היה אז בתוקף גדול ביותר, הן מצד צבא הארץ, שבא עם חיל גדול ביותר, והן מצד צבא השמים, כמובן מדברי האיצטגנינים שמזלו של היום היה גורם לו לכבוש את ירושלים.

והיינו, שהמלחמה של סנחריב היתה לא רק מלחמה גשמית, אלא גם מלחמה רוחנית, ומודגש ביותר על פי המבואר בדרוש תער השכירה אודות שרשו של סנחריב למעלה. ומצד כל הענינים, הנה על פי מהלך הטבע היה צריך להיות נצחונו של סנחריב, ועד כדי כך, שאפילו בין חברי הסנהדרין נמצאו כאלו שטענו שאין אפשרות לנצח את סנחריב.

ולמרות זאת, הנה בפועל ממש נשתנה המצב מן הקצה אל הקצה בתכלית – שהיתה מפלתו של סנחריב ונצחונו של חזקי'!

וכיצד היה נצחונו של חזקי' – לא על ידי זה שקיבץ חיל גדול להלחם נגד סנחריב, אלא על ידי זה שהתעסק בהרבצת התורה וחינוך על טהרת הקודש, ונעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, בדקו .. ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה, ואילו בנוגע למלחמה עם סנחריב – ביקש ואמר להקב"ה: "אני ישן על מטתי ואתה עושה", והקב"ה הסכים לכך ואמר "אני עושה, שנאמר ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו'", וכדאיתא בגמרא "אזנים גלה להם ושמעו שירה מפי חיות ומתו".

וזוהי גם ההוראה בנוגע לימינו אלו, קודם ביאת המשיח – כהמשך דברי הגמרא "וכן עתידין לבוא עם גוג ומגוג":

אין להתפעל מכך שמעמד ומצב ההוה הוא באופן שמיום ליום נעשה גרוע יותר, כי, ברגע אחד יכול המצב להשתנות בתכלית, מן הקצה אל הקצה.

ואופן הפעולה בזה הוא – לא מתוך "שטורעם" כמו בקרי"ס וכיו"ב, ולא עי"ז שמרעישים בעיתונים וכו'; יש להשמיע את שירת המלאכים, ולעסוק בחינוך על טהרת הקודש – כפי שהיתה ההנהגה ע"י חזקי'.

ועי"ז באים לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו באופן ש"'''מיד''' הן נגאלין"<ref>אחרון של פסח, ה'תשכ"ב, תו"מ חל"ג ע' 351.</ref>.

==== ב[[יציאת מצרים]] ====
ב[[יציאת מצרים]], הקב"ה לא עקבן אפילו כהרף עין, וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות<ref>לקו"ש חט"ו ע' 309.</ref>.

==== בלי עגמת נפש ====
ע"ד "אשד הנחלים", ו"למכה מצרים בבוריהם", שלא ידעו מזה, בלי עגמת נפש<ref>ש"פ צו תשכ"ח, תו"מ ע' 231.</ref>.