עריכת הדף "יגיעה" (פסקה)

===יגיעת נפש ויגיעת בשר===
ב[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ב|פרק מ"ב בתניא]] מחלק אדמו"ר הזקן את היגיעה הנדרשת ל'יגיעת נפש' ו'יגיעת בשר', ומדגיש שעל האדם לגשת לעבודה הזו מתוך ידיעה ברורה ובטחון גמור, שאף שהדבר עלול להיות קשה במאוד - ההצלחה מובטחת. וממשיל זאת לאדם המחפש אוצרות הטמונים בארץ; שהאוצרות נמצאים בכל מקום, ומציאתם תלויה אך ורק במאמץ שישקיע בחפירה לעומק האדמה. אם רק יתיגע מספיק - בכל מקום שיחפור בוודאי יצליח למוצאם:

{{ציטוט|תוכן=מאחר שנתלבשה הנפש בגוף צריכה ליגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת:
 
'''האחת היא יגיעת בשר''' לבטש את הגוף ולהכניעו שלא יחשיך על אור הנפש...
 
 '''והשנית היא יגיעת הנפש''' שלא תכבד עליה העבודה ליגע מחשבתה להעמיק ולהתבונן בגדולת ה' שעה גדולה רצופה . . וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה 'יגעתי ומצאתי תאמין', וכדכתיב "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת השם", פירוש כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ שחופר אחריו ביגיעה עצומה כך צריך לחפור ביגיעה עצומה לגלות אוצר של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב של כל אדם מישראל.}}

ב[[תבנית:היום יום/ד' אדר|לוח היום יום ד' אדר ראשון]] מבאר זאת אדמו"ר הריי"צ: א) "יגיעת בשר - להסיר הטוב טעם מעניני עולם. ב) יגיעת נפש - לעורר הטוב טעם במושכלות בכלל, ובעניני אלקות בפרט".

הרבי ביאר במספר הזדמנויות שבמידה ואדם זוכה להצלחה בעניני עבודת השם ובלימוד התורה גם ללא יגיעה, צריך הוא להוסיף מאמץ ולהשתדל שהדבר יבוא ביגיעה דווקא, ושהיגיעה תתבטא אף בגשמיות{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/49.htm שיחת חג הפורים תשי"ב].}}, ולא להסתפק בהצלחה הבאה לו שלא על ידי יגיעה. על האדם להתייגע ולהשתדל, ולא להתפלל שיצליח בלי יגיעה, ורק בצד הטומאה הדברים מגיעים בלא יגיעה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3266.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רסו].}}, ועיקר היגיעה היא בענינים של [[קבלת עול]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5860.htm אגרות קודש חלק טז אגרת ה'תתס].}}.

בדומה לכך ביאר [[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[ברכת שהחיינו]] שמברכים בשמחת תורה על התורה, המילה 'והגיענו' הוא גם מלשון 'יגיעה', שכאשר אדם מרגיש את החשיבות והתענוג שבדבר, הוא מתייגע בו ומתאמץ בו יותר מיכולתו הרגילה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-1/125/index.htm על פי ביאור הרבי בשיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז].}}, ודווקא כאשר אדם מתאמץ ככל יכולתו, כמה שיכול להתייגע - זוכה הוא שישפיעו לו מלמעלה ענינים שלא בערך ליגיעתו, באופן של 'מתנה'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/27/168.htm שבת פרשת שלח מברכים החודש תמוז תשי"א], [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/21/182.htm?q=%D7%9E%D7%99%D7%9D שבת פרשת מקץ, זאת חנוכה תשמ"ג], ועוד.}}.