עריכת הדף "משתה ושמחה (פורים)" (פסקה)

===סעודת רבה ורב זירא===
בהמשך הגמרא, לאחר הדיון של חיוב השכרות "עד דלא ידע", מובא הסיפור:
{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=רבה ור' זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום [נשתכרו - רש"י], קם רבה שחטיה לר' זירא, למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי, אמר לי' לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא}}

ותמהו על כך המפרשים{{הערה|מהרש"א והגהות יעב"ץ על מגילה שם, הובאו ונדחו בלקוטי שיחות חלק ל"א דלקמן.}}, כיצד ייתכן לומר ש[[רבה]] שחט את [[רב זירא]], ואפילו מתוך שכרות גדולה. ב[[תורת החסידות]] הובאו כמה ביאורים בסיפור זה בדרך הסוד{{הערה|נסמנו בהערה 11 בלקוטי שיחות דלקמן.}}, אך מוכרח שבנוסף לתוכן הרוחני, אירע סיפור זה גם כפשוטו - שהרי הובא בגמרא כחלק מדיון [[הלכה|הלכתי]], ואכן הפוסקים לומדים ממנו הלכה למעשה{{הערה|1=ראה גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16047&st=%u05e8%u05d1%u05d4http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16047&st=%u05e8%u05d1%u05d4 שיחת י"ג [[ניסן]] תשמ"ו].}}.

[[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/10/2/177&search=קם+רבה לקוטי שיחות חלק ל"א שיחת פורים ב']. נדפסה גם (במהדורה ראשונית) ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14950&st=%u05DC%u05D1%u05E1%u05D5%u05DE%u05D9 לקוטי שיחות חלק כ"ז בהוספות, ע' 267]. ועל פי ביאורו מתיישבים עוד כמה פרטים בסיפור, עיי"ש.}} שסיפור זה אכן התרחש כפשוטו ורב זירא אכן [[מיתה|מת]] בפועל. אלא שיחד עם זה - אין בכך כל חסרון, ואדרבה: שכרותם של רבה ורב זירא לא הייתה שכרות מ[[יין]] גרידא, אלא מ[[יינה של תורה]], סודות התורה{{הערה|בדומה לביאור החסידות (לקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 121, חלק י"ב ע' 55) על מיתת [[נדב ואביהוא]] בני [[אהרן]] שהיו "שתויי [[יין]]" - שהתעלו בקרבתם הגדולה לקדוש ברוך הוא עד שהגיעו ל[[כלות הנפש]].}}. בשעת הסעודה, גילה רבה סודות התורה מופלאים ונעלים כאלו, שרק הוא יכול היה להשיג אותם ולהשאר שלם בגופו למרות התפעלותו - אך לא רב זירא{{הערה|שהרי "רבה" פירושו גדלות, ו"רב זירא" (מלשון זעירא, זעיר) פירושו קטנות. היינו שלרבה היו "[[מוחין דגדלות]]" יותר מלרב זירא.}}. לכן נשמתו של רב זירא פרחה מגופו, מגודל תשוקתו להידבק בה', עד שרבה התפלל עליו וחזר לחיים.

הרבי מוסיף שהאפשרות להגיע למצב זה של התגלות סודות התורה ניתנת בפורים לכל אחד ואחד, כשם שהחיוב "לבסומי עד דלא ידע" מוטל על כל אחד ואחד.